אחלא פרק אהבתי
מחכה להשך😊
פרק מדהים !
דיי איזה רע הוווא ><
אחח שרמוטה שכמותי XP
חחח סתאם :X
פרק מושלם !!!
מחכה להמשך 33 >
חחחח כפרעליכן
אדווה הרגת אותי D:
א-נ-י- ש-ו-נ-א-ת א-ו-ת-ו.
תוודאי שהוא יודע את זה. .
הלוואי ואדווה תדביק אותו במחלתת מין. . אייייכ. .
ושוב, אני שונאת אותו!
תעשי שהדס תמצא מישו סקסי שנראה כמו בראד פיט ויש לו שרירים והוא יכסאח את עומרי מכות, ושעומרי יום אחד יחנק מנשיקות המגעילות עם אדווה בסדר?
וליאור חמודה, תמסרי לה שיש לה שם יפה. .
נכנסתי לזה, סורי
חחחחחחחחח
כפרעליךךךךךךךךך
אהאעעעאאההאאעעהה
קראתי הכל עכשיו!D:
סיפור ממש יפה תמשיכי(:
איזה זבבבבל
תממשייייכי
פרק מדהים !
מה הוא חושב שהוא עושה הבנזונה?! |:
דיייי ! שהוא והדס יחזרוווו !
מהההההמם [:
המשך 3>
עכשיו אני נראלי מתחילה לכתוב המשך 😊
מצטערת מאוד על העיכוב !!!!
"הוא התחבר" אמרתי לליאור בפלא וחייכתי לעצמי בהתרגשות 33>
"בנזונה!" אמרתי כשקראתי ודמעות החלו לזלוג 33/>
"מה יש???" ליאור שאלה מבוהלת
"קקה יבש, זה מה יש!" אמרתי עצבנית "אני אדבר איתך" ניתקתי...
היא לא דומה לאף אחת אחרת / פרק 24 [:
נכנסתי לכיתה והתיישבתי בשולחן שלי ושל עומרי לצערי, והתחלתי להעתיק משהו שהיה חסר לי לחומר במבחן.
שמעתי מחוץ לכיתה קולות .. זיהיתי את הקול של עומרי.
ניסיתי להקשיב למרות הרעש העצום שהיה בכיתה,
"מאמי שלי אני אוהבת אותך" שמעתי את אדווה אומרת לו וניסיתי להתעמק יותר
"מת עלייך בובה, את לא יודעת מה את בשבילי" שמעתי את עומרי והלב שלי נשבר לרסיסים באותה שנייה!!!
"יאללה הנה המורה שלי, בסוף השיעור נתראה" אדווה אמרה ושמעתי את הנשיקה שלהם עד אליי ..
ישר המשכתי להעתיק שלא יחשוב שהאזנתי להם $=
"הוא הניח את התיק על השולחן והרגשתי שהוא מסתכל עליי
"אההה אחי מה קורה?" שמעתי אותו אומר ומביא כיפים וחיבוקים לכולם.
המחנכת נכנסה והוא התיישב לידי, אני המשכתי להעתיק כאילו אני לא קולטת מה שקורה פה בכלל
"הדס מה את עושה?" המורה הרימה עליי את קולה
"כלום המורה ..." אמרתי וסגרתי את המחברות
"טוב תקשיבו עוד פחות משבוע אנחנו יוצאים לטיול כפי שהיה מתוכנן,
טיול בעקבות לוחמים שקשור לצה"ל, הנה החוזרים לטיול" המורה אמרה והעבירה בין כולם
"קחי" עומרי אמר לי והביא לי את הדף, לקחתי אותו מבלי להסתכל עליו וקראתי את מה שכתוב.
נשלחה לעומרי הודעה ונבהלתי מהצילצול החזק שלו O=
"עומרי מה זה?!" המורה הסתכלה עליו בפרצוף כועס
"מצטער" הוא אמר והוריד את הפלאפון מתחת לשולחן כדי לקרוא והתפרס על פרצופו חיוך ענקי.
כתבתי לו על דף - "המעריצים אה? מזל טוב על אדווה שיהיה בהצלחה" והזזתי את הדף לכיוון שלו,
הרגשתי שהוא מסתכל עליי אבל לא הסתכלתי עליו שיחקתי אותה.
הוא הזיז לכיווני את הדף - "אנחנו לא ביחד, מאיפה הבאת את זה?"
כתבתי לו - "האוואי שלך, הדיבורים שלכם לפני השיעור, אני שמחה בשבילך.. באמת!!"
ענה לי - "את יודעת שאני אוהב רק אותך"
כתבתי לו - "כשאוהבים לא מתנהגים ככה, סתם לידע כללי"
ענה לי - "מה אני אעשה איתך?"
כתבתי לו - "כלום תהנה עם הילדונת, אני לא צריכה אותך יותר .. הבנתי מי אתה וזה מספיק לי"
ענה לי - "מה הבנת?!"
כתבתי לו - "שאתה אדם בוגדני, שממציא רגשות ומחרטט בנות על ימין ועל שמאל"
ענה לי - "לא חירטטתי אותך אף פעם, נשבע לך!"
כתבתי לו - "כן בגלל זה לא עבר יום ואתה עם מישהי אחרת, ככה אוהבים בימנו אה?"
ענה לי - "הדס אני יודע איך זה נראה, ואולי אין לקשר שלנו כבר תקווה .. אבל את תהיי תמיד בלב שלי"
כתבתי לו - "לא רוצה ולא מעוניינת להיות זיכרון בשבילך ..."
ענה לי - "אז מה את רוצה להיות?"
כתבתי לו - "כלום, אתה לא שווה אותי"
ענה לי - "את מדברת ככה כי את פגועה"
כתבתי לו - "ממך? תעשה לי טובה"
ענה לי - "חאלס מהמשחקים כמו ילדה קטנה"
כתבתי לו - "שחקנית אבל לא במשחק שלך!! סלאמת"
הוא קרא את המשפט האחרון הסתכל עליי והרגשתי שהוא מיואש, קרע את הדף לגזרים והניח את כל החלקים על השולחן.
- - - - -
קראתי את המשפט האחרון שהדס כתבה לי,
הסתכלתי עליה והרגשתי שהלב שלי כבר מתפוצץ מרוב אהבה אליה ...
בעצם - היא הלב שלי !
קרעתי את הדף לחלקים קטנים בייאוש והנחתי אותם על השולחן.
היא בכלל לא הסתכלה לכיוון שלי,
כאילו מכריחה את עצמה להתעלם ממני ... היא כועסת עליי ופגועה ממני אני יודע .
הצילצול נשמע והיא קמה ממקומה לכיוון הבנות, הסתכלתי עליה הולכת .. היא הייתה כל כך יפה!
לא יכולתי שלהוריד ממנה את העיניים ובאיזשהו שלב היא וכל הבנות קלטו שאני מסתכל עליה..
נכנסתי למבוכה, שמתי את התיק על כתף אחד ויצאתי עם החבר'ה מהכיתה
"חיים שלי" אדווה אמרה לי והביאה לי נשיקה בפה, הדס ראתה את זה ובפנים רציתי למות
חייכתי לאדווה בלי להגיד מילה אחת, ויצאנו לחצר.
"בוא לעץ" אדווה אמרה לי, והדס שמעה שהיא רוצה ללכת למקום שהיה שלי ושלה, עדיין שלי ושלה .. לתמיד!
"לא לעץ עזבי אותך" אמרתי וראיתי שחיוך קטנטן ביצבץ על פנייה של הדס..
כמה שאני אוהב אותה, קשה לי לחשוב שזה נגמר!!!
- - - - -
"לא לעץ עזבי אותך" עומרי אמר לאדווה וחיוך קטן עלה על פניי בלי לשים לב לכך ..
אם הוא היה הולך איתה למקום שלנו, לעץ שלנו ... הלב שלי היה באמת נשבר לרסיסים .
שמחתי שעדיין הוא רואה באותו מקום את המקום שלנו ....
קשה לי לקלוט שזה נגמר, נגמר סופית !