מממממדדדדההההההייייייםםם
שימי המשך 😉
מסכן כריס :[
פשוט מדהים !
המשך ..
יפפפפפפפפפפפפפפפפפה ;]
תמשייכייככיי
שלא יעז לגעת בו למה אני יתעסק איתו !!
קראתי עכשיו את כל הסיפור שלך,
פשוט מושלם,
אני חייבת המשךך..
3>
מאמי שימי לנו המשך ... \;
מצטערת על הייבוש, יש עומס בתיכון.
סליחה 3>
מצטערת,שכבר חודשיים לא כתבתי.
באמת!!!!
הנה המשך קצר,סורי זה מה שיש
המוזה באה והולכת מהר
סורי 😢
פרק 37-
לפעמים יש רגעים כאלה,גם שאתה עטוף במלא אנשים וכיף לך..אתה טמון בתוך עולם משל עצמך.
אתה רק חושב על מה שעובר עלייך.
אתה מתעלם מהכל מסביב.
אתה מרוכז רק בעצמך,רק לכמה רגעים.
וזה כואב לך,כמו צריבת מדוזה על העור שלך באמצע הקיץ.
זה כואב לך.
ישבנו בקניון,סביב שולחן כמו חבורת בנות טיפוסית.
"נעם תנגבי את הריר,נוזל לך קצת.." הערתי לנעם שהביטה בחולמניות על בחור שישב בדיוק מולנו.
"מה? כן שנייה.." אמרה והמשיכה להביט בו.
"יואו נעם תסתכלי,פיל מעופף!" אמרה רינת וצחקנו יחד,"כן שנייה אני אסתכל.." אמרה נעם.
"את עד כדי כך סתומה? סה"כ חתיך..גם הוא לא נראה משהו.." אמרתי וישר היא הביטה בי , "נו סתכלי מי זה חבר שלך,מיסטר חתיך עולם." אמרה והוציאה לשון.
"מה הייתי נותנת כדי שבחור כמוהו היה שם עליי,רק מדבר אליי.." אמרה נעם בעיניים עצובות.
הוצאתי חפיסת סיגריות מהתיק ומצית,הדלקתי אחת בנחת.
"תקשיבי,חתיך לא חתיך..יש מצב הוא נרקומן או אנס.." אמרתי והוצאתי עשן.
שתיהן נקרעו מצחוק בו זמנית,"הרגת אותי,אוי אני עוד שנייה בוכה.." אמרה רינת.
"מה אתן רוצות..אנחנו לא מכירות אותו בכלל.." אמרתי ולגמתי מכוס הספרייט שלי.
"בטח הוא חייל משוחרר שיש לו כלב ודירה מוזנחת,הוא חובב שירה וספרות..מנגן בתופים..אך בעל קעקוע נועז באזור הגב התחתון" אמרתי,"אחלה דמיון יש לך אריאל..תכתבי ספר וזהו.." אמרה נעם ונקרעה מהבדיחה של עצמה.
"לכי תמצאי חיים,אחרי זה אני אכתוב ספר.." אמרתי בשובבות.
"לכי תזדייני!" אמרה ובדיוק כיביתי את הסיגריה במאפרה.
"בכיף,אני רק נוסעת לכריס ויש לי זיון..אחח.." אמרתי וצחקתי,"מה באמת..איך בדיוק תשכבו..הוא בכיסא גלגלים.." אמרה רינת בזהירות,לא לפגוע.
"אני יושבת על השמוליק שלו ויאללה בלאגן,זה לא סיפור גדול.באמת זה הדבר האחרון שמעניין אותי כרגע ביחסים המדהימים שלי עם כריס." אמרתי.
"וואי בנות,הוא הולך!!" אמרה נעם בלחש רם,כולנו הבטנו עליו.
"נכון את מתה להכיר אותו?" שאלתי,"כן!!!!!" אמרה ונקרעתי ממנה.
רינת צחקה יחד איתי ונעם נפלה יחד לצחוק שלנו.
"תגיד,נכון אתה רוצה לצאת איתה מתישהו?" תפסתי את הבחור בחולצה ושאלתי אותו בנועזות.
נעם דחקה בי את מרפקה ובטוח בליבה קיללה אותי.
הוא רק צחק והלך משמה.
"רואה? הוא בחיים לא היה שם עליי..." אמרה נעם ודפקה את ראשה על השולחן.
"תרגיעי כפרה,את תשיגי אותו..אל תדאגי" אמרתי וליטפתי את ראשה.
מממממממממממממדדדדדדדדדדהההההההההייייייםםםםםםםםםםםם
אבל דוגרי?!
כבר שכחתי את כל הסיפור שלך =\
כלכך מדהים :]
המשך והפעם בלי נטישה ..
פרק בסדר :\ ...
קצת קצר.. (: אבל לא נורא !
חח מחכה להמשך.. (:
קצר אבל מדהים כמו תמיד(:
המשך, והפעם מהר!