היי!
כבר הרבה זמן אני גולשת באתר ורואה סיפורים ועכשיו החלטתי להרשם ולכתוב גם סיפור.
מקווה שתאהבו אותו.
-תותית-
---------------------------------------
"הפתעה!!!"
עשרות ילדים צועקים חיכו בפתח דלתי ואני רק נותרתי המומה.
כולם באו אליי, חיבקו, נישקו..
התחלתי לבכות.
לא להאמין שבעוד יומיים אני עוזבת את כולם ועוברת למקום חדש שמי יודע מה יהיה בו?
רק כשכולם סיימו לחבק אותי חן שמה לב שאני בוכה.
"מה קרה מאמי??" אמרה לי והביטה בי במבט דואג
"זה מההתרגשות" אמרתי וחייכתי חיוך קטן "זה לא נתפס שאני עוזבת" אמרתי ופרצתי שוב בבכי.
חן חיבקה אותי חיבוק גדול. חיבוק של חברה טובה ותומכת.
נכנסתי לשירותים, חידשתי טיפה את האיפור בעודי מביטה בעיני העגל התכולות והעצובות שלי.
יצאתי אל כולם לגינה.
בערך 30 ילדים היו שם.
לא האמנתי שכולם פה רק בשבילי!
"הי.. היי!!!" צעקה מור "אני רוצה להגיד כמה מילים לעומר!" אמרה וכולם השתתקו.
"עומרקי שלנו.. אולי את עוברת מפה אבל אנחנו בחיים לא נשכח אותך!
את הילדה המדהימה שכולם מתים עלייה. הילדה עם הלב הענק והנשמה הטהורה.
אנחנו נשמור איתך על קשר תמיד וכדי להוכיח לך את זה, הכנו לך משהו קטן.."
מור הביאה לי לוח ענקי שבו היו תמונות של כל החברים וכל מיני ברכות שהם רשמו לי.
הדמעות כבר זלגו בקצב מטורף ואני פשוט הייתי מאושרת ומדוכאת בו זמנית.
מאושרת - שיש לי חברים כל כך מדהימים, מדוכאת - כי אני צריכה לעזוב אותם עכשיו.
חיבקתי את מור כל כך חזק. "תודה. בחיים לא אשכח אתכם."
המוזיקה הרעישה בטרוף וכולנו רקדנו והשתגענו.
זה היה ערב בלתי נשכח.
כשכולם הלכו מור וחן נשארו לישון אצלי.
כל הלילה היינו ערות ועשינו כל כך הרבה רעש וצחוקים.
בשעה 6 הלכנו לישון.
עייפות אך מרוצות.
---------------------------
החיים במושב היו נפלאים!
היו לי חברים טובים, בית מהמם והיה לי שם כיף.
לא היה רגע משעמם תמיד היה מה לעשות.
הייתה לנו את החבורה שלנו.
אני מור וחן היינו החברות הכי טובות. אתם יודעים, שלישיה כזו.
כבר מהגנון נקשרנו ומאז לא נפרדנו.
איתן היה ידידי הטוב ביותר. ידיד יותר נאמן וחמוד ממנו לא מוצאים.
בחבורה היינו:
אני חן ומור,ואיתן אלעד ועידן.
כמובן שהיו לנו עוד חברים אבל בעיקרון - אלו היו חבריי הטובים ביותר.
המחשבה של לעזוב אותם רק העציבה אותי יותר וככל שהתקרב היום לעזוב כך הייתי בוכה יותר בלילות ונכנסת לדכאונות.
התנחמתי בעובדה שניתנה לי הזדמנות לפתוח דף חדש.
להכיר חברים חדשים, לראות מקומות אחרים..
לצאת מהבועה.
ההזדמנות הזאת, כך התברר לי מאוחר יותר, הייתה התחלה של משהו נהדר.
-----------------------------
אני יודעת שזה קצת קצר אבל זה רק ההתחלה.
להמשיך?
אם כן,
תגיבו (:
אוהבת,
-תותית-
התחלה יפה[:
נראה איך זה מתפתח אז...שימי המשךD:
התחלה מעניניתת ביותר מותק
תמישכי =]
*שניני*
אהבתי את התחלה נשמע מעניןן
וברוכההה הבא לאתר מאמי
תמשיכי 😊
מדהים, ונישמע מעניין מאוד !
מחכה להמשך [:
המחשבה של לעזוב אותם רק העציבה אותי יותר וככל שהתקרב היום לעזוב כך הייתי בוכה יותר בלילות ונכנסת לדכאונות.
התנחמתי בעובדה שניתנה לי הזדמנות לפתוח דף חדש.
להכיר חברים חדשים, לראות מקומות אחרים..
לצאת מהבועה.
ההזדמנות הזאת, כך התברר לי מאוחר יותר, הייתה התחלה של משהו נהדר.
----------------------------------
"עומר... עומרקי.. תקומי.. צריך להתחיל לארוז.."
בלית ברירה קמתי מהמיטה ונכנסתי לחדר האמבטיה.
עשיתי את צרכיי, שטפתי פנים וסירקתי את שיערי החום והחלק.
העייניים שלי היו אדומות ונפוחות מבכי.
כן.. היום זה היום הגדול. היום עוברים לבית החדש.
עד כמה שזה נשמע מוזר, עוד לא ראיתי את הביתה.
לא עיכלתי את זה שאנחנו עוברים וכל פעם שאמא אבא ו2 האחיות שלי הלכו לראות את הבית אני נשארתי בבית.
אבא כבר סיפר לי שזה הולך דירת גן. עם קומה אחת אבל דירה ממש ענקית.
יהיה לי שירותים צמודים לחדר כי אני הבכורה והחדר שלי יהיה מאוד גדול.
הקירות יהיו בצבע תכלת ושמנת והכל כבר מעוצב. כל מה שצריך זה להכניס רהיטים.
את הרהיטים בשביל החדר שלי נלך לבחור היום. בזמן שכולם יעבירו הכל אני ואמא נלך לקנות.
השעה הייתה 8 בבוקר.
מחר אתעורר לבוקר חדש ואלך לבית ספר חדש שאני לא מכירה בו אף אחד.
לבית הספר נרשמתי כבר לפני חודש.
זה בית ספר לאומנויות ואני נרשמתי לכיתת המחול.
אני רוקדת כבר 10 שנים. משהייתי בת 5.
אחרי שהתארגנתי ועזרתי קצת לארוז אמא ואני יצאנו.
הלכנו לאיקאה.
קניתי שולחן כתיבה, ארון בגדים, כוננית לספרים, מיטת נוער ומראה גדולה.
הכל היה בצבע תכלת כדי שיתאים לחדר.
נורא התרגשתי החדר אמור להיות מקסים.
אם אני צריכה להיות שם לפחות שיהיה לי כיף להיות בחדר שלי.
בשעה 12 חזרנו הביתה, לא לפני שהזמנו משאית שתיקח את כל הרהיטים החדשים והישנים לבית החדש.
אמרתי ביי לשכונה, ביי לבית, ביי לחדר, ביי להכל.
כעבור 5 שעות היינו בבית והכל היה מוכן.
הבית היה מעוצב מדהים!
הרגשתי שאני בתוך בית מהקטלוגים.
החדר שלי היה בדיוק כמו שדמיינתי.
רצפה מעץ, מקום מיוחד למיטה ומעל המיטה רמקולים כדי שאוכל לשמוע מוזיקה.
לד המיטה יש מדפים קטנים שנותנים מקום לכל מיני דברים קטנים וחמודים.
השולחן היה בדיוק במקום הנכון ועליו היה מחשב עם מסך דק- מתנה מאבא ואמא.
השירותים היו כולם בתכלת. הקרמיקה הייתה בתכלת, המקפים היו בתכלת, אפילו הייתה לי מגבת בצבע תכלת.
החדר היה מקסים!!
בשעה 7 בערב יצאתי לסיבוב. לחקור את השכונה.
ראיתי כמה ילדות שנראו לי נחמדות וחייכתי אליהן. הן חייכו בחזרה והמשיכו בשלהן.
המשכתי ללכת וראיתי חבורה של בנים בקיוסק.
נכנסתי אליו וחשבתי אולי זו הזדמנות למצוא כמה ידידים.
לקחתי מסטיק ועמדתי לפניהם בקופה.
"מי את?" שאל אותי אחד מהם. היו לו עיניים בצבע דבש, שיער בצבע חום והוא היה לבוש מהמם.
'חתיך..(:' חשבתי לעצמי.
"אני עומר.. עברתי לפה עכשיו.. ואתה?" שאלתי וחייכתי.
ביטחון עצמי זה בכלל משהו שלא חסר לי.
"אני אלון. נעים מאוד." אמר ונשק ללחיי.
הוא הכיר לי את כל הבנים שהיו איתו.
הם נראו מאוד נחמדים אבל אף אחד לא משך את תשומת לבי כמו אלון.
הוא הזכיר לי מאוד את איתן ופתאום תקפו אותי געגועים אבל הסתרתי אותם היטב.
"בואי נעשה לך סיבוב פה.." אמר אלון
"אוקיי..." השבתי וחייכתי. הוא חייך בחזרה.
"לאיזה כיתה את עולה?" שאל
"י'.. ואתה?"
"י'א.. (:" השיב..
הוא הראה לי כל מיני מקומות בעיר ואני רשמתי הכל במוח כמו תלמידה מצטיינת.
הסתובבנו הרבה וכשהשעה התאחרה הוא ליווה אותי הביתה.
"אז כאן את גרה??יפה יפה" אמר וחייך
"באמת יפה יפה.. (: אני מרוצה.." השבתי בחיוך גם אני.
החלפנו טלפונים ואייסיקיואים וסיכמנו שמחר הוא יבוא לאסוף אותי לבית ספר עם המכונית שלו.
נפרדנו בנשיקה על הלחי ואני נכנסתי הבייתה.
"הוו... שלום שלום.. איפה היית?(:" אמא התנפלה ישר כשנכנסתי.
"יצאתי לסיבוב.." עניתי
"מצאת חברים חדשים?" שאלה
"דווקא כן.. אחד ממש חמוד את תמותי עליו בדיוק הטעם שלנו ;]" אמרתי לה.
"יופי..חח אני שמחה... בואי תערכי את השולחן מותק.."
ערכתי את השולחן וישבנו לאכול.
אני סיפרתי איך היה לי היום הראשון וכולם הקשיבו.
אחותי הקטנה ליאור בת 12 ועולה לכיתה ז' סיפרה שכבר מצאה חברה כשהלכה לקנות לה גלידה ואחותי השנייה בת 7 רק קינאה שאנחנו כבר מצאנו לנו חברים והיא עדיין לא.
"אל תדאגי משי גם את תמצאי מחר.." אמרתי לה וחייכתי אלייה.
השעה הייתה 9 ואני התיישבתי מול הטלוויזית פלזמה שיש לי בחדר החדש ורק נהניתי מכל רגע.
ראיתי כל מיני תוכניות בטלוויזיה ובשעה 12 כיביתי אותה.
איזה טוב שמחר אגיע לבית הספר במכונית של אלון ולא אהיה בודדה על היום הראשון.
מרוב ההתרגשות התקשיתי להרדם אז צלצלתי למור.
"מוריייי" אמרתי לתוך הטלפון
"מאממייי מה נשמע??"
"הכל מצויין!! כבר מצאתי פה כמה ידידים חדשים.." אמרתי בשמחה
"באמת?? חח אין עלייך!! מה קרה? מתרגשת?"
"כן מאוד.. ידעתי שרק את תוכלי לשמח אותי"
"אם לא אני אז מי?" אמרה בהתרברבות
"חחח איזה קופה... טוב אז דברי איתי אני אלך לישון." אמרתי
"טוב מהממת!!! אני אוהבת אותך הכי הכי תהני מחר! ליל"ט!!"
"לילה טוב" אמרתי וניתקתי.
בעודי חושבת על מחר נרדמתי לאט לאט ומבלי ששמתי לב,
עבר לו עוד יום.. (:
-----------------------------------------------------
פרק חמוד..
מקווה שאהבתן..
מתה עלייכן,
תותית 😉
מהמם!
אהבתי ביותר,תמשיכי!
סיפור יאפפפפההה (:
תמשיכי!!!