"מה אחי? מה הולך?" שאלתי את דורון ודפקתי לו בוסה.
"וואלה פנאן, אתה הראשון שהגיע" ענה..
"די! רציני..? ועוד עצרתי בדרך לתדלק.."
"בקטנה, מה להביא לך לשתות?"
"גולדסטאר כפרה" אמרתי, וזפזפתי עם שלט הטלוויזיה ,
לראות אם יש משהו מעניין לראות..
"מה איך בצבא בנאדם?" שאל.
"וואלה..מעבירים אותה..מה איתך? עדיין תקוע בתל נוף?"
"כן..סעמק עם חיל האוויר הזה,
לא רוצים להעביר אותי משם..לפחות אפטר נתנו לי"
"טוחן אה?"
"אתה לא מבין כמה, סגרתי שתי שבתות וגם את ראש השנה"
"וואי לא הייתי רוצה להחליף" צחקתי.
"תאמין לי שלא"
"מה..מי בא?" התעניינתי.
"דולב,רועי, קורל,דפנה,אלמוג ואושר כנראה"
"גם אושר וגם אלמוג? לעע..אחי..איזה בלאגן"
"למה? מה קרה?"
"אחי אני מזיין כל אחת מהן באופן קבוע, לא מתאים.."
"להגיד לאחת מהן שביטלתי היום"
"לא,עזוב..לא חשוב.."
"אני בנאדם,אוהב ואמנם, לא יכול להיות איתך יותר..אני מוותר עלינו הפעם.."
צלצל לי הפלאפון, מספר חסוי.. לא עונה, שונא חסוי, מזכיר לי את הצבא..
"נו תענה וואי" התעצבן דורון.
"לא,עזוב אותך..רוצים אותי, שידעו לא לצלצל חסוי"
הפלאפון צלצל שוב פעם, ניתקתי את השיחה, ובפעם השלישית החלטתי לענות.
"מה??" עניתי בעצבים.
"אסי?" נשמע קול עדין של בחורה.
"כן..." עניתי בטון רגוע יותר..
"זאת שחר" שמעתי בקו השני, לא האמנתי..
"מי?"
"שחר.. שחר אהרוני" היא השיבה.
"אחי אני תיכף חוזר" אמרתי לדורון ויצאתי למרפסת.
"שחר.." עניתי.
"כן.."
"התנתקת קודם..אה?"
"מצטערת המחשב נדפק פתאום, הוא עושה לי בעיות"
"להרביץ לו?" צחקתי.. 'אידיוט!!' חשבתי לעצמי.
היא שתקה.
"אזז..מאיפה לך את המספר שלי?" התעניינתי.
"יש לי את הקשרים שלי.."
"הופה.." חייכתי מאוזן לאוזן.
"בכל מקרה רק רציתי לבקש סליחה על זה שהתנתקתי,
ושלא תגיד שאני סנובית או פחדנית או משהו" הסבירה.
"שטויות נשמה, זה בסדר.. זה הפלאפון שלך?"
"כן.." ענתה.
"סבבה, שיהיה לך ערב מדהים" עניתי חזרה, וניתקתי את השיחה..
בכוונה לא דיברתי יותר מידי, הרי בשביל מה זה טוב? אני ממילא עושה מעצמי רק צחוק..
ובכלל היום אני יכול לחגוג על שתיים, למה לי את שחר על הראש!?
"אחי בוא כבר! כולם כאן!!" צעק לי דורון מהבית, ונכנסתי פנימה..
"שלום לך.." חייכה אליי אושר, ונשקה לי בלחי.
"יפיופה..מה קורה?" התעניינתי, בזמן שאלמוג הסתכלה על שנינו מתלחששים צמוד זה לזו.
"מצוין מה איתך?
"וואלה.." חייכתי אליה, והלכתי להגיד לאלמוג שלום.
"כוסית שלי, מהה... מה הולך?" חייכתי, ונתתי לה בוסה על הלחי.
"לא רציתי להפריע" עקצה, שונא בנות.. מכל דבר חייבות לעשות דרמה.
"לא הפרעת כפרה"
"כן אה" ענתה בצורה יבשה.
"אלמוג תירגעי, רציני, זה לא שאנחנו חברים או משהו מותק"
"יודעת" ענתה בעצבים, ומזגה לעצמה וויסקי.
את שארית הלילה בילינו בעיקר בהעברת צחוקים אחד על השני,
לא יכולתי להפסיק להסתכל על אושר ועל אלמוג באותו הזמן,
זה הטריף אותי ששתיהן היו איתי באותו המקום..
ואני לא יכול לעשות כלום בנוגע לזה, כי אסור שהאחת תדע על האחרת..
"את ערה?" שלחתי לשחר הודעה איך שיצאתי מהבית של דורון.
האמת שהשעה הייתה כבר מאוחר, 1 בלילה, אבל עדיין רציתי לנסות..
"כן.." ענתה.
צלצלתי.
"היי.." אמרתי.
"היי.."
"מה שלומך? את לא הולכת לישון?"
"כן, תיכף.. מארגנת את התיק למחר"
"תארגני בבוקר יא מצחיקה.."
"שטויות, זה לוקח בדיוק כמה דקות"
"שחר.." לחשתי.
"כן?"
"א..אני..חייב להגיד לך מש..משהו.." התחלתי לגמגם מלחץ.
"מה? תדבר.."
"את לא מבינה כמה את מוצאת חן בעיניי, אני חייב שננסה,
תני לי צ'אנס" הייתי ישיר.
היא צחקה.
"מה מצחיק אותך?"
"ננסה מה?"
"לא יודעת, ננסה לראות איך הולך לנו.. נכיר כזה.. את יודעת.."
"מה אתה רוצה להכיר אסי קורן? את מידת החזייה שלי?
או אם אני שמה חוטיני או טנגה?" עקצה.
"את חושבת שרק על זה אני חושב כל היום?" ניסיתי לשחק אותה בנאדם טוב.
"אה לא?" לגלגה.
המשך יבוא..
ליל"ט ..





