פרק 17:
יצאתי מהבית שלה וישבתי על המדרכה,הוצאתי סיגריה ועישנתי אותה.
מוציא את כל התסכול והכאב על סיגרייה אחת ותמימה.
רציתי לצעוק שאני אוהב אותה,אבל אני לא יכול.היא תגלה הכל.אני לא רוצה שהיא תגלה .
הוצאתי את הפלאפון והתקשרתי לאור.
"היי אחי..איך היה?" ענה לי אור.
"נפרדנו" אמרתי.ניסיתי לא להישמע שבור.
"רציני? אוי..אחי..אתה בסדר?" אמר לי.
"כן כן ברור.." אמרתי.
"אתה לא בסדר..לפחות אל תשחק אותה.." אמר לי אור ,והוא צדק.
"טוב אני לא בסדר.." אמרתי.
"תספר לה מתישהו?" שאל.
"לא יודע..אני מפחד לאבד אותה." אמרתי.
"מצטער אחי אבל בכל מקרה כבר איבדת אותה.." אמר לי,ושוב..הוא צדק.
"כן.." אמרתי.
"יהיה בסדר, אני מקווה..קיצר..אתה בא איתי היום לטיילת? כולם יהיו שמה..יום שישי סוף סוף" אמר וטיפה הסיח את דעתי,אבל חזרתי לחשוב על אריאל.
"יש מצב שהיא תהיה שמה לא?" שאלתי.
"כן.." אמר ,"אז אולי אני אדבר איתה היום ..בטיילת.." אמרתי.
"אחלה החלטה אחי..טוב אני עף לאכול..אם תרצה לקפוץ יותר מאוחר תבוא..ביי" אמר וניתק.
קמתי מהמדרכה והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי.
הרגשתי כל כך שבור,בצורה מטורפת.
מי היה יודע שהיא תגרום לי להרגיש ככה.
---------
באמת שניסיתי כמה שפחות לבכות.
אבל אז קלטתי שלבכות זה לא רע,אז שיחררתי הכל.
אמא נכנסה לחדר וניסתה להבין מה קרה,אך התייאשה לאחר כמה זמן.
שכבתי על המיטה ובכיתי.
בכיתי על הכל.באמת.
דמיינתי את כריס מולי ופשוט ..עומד שמה.בשבילי.
אבל זה לא היה ככה.
למה הוא נפרד ממני לעזעזאל ?!
החיים חרא.החלטתי.
קמתי לעבר המחשב כדי להדליק את השיר האהוב עליי.
וראיתי הודעה מרינת-
רינתוווש3> אומר/ת:
בובי קטנה שלי ? קרה משהו? את לא עונה לי לפלאפון.
אריאל-3>- אומר/ת:
נפרדנו.
רינתוווש3> אומר/ת:
את רצינית ?! למה ?
אריאל-3>- אומר/ת:
אני אספר לך בהזדמנות,אני לא מרגישה משהו.
רינתוווש3> אומר/ת:
אוקיי ,ממ בא לך היום לצאת לטיילת? באמת אבל באמת כדי להתאוורר
אריאל-3>- אומר/ת:
כן.באמת שאני צריכה יציאה עם הבנות.
רינתוווש3> אומר/ת:
מעולה .אני עפה לאכול, תדברי איתי ..אני אבוא ונלך ביחד עם נעם.
אוהבת אותך תרגישי טוב !3>
אריאל-3>- אומר/ת:
גם אני , תודה.
ישבתי במחשב והדמעות ירדו וירדו,לא הפסיקו לרדת.
חשבתי שאני אתייבש מרוב חוסר מים בגוף ואתעלף.
ראיתי שכריס מחובר.אני חייבת לדבר איתו.להבין למה לעזעזאל הוא נפרד ממני.
שלחתי לו הודעה -
אריאל-3>-אומר/ת:
אנחנו חייבים לדבר ומצטערת שאני מתנהגת כמו חרא אבל בכל מקרה:S אתה נפרדת ממני וזה כואב..קיצר ..תבוא היום לטיילת..מקווה שתקבל שכל ותדבר איתי כמו בנאדם נורמלי.
ותזכור שאני אוהבת אותך יותר מהכל.
לאחר מספר דקות,הוא ענה לי.
כריס..אומר/ת:
אני בערך ב-10 וחצי אהיה בטיילת..תפגשי אותי ליד הגלידה של חיים.
אריאל-3>-אומר/ת:
ממ אוקיי[?!], תודה על הרגישות ועל כך שעדיין הקטע שאתה לא אוהב אותי בתוקף..
כריס..אומר/ת:
די נו אריאל..נדבר כבר היום בערב..
אריאל-3>-אומר/ת:
אוקיי..מקווה שלא תבריז.
כריס..אומר/ת:
אני לא אבריז,נשבע לך.חשוב לי לראות אותך היום.
אריאל-3>-אומר/ת:
אוקיי,ממ נתראה היום..ביי
כריס..אומר/ת:
ביי
הרגשתי ריקה.אני צריכה אותו איתי.והוא לא פה.
הוא שונא אותי,הוא בטוח שונא אותי.
---------
דיברנו במסנג'ר.
זה עשה לי טוב.
אני משתגע,אני אוהב אותה.אני פשוט ילד מתוסבך.
היא לא תדבר איתי יותר בחיים אחרי שאני אספר לה.
השעות עברו הכי לאט בעולם,אך השעה 10 הגיעה.
אחרי התארגנות יצאתי מהבית
אספתי את אור ונסענו כמה שיותר מהר לטיילת.
"אחי אתה בסדר?" שאל אותי אור שיצאנו מהאוטו.
"הכל אחלה.." אמרתי והייתי בלחץ.
"לך אלייה ..אני פה ליד כל החבר'ה.." אמר והתרחק.
הלכתי לאט לאט לכיוון הגלידרייה.
ראיתי את הדמות שלה עומדת שמה,היא נשקה בלחי לחברתה.
חברתה נפרדה ממנה והיא התיישבה על אחד הכיסאות,התקרבתי אלייה והתיישבתי מולה.
"היי.." אמרה והרימה את פנייה.
אני מאוהב בה,לא יעזור כלום.
"היי.." אמרתי.
הייתה שתיקה.שונא את זה !
"תשמעי..ממ..יש לי משהו לספר לך.." התחלתי להגיד ,"אבל קודם אני רוצה להגיד לך משהו אחר.."
הוצאתי ורד אדום ומקסים שקטפתי מהגינה והגשתי לה,היא חייכה אליי והתחלתי לומר "אני אוהב אותך אריאל..באמת באמת באמת..את לא יודעת כמה"
"אז למה נפרדת ממני?" שאלה,"ועכשיו אני אתן לך את התשובה.." אמרתי.
"אני ואור..חבר שלי..התערבנו שאני אצליח לגרום לך להיכנס איתי למיטה..אבל..הכל הסתבך ו.." אמרתי. זה היה כל כך קשה להביט לה בעיניים ולומר את המילים האלו..
ולראות את העיניים שלה נהפכות לעצובות.
"אתה התערבת עליי?" אמרה.
"כן לצערי,אבל..התאהבתי בך." אמרתי.
היא התחילה לנשום בכבדות וקלטתי שהיא מתחילה לבכות.
היא קמה משמה ולא אמרה מילה.
קמתי אחרייה אך היא החלה לרוץ לעבר חברותייה.
ראיתי אותה לוקחת את התיק שלה ומוציאה את הפלאפון שלה ומתקשרת למישהו.
התקרבתי אלייה ,"אריאל..אני לא מצפה שתסלחי לי..אני רק לא רוצה לאבד אותך..אני פוחד מזה כל כך" אמרתי והיא הסתובבה אליי וראיתי את הדמעות בעיניים שלה.זולגות לאט לאט.
זה שבר אותי.
"תדמיין שאני לא קיימת.כי אני מדמיינת שאתה לא קיים.חשבתי שאתה מושלם,וכמובן ששלמות לא קיימת..אז..פוף ..אתה לא קיים בשבילי יותר כריס." אמרה והסתובבה לצד השני.
"תקחי את הזמן שלך..תחשבי.." אמרתי.
"אין מה לחשוב,אני יודעת שאני מאוהבת בך..ואני יודעת שאני לא יכולה בלעדייך..אבל צריך להתמודד עם המציאות..שאתה לא קיים יותר ! אתה היית רק פנטזיית שלמות מזויפת.." אמרה.
"אני לא מושלם! אף פעם לא אמרתי שכן ! אבל אני כן אוהב אותך! אני אוהב אותך אריאל!" אמרתי.
היא לא ענתה יותר,עמדתי מאחורייה,מנסה לגעת בה אך כל פעם היא העיפה ממנה את ידי.
לאחר מספר דקות הגיעה מכונית לבנה שבה ישבה אמא שלה.
אריאל נכנסה ושמעתי את אמא שלה אומרת לפני שהן נסעו משמה "מה קרה מתוקה שלי..?" .
הן נסעו משמה ואני המשכתי לעמוד שמה.
כמעט בוכה כמו ילד קטן.
הלכתי לעבר חבורת הבנים.כולם השתתקו שהתקרבתי.
אור התקרב אליי עם סיגריה בפה , "לא הלך טוב הא?" שאל אותי.
"הלך חרא.אני שונא את עצמי.." אמרתי והתיישבתי.
"תן לה זמן.." אמר לי אור , "אני נותן לה כמה זמן שתרצה..אבל הקטע זה שיש מצב שהיא לא תחזור לאהוב אותי יותר בחיים." אמרתי וזה כאב לי.
"מה נהיה ממך כריס ? הא? פעם היית זיין מלך..עכשיו אתה..פאקינג מאוהב.."אמר עידו במבט מזלזל.
"עידו שתגיע לגיל 28 ..לא נשוי ולא כלום.כי ביזבזת את הזמן שלך בלרדוף אחריי כוסיות..תבין מה זאת אהבה.." אמרתי והדלקתי סיגרייה.
"מה שתגיד אחי.." אמר ולגם מהבירה הקרה.
עישנתי היום כבר איזה 10 סיגריות.זה לא טוב.
הלב שלי נשבר אז גם הריאות שלי אמורות לקרוס?
---------
לאחר שיחה ארוכה מדי עם אמא שלי נשכבתי במיטה.
כל פעם נזכרתי בעובדה שהוא התערב עליי.
אהבת חיי התערבה עליי.
למה זה מגיע לי ?
עד שמצאתי מישהו שמתאים לי,הוא לא אמיתי.
הוא דמות מהחלומות.
אני אוהבת אותו.אבל שונאת אותו בו זמנית.
הפלאפון שלי צלצל , על הצג היה רשום -רון המלך-
יופי, לשחרר קצת עצבים עליו.אני צריכה את זה.
"הלו?" עניתי בקול תוקפני מעט.
"היי.." אמר,בקלילות.
"תגיד לי רון ..אתה אשכרה דפוק.." אמרתי.
"גילית הא?" אמר.
"כן גיליתי ! יואו אני לא מאמינה עלייך..ועוד בשביל כלום! ככה לשקר.." אמרתי.
"זה היה בשבילך תאמיני לי..אולי כדאי שאני אספר לך.." אמר וסיקרן אותי.
"מה תספר לי?" שאלתי.
"על התערבות קטנה .." אמר והרגשתי עוד יותר רע.
"אתה ידעת על ההתערבות ולא סיפרת לי ? איזה חבר טוב אתה אני מתה" אמרתי והתחלתי לבכות מחדש.
"הוא סיפר לך ?! אני לא מאמין..פשש..איזה אומץ.." אמר .
"כן הוא סיפר לי .." אמרתי והוצאתי סיגרייה מהמגירה.ישבתי על אדן החלון ושאפתי את העשן המרגיע לתוך ריאותיי.
"אור יודע שאני הומו,אז הוא קלט אותי שומע אותם מדברים על ההתערבות.אז הוא איים עליי..שכל הבית ספר ידע שאני הומו..אם אני אספר לך על ההתערבות..תביני שזה לא משהו שרציתי..שכל הבית ספר ידע שאני הומו.." אמר.
"הא ולשבור לי את הלב זה בסדר?" שאלתי.
הוא שתק.
ניתקתי לו וכיביתי את הפלאפון.
שכבתי במיטה ובכיתי..
כמו תמיד , תמיד אני יגיע למצב שאני בוכה.
המשך יבוא:]
ואייי עצוווווווווב =\\
מסכנה, אבל.. בכל זאת הוא אוהב אותה ו..
יאוווו איזה סיבוך!!
פרק מדהים! (:
מחכה להמשך מאמיי
אוהבת 33>
מדהיים .
איזה מסכנה : ||
המשך 😊
כ"כ מדהים שזה לא ייאמןןן.
המשך כשתוכלי 3>
ממדהיםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבללל שיחזרו.. 😢 😢 😢
המשך היום? 😛 😛
חעחע נענע 😊
איזזזזזזזזזזה מושששששששששלם !!!!
תמשיכי בובה (:
אתר האהבה הישראלי