הם הכירו.
הוא היה הנשיקה הראשונה שלה.
לו היו הרבה בנות ולה הייתה רק אשליה.
היא אהבה, והוא רק שיחק אותה.
היא אמרה לו את מה שהיא מרגישה,
הוא ניצל אותה,
ולאחר יומיים זרק אותה.
הוא אמר לה "תקשיבי מתוקה את ואני זאת רק חוויה".
זה לא סיפור עצוב, ולא אגדה.
זה החיים שלו, והחיים שלה.
זה לא תאטרון ואין כאן שום במה.
זה החיים שלו ,והחיים שלה.
בסיפורים יש סוף טוב או סוף רע.
אך בחיים האמיתיים יש עוד התחלה.
הוא בקלות ימצא מישהי אחרת, וישכח אותה.
היא תיהיה שבורה תקופה דיי ארוכה.
אך בסופו של דבר היא תמצא את זה שיואהב אותה.
ואלה באיזה רגע, אחרי שנים של שיגרה.
הוא יראה אותה, הוא יואמר לה מילה.
היא תרים את ראשה, תעבור ותעמיד פנים שהוא לא עמד לידה!
חח יצא קצת עלוב..





