|
|
|
טוב אז אני יודעת שהפסקתי את הסיפור הקודם וזה בגלל שעלה לי רעיון לסיפור חדש פי אלף יותר יפההה...
אני מקווה שתואהבו ובבקשה תגיבו...הסיפור הוא לא ארוך..ממש קצת פרקים אבל אם המון אהבה וכאב...
אז..קריאה מהנה😊
--------------------------------------------------------------------------------------------
אני- אמא? אמאאאא סתכלי עלי למה את בוכה?? אמאאאא?
אמא לא הפסיקה לבכות, היא נחנקה מרוב דמעות, לא הצליחה להוציא שום מילה...
אני- אמא מה יש לך? מאז שאני ועמית נעשינו חברים את מנסה להגיד לי משהו, מנסה להפריד בינינו, לא נותנת לי להיפגש איתו..מה קורה לך!?!?
אמרתי לה כבר בעצבים.
אמא- א..א..אני לא ר...רוצה ש..שתיפגעי.
אני- אמא תנשמי עמוק ותגידי לי מה קורה לך לעזאזלללל..מה זה קשור לעמית? למה את לא אוהבת אותו?
הדמעות כבר עמדו לצאת מעייני הירוקות, הייתה לי הרגשה רעה, מוזרה, לא ידעתי מה קורה, מה הולך...כלום!
אמא- אני מתחננתתת אל תיפגשי יותר עם עמית אסור לךךך פשוט אסור לך!!!!
אמרה וצעקה בעצבים...
אני- את לא יכולה להגיד לי דבר כזה, עד שמצאתי את הנפש התאומה שלי את האהבה האמיתית הראשונה שלי, אני אוהבת אותו אמא
והוא אותי, למה קשה לך להבין?
אמא- תגידי את לא מבינה מה אני אומרת לך!?!?
אמרה בצעקות והמשיכה:
אמא- את לא מתקשרת אליו יותר לא מדברת איתו יותר ולא ניפגשת איתו יותררררר בחייייםםםםםםםםם..
צעקה וקמה מהספה..ואני? נשארתי המומה וכל פניי דמעות שיורדות להם כמו גשם ביום חורף קר.
++++++++++++++++++++++++++++++++++
אז לפני שאני אמשיך בסיפור, קצת על עצמי😊
קוראים לי שי, כן כן אני יודעת שזה שם יותר של בן אבל אני אוהבת אותו, הוא מיוחד😊
אני בת 18 כיתה יב'...עוד מעט מסיימת ואז? צבא.
אם אני נראית טוב? אני חושבת שכן...
אני רזה עם שיער חלק עד אחרי הכתפיים בצבע שחור ועיניים ירוקות גובה 1.65.
לאמא שלי קוראים דפנה ולאבא שלי יאיר.
אני בת יחידה...זה קצת מבאס אותי אבל שיהיה:/
יש לי חבר כבר שבועיים קוראים לו עמית והוא גם ביב' בן 18 אבל בביצפר אחר.
כפי שהבנתם אמא שלי לא ממש מחבבת אותו, אני לא מבינה מה יש לה, היא עושה הכל כדי להפריד בינינו אבל שאני שואלת אותה למה?
היא פשוט ש-ו-ת-ק-ת.
++++++++++++++++++++++++++++++++++
עמית- מה קרה יפה שלי?
אמר כששמע אותי בוכה בטלפון...
אני- זאת אמא נמאס לי כבר.
עמית- מתי היא תפסיק לנסות להפריד בינינו? למה היא לא אוהבת אותי מה עשיתי לה רע?
אני- כלוםםם זה הקטע שכלום, נמאס לי ממנה, אני חושבת לעזוב את הבית הזה ולבוא לגור איתך.
עמית- בכיף מאמי, אני הצעתי לך את זה אפילו, אבל כואב לי שהיא ככה אלי, היא פשוט אובססיבית לאהבה שלנו, היא לא מוכנה לקבל את זה.
אני- לא יודעת מה לעשות כבר...
אמרתי בבכי ושמעתי גם את עמית מתחיל לבכות.
עמית- דיי מאמי את עושה לי רע..
אני- אני אוהבת אותך ושום דבר לא ישנה זאת...
עמית- אני אוהב אותך נסיכה..והאהבה שלנו? לעולם תישאר נגד כל הסיכויים!!!
----------------------------------------------------------------------------------------------
המשך יבואאאאאא....
תגובותתתתתתתתת😊
מאמי אחלה סיפור..(=
מחכה להמשך....
מוואה 3>
התחלההההה ממהמת
שימי המשךךךךך מאמי
תודההההה מתוקותתת😊 מואההה
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
שמעתי מישהו עונה לטלפון...זאת הייתה אמא:/
אמא- עמית? עמית?
אמרה בקול עצבני ואני נלחצתי...
אני- אמא עזבי אותווווו
אמרתי בעצבים ושמעתי את עמית מגמגם.
עמית- כ..כן..דפנה?
אמא- עמית אני מבקשת אסור לכם להיות ביחד- זאת אהבה בלתי אפשרית את לא מבינים?? דיייי כברררר
אמרה ושמענו אותה בוכה...תוך כמה שניות גם ניתקה את הטלפון.
אני- עמית..בחיים לא שמעתי אותה ככה, בחיים היא לא הייתה ככה, כואב לי..
אמרתי ולא הפסקה לבכות..
עמית- אני לא יכול להגיד לך לברוח מהבית לבוא אלי מאמי, זה לא יהיה הוגן מצידי.
אני- לא מעניין אותיייייייי ואתה יודע מה?? אני עכשיו אורזת ובאה אליך כי נמאס לי נמאס ליייי
צעקתי והתחלתי לבכות...
עמית- דיי מאמי זה לא הפתרון אני מת להיות איתך אבל חייבים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.
אני- אני הולכת לדבר איתה..אני יתקשר אליך יותר מאוחר.
עמית- טוב מאמי בבקשה דברי איתה בעדינות, תקשיבי לה.
אני- בסדר ביי חיים שלי, אני אוהבת אותך יותר מהכל.
עמית- גם אני אותך נסיכה, אני יודע שיהיה בסדר בסוף...
אמר וניתקנו את הטלפון...
ירדתי למטה לאמא, הייתי חייבת לדבר איתה, שתסביר לי מה קורה לה, היו לי הרבה חברים בחיים היא לא התנגדה להם, ההפך, היא אהבה אותם.
ניכנסתי לסלון וראיתי את אמא יושבת ובוכה כשראשה בין ידיה.
ניכנסתי למטבח ולקחתי כוס עם מים קרים, חזרתי לסלון והבאתי לה.
אמא- ת..ת..תודה.
היא שתתה ונרגעה טיפה.
אני- אמא מה קורה לך? את חייבת לספר לי מה קורה לך..
אמא- שי תסתכלי לי בעיניים ותביניייי ז ה בשבילך אסור לך להיות איתו!
אני- את לא מכירה אותו אבלללל...
אמרתי כמעט צועקת.
אמא- א..אני...דיי שי זה לא משנההההה אתם חייבים להיפרדדד...
את המשפט האחרון? היא פשוט צרחה..נבהלתי ממנה, באותו רגע לא חשבתי על כלום, עליתי למעלה וניכנסתי לחדרי
ארזתי תיק עם בגדים לכמה ימים, לקחתי את הפלאפון ו-100 שקל שהיה לי במגירה וירדתי למטה...
את אמא לא ראיתי, יצאתי מהר מהבית והזמנתי מונית, תוך 5 דקות המונית הגיעה..
הגעתי לבית של עמית, דפקתי בדלת...
עמית- מי זהההההה?
אני- א..אני שי.
עמית פתח את הדלת ופניו היו המומות.
הסתכלתי עליו בעינים דומעות ואדומות ואף אדום, הוא לא אמר כלום רק התקרב וחיבק אותי חזק...
אחרי שהתנתקנו הוא לקח מידי את התיק וניכנסנו פנימה.
אני- מישהו בבית?
עמית- לא מאמי אמא בעבודה ואחי אצל חבר.
++++++++++++++
לאמא של עמית קוראים לימור, אבא שלו? נפטר שהיה קטן.
ואח שלו בן 15 בכיתה ט' קוראים לו ירון.
++++++++++++++
עמית- מה קרה מאמי?
אמר והגיש לי כוס עם מים קרים.
שתיתי ונרגעתי מעט.
אני- רבתי איתה שוב..נמאס לי פשוט נמאס לי ממנההה..
עמית- הלוואי ויכולנו לדעת למה היא ככה אלי, תמיד הייתי הכי נחמד אליה אבל היא? תמיד ביקשה ממני לצאת מהבית ולא להיפגש איתך יותר.
אני- אני כל כך מצטערת בשמה...
עמית- זה בסדר יפה שלי..
אמר וחיבק אותי חזק חזק..תוך שניה הרגשתי את השפתיים שלו צמודות לשלי וכולי צמרמורת ענקית ורעידות בכל גופי.
הנשיקה הזאת הייתה כל כך מדהימה וקסומה מלאה בכאב ובפחד שיפרידו בינינו...
הנשיקה הופסקה על ידי דפיקות חזקות בדלת, נבהלנו לא הבנו מה קרה..
עמית רץ לדלת ופתח אותה, אמא שלי עמדה מול הדלת, לא ידעתי מה לעשות באותו רגע, רציתי שהאדמה תבלע אותי.
אמא ניכנסה בסערה והתקרבה אלי..
אמא- את באה איתיייי עכשיוווו..
אמרה ותפסה את ידי, היא לקחה את התיק שלי שהיה על הרצפה והוציאה אותי בכוח מהבית.
הסתכלתי אחורה ראיתי את עמית מסתכל, עצוב עם דמעות בעיניים, כל כך כאב לי..
אמא שלי הכניסה אותי לאוטו ונעלה, ואני? המשכתי להסתכל עליו, על הפנים העצובות והיפות שלו, הוא היה כל כך מושלם, מושלם מידי בשביל לתת לאנשים להפריד בינינו.
ראיתי אותו עושה לי עם הפה "זה בסדר מאמי אוהב אותך"
הסתכלתי עליו ושלחתי לו נשיקה עם השפתיים בלי שאמא שלי תראה.
הגענו הביתה...אמא חנתה את המכונית וניכנסנו פנימה...
אמא- שבי פה.
אמרה ברוגע והורתה לי להתיישב על הספה.
התיישבתי והתחלתי לבכות כמו משוגעת.
אני- למה אמא? למה את עושה לי את זה?
אמא שתקה וליטפה אותי, ניסתה להרגיע אותי אך לא הצלחתי...
קמתי מהספה והסתכלתי עליה במבט עצוב וכועס.
אני- למה את הורסת לי את החיים?? למההה? אני אוהבת אותו את לא מבינההה? הוא האהבה שלי, הוא כל החיים שלי, הוא האושר שלי,
אני רוצה לחיות איתו כל ה...
אמא- דייייייי דייי כבררר אני לא יכולה לשמוע את זה יותר דיייייייייייייי..
עוד לפני שהספקתי לסיים את המשפט אמא השתיקה אותי בצעקה שלה...
אני- למההההההההההה? למהההה? תגידי לי למה מפריע לך שאנחנו אוהבים למההההה???.
צרחתי כמו משוגעת..
אמא- כי..כי...כי........
היא גימגמה ואני חיכיתי לתשובה שלא הגיעה..
אני- כי מההההההההההההההההההההההההההההההההההההה????????
צעקתי עליה...
אמא- כי אתם אחיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם.....
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
מקווה שאהבתםם😊
תגובותתתתתת
ואוווו 😮
עוד שקראתי את השורות הראשונות בפרק הראשון ידעתי שזה מה שיקרה..
אין מצב שהם אחים!!
למה?! אוופ =\\
סיפור יפייפפה (:
התחלה מדהימה.. (=
מחכה להמשךך
אוהבת 33>
תודהההההה...
ההמשך כבר נכתב..אבל אני רוצה עוד קצת תגובות😊
יאוווווו איזההההה מתחחחחחח 😮
איזה עצוב זה הם לא יכולים להיות ביחד 😢
שימי המשךך
ידעעעתיייי
ידעעעעעתיי
אהבה אסורה,
זה רק אצל אחים!..
ואואווו סיפווררר מדהים מאמי!..
מחכה להמשךךך
טנקססססס😊
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
אני- מ...מה..מה..א..אמרת?
אמא בכתה וחיבקה אותי חזק...ואני רק עמדתי קפואה בוהה בנקודה ולא זזה, הדבר היחיד שזז אצלי היו הדמעות שירדו מעיניי בלי הפסקה.
התיישבתי על הספה בלי לומר מילה, אמא המשיכה לחבק אותי ואני? רק שתקתי ובהיתי..
אמא- אני מצטערת שי, אני כל כך מצטערת, פחדתי לספר לך שלא תיפגעי אבל דיי לא יכולתי לשמור את זה יותר...
אני- מה? לא..אמ..אמא א..את עובדת ע..עלי דייי זה לא י..יכול להיות, איך!?
אמרתי בוכה וממשיכה לבהות..
אמא- נשמה שלי...תקשיבי..אני הולכת לספר לך אבל את חייבת להיות חזקה.
המשכתי לשתוק והיא הבינה שהיא צריכה להמשיך.
אמא- לפני 20 שנה בערך אני ואבא שלך ניסינו לעשות הכל כדי להיכנס להריון, ולא הצלחנו..הלכנו לבדיקות וגילינו ששזה יהיה בלתי אפשרי להיכנס להריון מאבא שלך,
היה לו סיבוך ולא הצלחתי להיכנס להריון ממנו. אחרי שנתיים פשוט לא יכולתי יותר, כל כך רצינו ילד..ולכן החלטנו שאני יכנס להריון מגבר אחר..הגבר הזה הוא אבא של עמית.
לא שכבנו, אלא עשו לי הפרייה עם הזרע של אבא של עמית וכך ניכנסתי להריון איתך, אני וירון היינו מאושרים שילדתי אותך והחלטנו לקרוא לך שי(מתנה).
מאותו יום החלטנו לא לספר לך בחיים שירון הוא לא האבא הביולוגי שלך, אבל הוא טיפל בך ואהב אותך כאילו היית בתו באמת..
לפני 16 שנה בערך גיליתי במקרה שהאיש הזה שהביא לי את הזרע שלו נפטר והוא השאיר אחריו אישה ותינוק בן שנתיים...
הסתכלתי עליה, כל כך כאב לי, רעדתי מפחד ומכאב הרגשתי כאב ראש ענקי ושאני עוד שניה מתעלפת..
אני- ה..התינוק הזה הוא...עמית!?
אמא- כן מתוקה, התינוק שהשאיר אביך הביולוגי הוא עמית.
אני- א..אני לא מאמינה...למהההה? למה הייתי צריכה דווקא להיתקל בעמית במסיבה ולהתאהב בו למהההה?
צעקתי מכאבים ובכיתי כמו מטורפת, דמעה ועוד דמעה, כאב ועוד כאב, כל כך רציתי למות באותו רגע.
אמא רק חיבקה אותי ואני? לא הפסקתי לבכות...
______________________________________________
...: מותק קומי את צריכה ללכת לביצפר...
פקחתי את עיני באיטיות וראיתי את אבא שלי..או שבעצם את האבא הלא ביולוגי שלי..
הוא הסתכל עלי, בטח אמא סיפרה לו שהיא סיפרה לי, ראיתי בעיניו דמעות.
התיישבתי וחיבקתי אותו חזק...
אבא- אני מצטער שי אני כל כך מצטער שלא סיפרנו לך...
אני- זה בסדר..
אבא- אני נשבע לך את היית ותמיד תהיי הבת שלי ולא של אף אחד אחר.
אני- גם אתה תמיד היית ותמיד תהיה האבא שלי, האבא שאני הכי אוהבת בעולם..
אמרתי והתחבקנו שנינו בוכים עד כאב...
אחרי כמה דקות קמתי והלכתי לשירותים, עשיתי פיפי וציחצחתי שיניים...הסתכלתי במראה העיניים שלי היו כל כך אדומות ונפוחות, בחיים לא ראיתי את עצמי ככה.
שיצאתי התלבשתי לביצפר, כל כך לא היה לי חשק ללכת אבל יש לי היום מבחן בחיבור, מזל שלא הייתי צריכה ללמוד...
ניסיתי להתאפר כמה שיותר כדי לכסות את עיניי האדומות...
שסיימתי לקחתי את התיק ואת הפלא וירדתי למטה...
אמא- את מוכנה מותק?
אני- כן..
אמרתי בעצב.
אמא- רוצה שאני יקח אותך לביצפר?
אני- לא אמא תודה אני ילך ברגל 10 דקות..
אמא- טוב מותק..קחי הכנתי לך אוכל.
אמרה והכניסה לי לתיק את האוכל.
אני- ביי..
אמרתי ויצאתי מהבית..
הדרך נראתה לי ארוכה פתאום, כל החיים האלה נראו לי ארוכים פתאום, או שבעצם כבר אין לי חיים?
עלו לי כל כך המון מחשבות..מה אני הולכת לעשות עכשיו? איך אני הולכת להיפרד מעמית? מה אני יעשה עם החיים האלה??
אני כל כך אוהבת אותו, אני לא מאמינה שאני מאוהבת באח שלי..אני מרגישה מתה בעודי חייה.
המחשבות הופסקו על ידי צלצול בפלא..
על הצג הופיע:
"החיים שלי"
התחלתי לבכות שוב...לא ידעתי אם לענות או לא...לבסוף החלטתי לענות..
אני- ה..הלו?
עמית- מאמי שלי? מה קורה?
אני- בסדר..מה איתך?
עמית- מה קרה מאמי? את נשמעת עצובה..
אני- א..לא אני בסדר..
אמרתי והתחלתי לבכות, לא יכולתי להחזיק את עצמי, הדמעות ירדו פשוט לבד.
עמית- את בוכה מאמי מה קרה?
אני- עמית אנחנו צריכים לדבר...
עמית- בסדר נשמה שלי..אני יבוא לאסוף אותך אחרי ביצפר וניסע אלי הביתה?
אני- אה..כן
עמית- טוב מאמי אני אוהב אותך את יודעת את זה?
אני- אהה..כן בטח ביי..
אמרתי וניתקתי מהר לפני שיגיד משהו.
אחרי דקה הגעתי לביצפר, ניכנסתי והלכתי לכיוון הבניין שלי...בדרך ראיתי את החברות הכי טובות שלי...
שירן, שירלי, מור, לירון ומורן.
הם הסתכלו עלי וקלטו שבכיתי, הם התקרבו אלי במהירות ואז? התחילו השאלות..
שירלי- מה קרה מאמי?
מור- הכל טוב?
הם שאלו אותי ביחד את כל השאלות שבעולם ואני פשוט עמדתי דום ובכיתי...
הם התקרבו אלי וחיבקו אותי חזק, הם הכירו אותי טוב, שאני בוכה אני צריכה להירגע ואז אני מספרת..
למרות שבמקרה הזה לא ידעתי אם לספר להם...
אני- אני ידבר איתכם אח"כ..עוד דקה יש צלצול..
אמרתי ונשמע הצלצול, עלינו לכיתה והתיישבתי ליד שירלי, היא שאלה אותי שוב מה קרה אבל אז המורה ניכנסה והצילה אותי..
לא ידעתי איך לספר להם את זה..פחדתי, ולא היה לי כוחות לדבר...
השיעורים עברו בשיעמום כרגיל, הרבה פעמים פשוט התפרצתי בבכי באמצע הכיתה, כולם כבר ראו שקרה לי משו ואני? רק שתקתי..
הרבה פעמים פשוט יצאתי מהכיתה וניכנסתי לשירותים ובכיתי כמו מטורפת.
ענבל- הבייתההההההההה...
אמרה אחת מהכיתה שלי וכולם קמו מהכיסאות...
יצאתי מהכיתה לפני שכל השאלות שוב יגיעו ויצאתי מהר מהביצפר, ראיתי את עמית יושב בתוך האוטו שראשו על הגה, הוא היה נראה כל כך עצוב ומפוחד.
הוא קלט אותי ויצא מהאוטו..
עמית- בואי יפה שלי.
פתח לי את הדלת ואני ניכנסתי, הוא ניכנס למושב הנהג והתחיל לנסוע.
הגענו לביתו, ניכנסתי והתיישבתי על הכיסא שהיה ליד שולחן האוכל.
עמית ניכנס למטבח והוציא בקבוק קולה ושתי כוסות, הוא בא והתיישב לידי.
עמית- אכלת? את רעבה?
אני- לא אין לי תאבון.
אמרתי ובהיתי בכוס עם הקולה..
עמית- בואי אלי..
אמר וקירב את הכיסא שלי לכיסא שלו..
הוא התקרב אלי ובא לתת לי נשיקה בפה, הזזתי את ראשי מהר והתחלתי שוב לבכות..
עמית- לא שי אל תעשי לי את זה, אל תגידי שאת ניפרדת ממני בגלל אמא שלך אני ימות...את תראי אנחנו נעבור את זה ביחד אני יבוא לדבר איתה, ידבר איתה שיחה רצינית,
הכל יעבור אני מבטיח לך.
אני- לא עמית, כלום כבר לא יעזור..
עמית- על מה את מדברת?
אני- זה נגמר בינינו...
עמית- לאאא שי דייי נו אני אוהב אותך אני לא אוכל לחיות בלעדיך.
אמר וראיתי שדמעות זולגות מעיניו, כל כך כאב לי...פחדתי לספר לו כל כך אבל הייתי חייבת, הוא יגלה את זה מתישהו אז עדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר.
הוא המשיך להתחנן אלי שאני יחזור אליו ואני? שתקתי...חושבת אם לספר לו או לא..
בסוף החלטתי שכן, אני יספר לו, אני חייבת...
קמתי מהכיסא ונעמדתי, עמית קם וחיבק אותי חזק חזק, הייתי זקוקה לחיבוק הזה כל כך, חיבוק כל כך נעים ורך שגורם לי להרגיש בעננים...
אני- עמית..אני...
עמית- מה קרה?
אני- אני חייבת לספר לך משהו.
עמית- זה עד כדי כך רציני?
הנהנתי בראשי לכן והתחלתי לבכות..
הסתכלתי לעמית בעיניים, הוא היה נראה מפוחד, מחכה לתשובה.
חיבקתי אותו שוב והרגשתי שהוא רועד.
שהתנתקנו אמרתי לו..
אני-.....................................
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
איךךךךך?
תגובותתתת!!
ידעתי שהם אחים.. אחרת היא לא הייתה מתנגדת
חחחחח מזכיר לי את משחק החיים (:
אחלה סיפור ..
מחכה להמשך !!
אהבתי בטירוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
עוד המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך
יאאאאאאאאאוווו
את מדהימה אותי כל פעם מחדשששששששש
המשךךךך!....
יאאא איזה כיףףף...
אני שמחה שאהבתם!!!!!
תודה רבה רבהההההההה😊
איזה סיפור מהמםםם
יאו איזה מסכנים הםםם
חח איזה סיפור מושלם
תמשיכי דחוךףףף
מחכה מאמי
*דניני*
תודה מאמיייייייי😊
עוד תגובותתתת? :/
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
