וואו מאמי,
אהבתי את ההתחלה, נשמע ממש מעניין.
תמשיכיי=]
ואי בנוות.. הלכתי לישון אתמול בחמש וחצי וקמתי היום בשמונהה.. :[
עכשיו חזרתי מהממדיון חצי מתה..
אני עפה לישון אז בבוקר יש המשך בטוח..
כבר התחלתי אותו אתמול ולא סימתי..
תודה רבה רבה על כל התגובות! :]
אני ממש אוהבת אתכן 3>
אך היה בממדיון
אני היית בימית אלפיים היה ממש כיף חחח
מחכה להמשך של הסיפור המושלם
מי ששאלה, היה ממש ממש כייף בממדיוןן :]
חעחע הכרתי מלאא בנים 😛
חח סתם עזבי :|
ואיך היה לך בימית?
עכשיו קמתי ועכשיו ממשיכה כמו שהבטחתי !: ]
וואי היה מקסים הכרתי מישהו
אחד ממש חמוד בן 17 וחצי
הוא היה חתיךךךך קוראים לו עומר
הוא לקח תפלפון שלי
מקווה שהוא ייתקשר...
חחחח היו מלא כוסונים האמתתת
בקיצר ממש היה אחלהההה
אני מצטערת שהוא קצת ומשעמם , אבל היו לי מיליון ואחת הפרעות,
ויש לחברה לי יומולדת אני הולכת אלייה להביא בלונים..
בערב אני ישים המשך יותר מעניין..
עם יותר פרטים על הדמויות :]
פרק 2
"Me sexy love…" צלצל הפלאפון,
ישר קפצתי, הייתי בטוחה שזו בת דודה שלי..
"הלוו?!" אמר פתאום שי.
לא יכול להיות שזה הפלאפון שלו זה שמצלצל נו פאק!
בדקתי את הפלאפון שלי,
וראיתי בכלל שנגמרה לו הסוללה והוא כבוי.
עכשיו אני יגיע לפאב הזה ולירז תחפש אותי בכלל בכל העיר..
ואין לי את המספר שלה עכשיו!
בקיצור, אני ממש ממש היסטרית.
"אנחנו בדרך מאמי.. "
אמר שי , כנראה דיבר עם איזה מישהי.
"טוב.. בסדר.. טוב ביי!! בסדר גם אני כפרה.. יאאלה ביי. "
"חח מי זאת אחי? " שאל אושרי..
"סתם דיקלה, לא נימאס לה.."
הם דיברו בניהם ואני שתקתי,
ממש התביישתי,
כבר נימאס עלי שתמיד אני מתביישת.
"מה קורה נשמה, למה את שותקת?"
שאל אושרי,
"סתם.." אמרתי בביישנות וחייכתי.
ואני לא יכולה להגיד חיוך מזויף,
כי כשאני עצובה או משהו,
אני לא יכולה לחייך ,
אני לא יכולה אפילו לתת סתם חיוך ,
כי זה פשוט לא יוצא.
וכולם יודעים את זה.
"מה קרה? בכלל איך איבדת את הדרך? " שאל שי.
"הייתי בפאב הזה עם בת דודה שלי..
ואז רציתי ללכת..
היה שם סתם מגעיל,
אז חיפשתי תחנת אוטובוס ולא מצאתי לצערי.."
"חח כי זה בכיוון השני, יש לך מזל שפגשת אותנו."
אמר אושרי.
"חח כן.. " אמרתי.
"ומאיפה את?" התעניין שי
"אני בכלל מנתניה חח רחוק.."
"אה.. לכמה זמן את פה?"
"לשבוע ככה, תלוי.. אם אני ארצה אני יכולה יותר, נראה כבר."
עניתי לשי.
"תשארי למה לא, תבואי איתנו נעשה לך כיף"
צחק אושרי..
"חח "
"ומה איתך? פגשת פה כבר כמה אנשים?" שאלו
"אמ.. אולי כמה ידידים וחברות של בת דודה שלי, אני לא ממש אוהבת אותם."
"למה?" שוב התעניין שי
"אני לא מכירה אותם, אבל בתור רושם ראשוני,
כל הבנות שם הן פרחות,
אין לי מושג איך בת דודה שלי לא כמוהן,
והבנים שהיו איתם, עשו פוזות , ערסים כאלה..
אבל עזבו, אתם נראים כאלה שמכירים פה את כולם..
אז אני לא רוצה סתם לדבר.. כמו שאמרתי אני לא מכירה אותם."
"זה באמת נכון..." סינן בשקט שי,
אני לא חושבת שאושרי בכלל שמע.
"חחחחח קלטת פה את כולם,
ככה זה כולן, ובלי להעליב..
איך את יודעת שבת דודה שלך לא כזאת?
יש פה אולי רק איזה 3-4 בנות שבאמת לא כאלה." אמר אושרי
"כי אני מכירה את בת דודה שלי יותר מכולם,
היא החברה הכי טובה שלי ."
"ומי זאת?" שאל שוב
"לירז וייס, מכירים?"
שי פתאום השתעל באי נוחות,
ואושרי הסתכל על הרצפה בפרצוף רציני,
שבכלל לא היה מתאים לו, והשתתק לגמרי.
"מכירים...?" שאלתי שוב.
"כן.." אמר בקול צרוד ושקט אושרי.
"למה השתתקתם פתאום?"
"סתם עזבי, עדיף שלא נדבר על זה.."
אמר שי והסתכל על אושרי.
"אני לא מבינה, מה ? גם לה יש שם של פרחה פה?!"
"ממש לא!!!" התפרץ פתאום בכעס אושרי.
"ט..טוב.." אמרתי מבוהלת.
בינתיים, אושרי התקדם מהר יותר, לפנינו.
"מה קרה לו? למה בכלל הוא הגיב ככה שדיברתי עלייה?
היא עשתה לו משהו?" שאלתי בשקט את שי..
"לא, יותר נכון הוא עשה לה,
והוא מאוד מאוד מתחרט על זה..
אבל עדיף שלא נדבר על זה."
"מהה?? זה זה שהתערב עלייה לפני שנה?!"
"כ..כן.." אמר שי בשקט ואז הוסיף בלחש,
"איך את יודעת על זה?"
"היא סיפרה לי,
היא לא הפסיקה לבכות בגללו חודשים,
אם אתם זוכרים,
זה היה בתקופת הלימודים,
והיא נעדרה חודשיים משם,היא הייתה אצלי."
"אז אצלך היא הייתה, את לא יודעת איך כולם דאגו לה!
חיפשנו אותה בכל מקום, ושהיא חזרה,
היא לא דיברה במשך יותר מחודש עם כל הבנים פה,
אפילו לא איתי, שבמקרה אני הידיד הכי טוב שלה."
"יאו! נכון! אתה שי! שי
שחשב שהיא הלכה לבן דוד שלי באילת
והלכת לחפש אותה שם!." אמרתי בהתרגשות,
הערצתי אותו על מה שעשה בשבילה.
"חח כן.. הייתי בטוח שהיא הלכה לדודי,
דרך אגב, הוא אחלה גבר!"
"חח אתה מכיר אותו אה?"
"חח כן.. הוא חבר ממש טוב שלי עכשיו."
"תמיד תהיתי אם אתה מאוהב בה,
היא תמיד אמרה לי שלא, שאתם כמו אחים..
אבל בכל זאת, נסעת אחריה עד אילת"
"חח לא, היא פשוט כמו אחותי הקטנה,
והייתי חייב לראות מה איתה,
פחדתי שיקרה לה משהו."
"אה.. תודה."
"חח על מה?"
"שדאגת לה.. שעזרת לה להמשיך הלאה.
אני בכלל לא מאמינה שאני הולכת עכשיו,
עם זה שעשה לה את זה.."
"לא, זה ממש לא ככה..
את לא מבינה, הוא היה מאוהב בה באמת!
והוא אמר לכולם שהוא מוותר על ההתערבות,
ואם לירז תיתן לו, זה יהיה רק מאהבה ורק עם היא רוצה,
ואז.. היא החליטה לתת לו ביום האהבה,
בדיוק ביום שבהתחלה הם התערבו שהוא יעשה אותה."
"ואי.. =/ טוב זה בכל זאת לא בסדר,"
"בהתחלה זה היה ככה.. אבל הוא באמת התאהב בה,
וביטל ה-כ-ל!"
"שיאו.. היא לא ידעה את זה בכלל.."
"כי את לא מבינה! הוא לא רצה לדבר איתה,
מרוב שהוא כעס על עצמו ,
הוא לא יכל להסתכל עליה בעיניים."
"ואי.. היא חייבת לדעת את זה!
הוא הראשון שלה!
היא עדיין לא התגברה עליו!!"
"כן אבל... היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד על זה..
וגם אושרי לא.
אושרי לא דיבר עם אף אחד על זה."
"צריך לעשות משהו!"
אמרתי ופתאום...
חיחיחי פרק מדהים..
המשך מאמי.
:]
התחלללה מענייניתת.. 😊תמשיכי
וואו=]
איזה סיפורררררררר!!!
תמשיכי מאמיי=]
יא איזה מתוקות! :]
תודה רבה בנותת..
מואאה אוהבת!
אתר האהבה הישראלי