ראשי מונח על הכר בעדינות
מחשבות מתגלגלות במוחי
מה היה צודק ומה טעות
מה נתתי מעצמי , זה אישי
לשנות לו דעות , ללא הצלחה
לנפץ חלומות , לא הייתי צריכה
דמות מהעבר אמרה לי ללכת אחרי הלב
הייתי תמימה , לא מבינה ..
הלב גם סוחף איתו כאב
כדי להירגע , אני אלך לים
אבל סוער הוא יהיה תמיד
כמו ציפורים שנודדות להם שם
רוצות לפרוץ , למצוא ייעוד , עתיד
כמו לב ללא רגשות
כמו מכחול ללא צבע
כמו לילד בלי חלומות
כך נותרתי בלעדייך





