פרק יפהייפה, באמת שאני מתה על הסיפור הזה אבל מייאש לקרוא בהפסקות גדולות.
מקווה שתמשיכי מהר 🙄
QUOTE (-ליאלה- @ 17/02/2008) קצר אבל מדהים כמו תמיד(:
המשך, והפעם מהר!
😊
פרק 38-
"תרגיע,אני לא ארצח אותך או משהו..אני לא צריך תיק במשטרה מותק.." אמר וצבט לי בלחי,הרגשתי כמו תינוק מגודל.
כל כך חלש.
"אני מסוגל להכות אותך עוד קצת..טוב מה אני מנדב לך פה פרטים,אני רק מקווה שהפעם הבאה שתפקח את העיניים שלך..תהיה בתוך בית חולים,שתרגיש שכואב לך! חתיכת בן זונה" אמר בכעס,לא הבנתי בכלל על מה הוא כל כך כועס.
"מה אתה כל כך כועס עליי בכלל? מה אתה רוצה ממני? חתיכת מטורף!!!!!!!!" צעקתי עליו.
"תוריד את הקול שלך יחתיכת אידיוט,אני פשוט כועס סבבה לך? יופי טופי מתוק.." אמרתי בציניות צבועה וקם מעליי.
הוא עמד מעליי ושיחק עם האולר.
שמעתי מרחוק קולות,אלי סובב את ראשו כדי לבדוק מה זה אבל סתם עיקם את פרצופו וחזר להסתכל על האולר שלו.
קול חזק של צחוק,צחוק של בנות.
אלו בנות,'בבקשה שמישהו ימצא אותי פה! אני לא מסוגל לשאת את זה יותר.' חשבתי לעצמי.
שרוע על החול,מיואש מהכל.
עצמתי את עיניי והתפללתי שהכל יגמר,רק שיגמר.
"היי מה הולך פה????" שמעתי קול מוכר ופקחתי את עיניי,נעם רינת ו...אריאל עמדו מולי.
אריאל ישר התכופפה לקראתי , "כריס! יואו ידעתי שזה אתה" ישר קראה שראתה את הפציעות על עורי.
הסתכלתי ישירות מסביבי,קלטתי את אלי עומד ממש מולי.
היא הביטה בי במבט מודאג שאומר כל כך הרבה,אני רק שמחתי בליבי שהיא פה.
ולא אדם אחר.
היא עזרה לי לקום ונעזרתי גם בחברותייה לשבת חזרה בכיסא גלגלים.
"היי אריאל" שמעתי את אלי אומר.
הסתכלתי עליו,הוא חייך.איך הוא מעז בכלל לחייך.
"יא חתיכת בן זונה,חתיכת בן אדם פתאטי! כל כך שפל מצידך! ללכת מכות? על מה? עליי?! חתיכת מפגר ללא שכל,אם רק עוד פעם תתקרב אליו..אתה מת..אני נשבעת לך,אני לא סתם מאיימת!!!!" אמרה בעצבים שלא אופיניים לה,קצת הפחיד אותי לראות אותה כל כך עצבנית.
"מה אריאל,נהיית ערסית בשקל? מה את תרביצי לי? אוי אני מפחד" אמר וצחק.
-------------
כל כך כעסתי אליו,חתיכת אידיוט ..למה מי הוא חושב שהוא? לפגוע ככה סתם בכריס?
"אלי,אני נשבעת לך..עוד מילה אחת מהפה שלך..ואתה גמור..ואני לא ערסית..ובכלל לא ערסית בשקל,אני בחורה שלא שמה עלייך זין! וזה מפתיע אותך נכון? שאני לא שמה עלייך בגרוש! אתה לא שווה אותי,אתה לא שווה את המבט שלי אפילו..אני לא מבינה למה ביליתי איתך בכלל שהייתי בריב עם כריס! לא מבינה מה עשיתי עם אידיוט כמוך!!" הוצאתי הכל החוצה.
"מצחיק שאחרי כל מה שעברנו,זה מה שאת אומרת לי.." אמר לי,ופתאום הרגשתי כמו על כף מאזניים.
אני זוכרת את הרגעים בטלפון,הרגעים של "אני אוהב אותך" והוא כל כך התכוון לזה.
אני לא הולכת להיכנע לאף בחור שמברבר מולי מילות אהבה.
"כל מה שעברנו? מה עברנו בדיוק? ואם כן עברנו משהו,זה נותן לך רשות ללכת ולהרביץ לחבר שלי?! הא?! פשוט תשתוק,עדיף אלי.." אמרתי בניענוע ראש,לא מאמינה שאנשים מגיעים לרגעי שפל כאלו.
"הנה,כריס מקודם שאל אותי למה אני עושה את כל זה! אתם רוצים לדעת למה!? את רוצה לדעת למה אריאל? כי אני אוהב אותך! אני אוהב אותך! והבחור הזה שלידך גנב לי אותך..ככה לאט לאט..עם כל משחקי התמימות שלו..הוא גנב לי אותך! אני פשוט אוהב אותך וכואב לי הלב לדעת שאת כבר לא שלי,וברגעים האלו שכן היינו ביחד..ויכולתי לנשק אותך..לחבק אותך..פשוט להיות איתך.. את לא אהבת אותי! את אהבת אותו! את החלאה הזה! ואני זה שסובל כרגע,ושאני סובל,כולם סובלים יחד איתי." סיכם את הכל במשפט אחד ארוך,בין לבין הוא נשם עמוקות.
יכולתי לראות על עיניו את הכאב,למה אני כל כך מרגישה קרבה אליו? אני מזדהה איתו כל כך,לאהוב מישהו ולקבל כאבי לב בגללו.
"זה עדיין לא נותן לך את האפשרות,להרוס חיים של מישהו אחר." אמרתי והוא עמד ושתק.
תפסתי את כיסא הגלגלים של כריס,והתרחקנו משמה יחד עם נעם ורינת.
"אחח..זה כואב...אחחח.." אמר כריס בזמן שאמא שלו חיטאה לו את הפצעים.
"כואב כואב,פעם הבאה תיזהר שאתה מתגלגל לך ברחובות" אמרה וצחקה בעליזות,אם רק הייתה יודעת את האמת.
"הנה סיימתי,תהנו לכם חמודים" אמרה ויצאה מהחדר.
"אמא שלך כל כך חמודה..הלוואי עליי אמא כזו" אמרתי בייאוש,"אני אוהב אותך.." אמר לפתע.
מבלי לשים לב,זה ריגש אותי.יותר מכל פעם אחרת שהוא אמר לי את זה.
זה חדר לי ללב והתפוצץ שמה.
"למה אתה אוהב אותי בכלל?" אמרתי העברתי יד בשיערי,הוא הביט בי בשתיקה.
"אני לא אתחיל להגיד לך עכשיו את כל היתרונות שלך,כי אני אוהב גם את החסרונות..אני פשוט אגיד,שברגעים כאלה..אני מבין כמה שאת חשובה לי,וכמה ש..פשוט את חלק מהחיים שלי,חלק גדול מאוד." אמר ושוב זה חדר לי ללב.
"אתה יודע כמה פחדתי,לראות ככה את אלי עומד לידך עם סכין..זה הפחיד אותי כל כך,לדעת שהיה סיכוי לאבד אותך שוב..זה היה בלתי נסבל.אני כל כך שמחה שהגעתי בזמן." אמרתי.
"כמעט בכיתי כמו נקבה.." אמר וצחק,צחקתי יחד איתו.
"אפשר לשבת עלייך?" שאלתי.
-------------
"אפשר לשבת עלייך?" שאלה אותי וראיתי את התחינה בעינייה.
"ברור.." אמרתי והיא ישר ישבה עליי,היא חיבקה אותי כל כך חזק.
"אני אוהבת אותך כריס..." אמרה ונשקה לעורפי.
"אני אוהבת אותך.." לחשה.
הפנים שלה עמדו בדיוק מול הפנים שלי,תפסתי את עורפה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה.
"הלוואי והכל היה שונה,הלוואי ואמא שלי הייתה מסכימה לקשר בינינו..הלוואי ואחותי לא הייתה מעירה לי כל יומיים על הכל,הלוואי ואלי היה נעלם..הלוואי והייתי יכולה להקפיא את הרגע הזה.." אמרה והרגשתי את דמעותייה נופלות על צווארי.
"הלוואי ויכלתי לעמוד על הרגליים." אמרתי,היא הביטה בי לכמה שניות וחזרה לשים ראש על כתפי.
"לא משנה איך תהיה,ללא יכולת תזוזת רגליים,ללא שמיעה,ללא ראייה,ללא ידיים...אתה עדיין מושלם עבורי,אתה עדיין הבן אדם שאני רוצה לחיות איתו לנצח.." אמרה.
"את נורא פיוטית היום,מרגשת שכמותך.." אמרתי והיא ציחקקה,"כבר קיבלתי עצה היום,לכתוב ספר." אמרה.
"ואם תכתבי,מה תכתבי עליי?" שאלתי,"שאתה מכוער ובעל חצ'קונים..קרצייה..שמן..מסריח מהבית שחי..הא ! וערס! כמובן איך שכחתי." אמרה.
"העיקר שתהיי הפרחה שלי,אני אהיה ערס מכוער בעל חצ'קונים שהוא קרצייה ושמן,ומסריח מהבית שחי." אמרתי והיא צחקה.
"בא לי שוקולד." אמרה לפתע וקמה ממני.
"אני הולכת להביא שוקולד מלמטה,בא לך משהו?" שאלה.
"לא..תודה.." אמרתי והיא יצאה מדלת חדרי.
לאחר מספר דקות היא עלתה למעלה עם חפיסת שוקולד וחיוך מנצח,"גם יש לי משהו מתוק איתי! וגם אותך!" אמרה וצחקה בקול רם,היא הייתה מאושרת.
"תודה על המחמאה יפה שלי.." אמרתי.
"על לא דבר חתיכול.." אמרה והתיישבה על יד המחשב.
"היי תגיד,בא לך היום ללכת למסיבה של גבריאל?" שאלה אותי,"אביב אמר לי לבוא..וחשבתי לעצמי שזה יהיה דווקא נחמד..".
"לא כל כך בא לי.." אמרתי.
"אוי למה?" שאלה.
"סתם אין לי חשק לשום מסיבה היום.." אמרתי , "אבל אם את רוצה ללכת עם חברות שלך..תלכי בכיף!" אמרתי,קצת לא רציתי שהיא תלך בלעדיי.לא שאני והיא זה 24 שעות ביחד,אבל פחדתי שהיא תישתכר ויקרה לה משהו.
"באמת? לא אכפת לך אם אני אלך?" שאלה.
"לא,דווקא תלכי בכיף..תהני" אמרתי.
"וואי,שנייה אני מתקשרת לנעם.." אמרה בשמחה.
מה אני אגיד לה?
שאני מפחד עלייה?
המשך יבוא.
יייייייייייייייאאאאאאאאאאייייייייי
תתמממששיייייייייייייכככככככככככייייייייייי :][:
יפפפפפפפפפפה!
חח שכחתי כמעט הכל והתחלתי לקרא מהתחלה 😁
המשך ? 3>
מקסים !! (: ... המשך דחוף 3>
שמעי, שהמוח שלך לא יגרום לה לבגוד בו.
או לאלי לאנוס אותה.
משומה זה נשמע לי כמו הכיוון שלך.. חחח
אהבתי את הפרק. ותכתבי כבר המשך!
לא כי אני פשוט נורא אוהבת אונס ובגידות.
אני רוצה להמשיך אבל אבל אבל,המוזה 😢
אני מתגעגעת לכריס..חח פאק אני חולת נפש.אני מתגעגעת לדמות בסיפור!
פעם 1 שאניי קוראת את הסיפור ,
וזה פשוט מקסים 😊
מחכה להמשך .