הנקמה פרק 1 :)

😊 פירסמתי במס' מקומות ואנשים התמכרו
מקווה שתאהבו 😊

פרק 1 :
התעוררתי מרעש חזק של מכונית, בכעס קמתי מהמיטה והתלבשתי מהר. יצאתי לרחוב וכרגיל גיל היה שם עם החברים המטומטמים שלו, הפעם הם באו עם אוטו.
"תגיד אתה שפוי? ב-5 בבוקר אתה מעיר אותי ככה?!" צעקתי על גיל
"תירגעי אחותי, תראי מה השגנו הפעם" ענה גיל והצביע על אוטו כחול
"מתי תבין שאם תמשיך לעסוק בגנבה יתפסו אותך וישימו בכלא?!" אמרתי
"אל תדאגי הכל בשליטה" הוא ענה בחיוך.
גיל הוא האח הגדול שלי, הוא בן 20 ואני אגיד לכם את האמת? הוא בעל אופי הכי חרא שיכול להיות לבן אדם. למרות שהוא אח שלי אני רואה לאן הוא מדרדר כל יום מחדש. המשטרה כבר חמה עליו מזמן ורק מחכים לרגע שיוכלו לתפוס אותו. הוא גונב מחנויות, מבתים והפעם אפילו אוטו. למרות שאחרי שנשארנו בלי הורים אין לנו כסף אני הצלחתי לא להידרדר לפשע ומצאתי עבודה, אבל גיל התעסק עם האנשים הלא נכונים. אנחנו גרים בחדרון קטן שהשכרנו מגברת אחת בת"א.
פעם היה לנו בית גדול והיפה אבל אחרי שאבינו איבד הכל הוא התאבד ואמא שלנו מתה מצער.
אני לילך בת 16 עובדת בתחנת דלק וגרה עם אחי. יש לי שיער חום עם פסים ועיניים חומות. כל יום אחרי שאני חוזרת מהעבודה אני הולכת לסמטה השכונתית שלנו ושם אני וכמה חברה רוקדים. יש לנו מורה נחמד לברק דנס הוא לא לוקח מאיתנו כסף אלא מלמד אותנו בשביל הכיף.
גיל בעל שיער חום-בהיר עם עיניים ירוקות הוא מאוד שרירי ואחד הבחורים המהירים ביותר בשכונה. ומה הוא באמת? הוא ראפר.
"הכל בשליטה? גיל תסתכל מסביבך תראה לאן הידרדרת!" אמרתי
"תירגעי אח שלך לא עשה שום דבר רע" אמר דין חבר של גיל
"אתה תשתוק אני מדברת עם אח שלי!" אמרתי
"נו לילך בחייך מה רע באוטו אחד מסכן?" אמר גיל
"אוטו אחד מסכן? תראה! זה בטח אוטו של מישהו עשיר! אם יתפסו אותך יהיה לא טוב" אמרתי
"תעשי לי טובה, אם זה מישהו עשיר הוא יקנה עוד אוטו וישכח מזה" אמר גיל ושם עליי יד
"אני הזהרתי אותך" אמרתי
"יהיה טוב" הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
"טוב אני הולכת להתארגן ורצה לעבודה" אמרתי
"את צריכה טרמפ?" שאל גיל
"לא תודה" אמרתי ונכנסתי לתוך החדר. התקלחתי ואספתי את השיער בקוקו. שמתי חצאית וחולצה אדומה. נעלתי את האולסטאר האדום שלי ולקחתי את התיק. סגרתי את הדלת ויצאתי לדרך. תחנת הדלק הייתה די רחוקה מהבית אז תמיד יצאתי מוקדם. הייתי צריכה להיות שם תמיד 7 אחרת ינזפו בי. הגעתי לשם לפני כולם, שתיתי מים וניקיתי קצת את המשרד של המנהל כי זה היה גם חלק מהעבודה שלי. ניקיתי את השולחן ולפתע מישהו תפס אותי במותניים. ישר קפצתי והסתובבתי לראות מי זה. זה היה המנהל שלי
"אוי הבהלת אותי אדון" אמרתי
"אה כן? סליחה זאת לא הייתה הכוונה" הוא אמר והתקרב יותר ויותר. ישר רצתי לדלת
"יש לקוחות" אמרתי ויצאתי מהמשרד. עבדתי עד 6 בערב ואז הלכתי לדין, המורה לריקוד השכונתי שלנו. למדנו צעדים חדשים וחזרנו על הריקוד. הייתי שם עד 10 ואז חזרתי הביתה. גיל כרגיל לא היה בבית. אכלתי מה שהיה ונשכבתי על המיטה כדי לנוח קצת. כעבור זמן מה התעוררתי מטריקה של דלת. זה היה גיל הוא חזר ב-3 בבוקר.
"בוקר טוב" אמרתי
"גם לך" הוא ענה בזמן שהוריד את נעלי הספורט שלו.
"איפה היית כל היום?" שאלתי
"סתם הסתובבנו אי שם, ואת?" הוא שאל
"בעבודה כרגיל" עניתי
"ואי לילך מתי תעזבי כבר את המקום הזה? המנהל הזקן הזה לא נראה לי, הוא מסתכל עלייך יותר מדי" אמר גיל
"יש לי ברירה?" שאלתי
"כן" הוא אמר
"גיל תעשה לי טובה אני לא רוצה להיות ילדת רחוב כמוך" אמרתי
"היי רגע אל תזלזלי בי אני עושה הכל כדי לשרוד" אמר גיל
"ואני מעדיפה לעשות את זה בדרך הטובה" אמרתי
"אה ורציתי לבקש ממך משהו...שמעי אני הסתבכתי עם שרון אני חייב לו 500 ₪ יש מצב את מחפה עליי?" הוא שאל
"500 ₪? למה היית צריך אותם?! ואי אל תגיד לי שהוא איים עלייך" אמרתי
"משהו כזה, נו אחותי תנענעי קצת את התחת והוא יירגע בבקשה" אמר גיל
"שוב? גיל שוב אתה רוצה לסבך אותי?" שאלתי
"נו אחותי" הוא התחנן
"טוב, אבל בפעם הבאה אני אתן לו להביא לך מכות" אמרתי
"יש! כפרה עלייך אחות יפה שלי! מואה" הוא אמר
"יש אוכל במקרר" אמרתי. הוא נישק אותי בלחי ורץ למקרר. המשכתי לישון וישנתי עד 10 בבוקר. יום שבת. כשהתעוררתי גיל עוד ישן. אכלתי והתלבשתי מהר. לקחתי כרית וזרקתי אותה על הגיל הוא קפץ מתוך שינה ונפל מהמיטה.
"ככה מעירים בן אדם?!" הוא אמר בזמן ששפשף את עיניו.
"יהיה טוב" אמרתי
"את יודעת שיכולת לגרום לי להתקף לב" הוא אמר
"אה כן? רק אל תגיד לי שקראת את זה איפה שהוא" אמרתי בזמן שחיפשתי את התיק שלי.
"לא אבל אני משער שזה ככה" הוא אמר
"יאללה חכמולוג תלך להתקלח כל עוד השכנה לא גמרה את כל המים החמים" אמרתי. הוא קם מהרצפה ולקח מגבת, התקרב אלי ואמר
"את באה איתי עכשיו?"
"כן" אמרתי
"יש!" הוא אמר ונישק אותי בלחי ורץ למקלחת.
"גנוב" אמרתי לעצמי והמשכתי לחפש את התיק. כשסוף סוף מצאתי אותו גיל כבר יצא מהמקלחת ואכל טוסט.
"תלבשי משהו קצר כמו המכנס הכחול ההוא" אמר גיל
"זה תחתונים" אמרתי "גם טוב" הוא ענה וזרקתי עליו שוב כרית.