צועדת אל השער הגדול,
נותרתי רק אני לבדי
בלי אף אחד איתי,
צעד קטן ועוד קצת,
עד סוף הדרך
זה רק אני לבד
בין שביל לשביל צועדת,
מתוך האפלה.
מתבוננת מפוחדת
כולם בסוף מתים
הדמעות חונקות,
העצב מכסה את הנשמות
כבר אף אחד,
לא נשאר לראות את הדמעות.
לבדי נשארתי,
מנקה את המחר.
והעבר תמיד איתי בלב,
כלום לא מרפא את הכאב.
עצוב וקר סביבי,
מבולבלת מסוחררת,
נופלת על השביל
בעיניי רואה את השער
עוד כמה צעדים נותרו
ואני לא יכולה
נותרתי רק אני לבדי
ואו
אן מילים מרגש סוחף אמיתי
הכתיבה שלך כל כך יפה ואמיתית
זה גרם לי לבכות ..
תמשיכי לכתוב ואל תפסיקי
ל-ע-ו-ל-ם
כי מה שאת עושה את עושה בצורה מושלמת
*שניני*
מהמם..את מדהימה אותי כל פעם מחדש
ואווווווווווווו
ברו'ש
עשית את זה שוב, גרמת לי להיות המומה מהכתיבה שלך שוב
זה עצוב מאוד ונוגע...
והשירים שלך מעבירים את מה שאת מרגישה בצורה הטובה ביותר
אוהבת
גל
מדהים מדהים מדהים מדהים,
מדהים...מושלם😛
אוהבת אותך בריי.
