יפה אחת תקשיבי
בפרק האחרון נראלי התבלבלת לגמרי עם הדמויות
הרעיון הכללי של הסיפור נחמד,
אבל מרוב נקודות המבט השונות שמתחלפות די מהר, הוא לא כל כך מובן.
וגם קצת..התוכן של הסיפור, די בנאלי כזה, תחיי אותו קצת תוסיפי תיאורים רגשות, שיחות.
בובה מקווה שלא פגעתי
כי זו בכלל בכלל לא הייתה הכוונה שלי
ההפך אני חושבת שאת כותבת חמוד מאוד ולסיפור יש פוטנציאל.
וחוץ מזה זו רק הדעה שלי ואת בכלל לא חייבת להתייחס אליה.
אוהבת
מאיה
מאיה מאמי לא נפגעתי
אני שמחה שאמרת מה שאת חושבת
ובפרק הבאה אני אשים לב
ואתייחס לזהה
תודה😊
הסיפור מדהיםםם ממש אהבתי
אבל קצת התבלבלתי עם השמות של הדמויות
רגע לחבר של ליאל קוראים דניאל
אך קוראים לאחותו ?...
בכל מיקרה הסיפור מושלםםםם
מחכה להמשךךך דחופי
*שניני*
תודה שניי
לאחות של דניאל קוראים מורן..
עוד מעוט אני אמשיךךך
כותבת..
עוד כמה דקות אני אפרסםם
פרק5..
הגעתי לבית..
פתחתי ת'דלת
הייתי לבד!
השארתי ת'פלאפון על השולחן במטבח
ועליתי לחדר
לקחתי בגדים נקיים
ונכנסתי למקלחת
=יש בי עוד כוח עכשיו כשהלכת...=
שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל וטסתי למטה
"הלו.."
עניתי בשקט
"מורן תקשיבי.."
היא שתקה.
"גל..מה את רוצה ממני?!"
שאלתי ללא חשק
לא רציתי לשמוע אותה
היא כל כך עצבנה אותי!
לא מספיק שהיא גם ככה לא מתנהגת כמו חברה אמיתית
אז גם לנצל אותי?!
"מורן..אני מצטערת!
אפשר להפגש?"
שאלה בשקט.
"מצטערת?!
לא נמאס לך כל פעם לעשות את אותו הדבר
ואז פשוט לבוא ולהצטער?!
לא כל דבר עובר בסליחה!
תביני את זה!
החיים לא כאלה!"
אמרתי, הפעם בעצבים!
"אני יודעת שלא הייתי בסדר!
אני באמת לא התכונתי!"
"לא התכוונת?!
נמאס לי כבר לשמוע את זה כל פעם מחדש!
אני מכירה כבר את כל המשפטים שלך בעל פה!
דיי!! כמה אפשר?!"
כמעט והתחלתי לצעוק עלייה.
"מורן..בבקשה!"
אוחח!!!
כמה שאני שונאת אותה!!!
"אני לא יכולה היום!
לי, לעומת אחרות
יש שיעורים על הראש!
ביי!"
אמרתי בכעס
וניתקתי.
אחרי שנייה היא התקשרה שוב
לא התייחסתי.
עליתי לחדר
כבר לא היה לי תאבון לכלום
הדלקתי מוזיקה
ושכבתי על המיטה
הדמעות החלו לזלוג
אני כלכך שונאת שזה קורה!
מה היא חושבת?
שהיא יכולה לנצל אותי כמה שבא לה?!
לא מספיק לה
שאני כל הזמן מקשיבה
לכל הצרות שלה?
כל פעם שהיא צריכה?
אפילו אם זה סתם!
וכשאני צריכה היא לא פה!!
אני לא כזאת מפגרת!
אני רק נראת תמימה כל כך!
טוב..אולי היא חושבת שאני כזאת
בגלל שאף פעם לא הייתי אומרת לה כלום
לא לה..ולא לאף אחת אחרת!
שישכחו ממורן הישנה,
התמימה,
מורן שאפשר לעשות איתה מה שבא להם
מורן התמימה..שלא מפריעה
שלא תגיד כלום
לא תגיד מה היא רוצה
מה היא מרגישה
מה היא חושבת!
זהו!!
כולם חושבים שהם מכירים אותי כל כך טוב!
בעיקר גל!
אז זהו!
שתבין,
שהיא לא מכירה אותי בכלל!
אחרי כמה דקות נרדמתי.
"מורן..מורןן..
מאמי..תקומי!"
פתחתי את עיניי וראיתי את דניאל יושב מולי
"בכית!"
הוא אמר עובדה.
- - - - - - -
הגעתי הבייתה
הבית היה שקט
עליתי למעלה
נכנסתי לחדר של טל
הוא לא נמצא
המשכתי לחדר של מורן
היא ישנה
כנראה שהיא ישנה
איך שהיא חזרה מבית הספר
השעה כבר 5 וחצי..
צריך להעיר אותה!
"מורן.."
אמרתי בשקט
זה לא עזר
"מורן..
מאמי..תקומי"
ליטפתי את ידה
היא פתחה את עינייה
ראיתי שעינייה היו אדומות
"בכית!"
אמרתי והבטתי בה
ישר לתוך העיניים
"מה קרה?"
שאלתי אותה
היא התרוממה
חיבקתי אותה
"נמאס לי כבר!
שונאת ת'חיים האלה!
כמה אפשר לסבול?!
כמה?!"
אמרה ושוב החלה לבכות
"יפה שליי..
אל תדברי ככה.."
חיבקתי אותה חזק
התנתקנו וקמתי ממיטתה
"בואי.."
הושטתי לה יד
"בואי נשטוף פנים!"
הלכנו לשירותים
היא שטפה פנים וחזרה לחדר
ירדתי למטה
ומזגתי לה מים קרים
"תשתי!"
אמרתי לכך עשתה
"עכשיו ספרי לי מה קרה"
ישבתי מולה.
"גל הזאת!
אוףף!"
אמרה בעצבים
"גל..גלל..."
ניסיתי להיזכר מי זאת
על מי היא מדברת
"זאת ההיא מהכיתה
שכמעט כל החיים אתן ביחד?"
היא הנהנה עם ראשה
"דניאל נמאס לי ממנה כבר!
היא חושבת שהיא יכולה לעשות מה שבא לה
שהיא יכולה לנצל אותי חופשי
לפגוע, לעשות מה שבא לה
ואז לבקש סליחה
וזהו
כאילו לא קרה כלום!"
ראיתי בעינייה דמעה
"לא! לא מאמי
את לא תבכי בגללה!"
אמרתי
"מה היא עשתה הפעם?"
שאלתי
"היום במתמטיקה..
היא בדקה שיעורים
וגל לא עשתה
אז היא רצתה להעתיק
ולא הבאתי לה
והתחלנו לריב
ולא דיברנו כל היום
ואז כשהגעתי הבייתה
פתאום היא התקשרה"
היא סיפרה לי
ואני?
הופתעתי כמה חוצפה יש לאנשים!
ועוד גל?
ההיא שתמיד באה לפה
ותמיד מורן אצלה
ותמיד ביחד
כל החיים שלהן?!
"ומה היא רצתה?"
"להיפגש..
ביקשה סליחה!
סליחה!!
את מבין!"
היא צעקה
"ואז התנפלתי עליה!
כבר נמאס לי ממנה!
לא צריכה חברה שרק גורמת לי לסבול!"
ישבנו עוד כמה דקות
דיברנו..
היא צחקה..
שמחתי שהיא שחכה מגל
גם אם זה ל5 דקות!
"אז מה?
מה איתך ועם ליאל?
הכל טוב?!"
שאלה
ואני חייכתי חיוך מאוהב
"כןן..כפרה עליה
חיים שלי היא!"
היא צחקה
"שמחה בישבילך קופיף!"
הוציאה לי לשון
"אח של קופיפה!"
צחקנו
=דימלוו..דימלו דימלו..=
שמענו את הצלצול של ההודעה שלה
היא לקחה את הפלאפון
והייתה המומה:-O
פרק מושלם
מעניןן מה היה כתוב בהודעה יאווווו איזה מתח 😮
אני -פשוט דורשת-המשך מובן 😛
תודה יפה שלייי
עוד כמה תגובות אני אכתוב😛
אוהבת מלאא
פרק 6
=דימלוו..דימלו דימלו..=
שמענו את הצלצול של ההודעה שלה
היא לקחה את הפלאפון
והייתה המומה:-O
- - - - - - - - - - - - - - - -
-טוב מורן באמת שנמאס לי כבר מהפוזות האלה!-
גל שלחה לי.
הראתי לדניאל את ההודעה.
"טוב תקשיבי!
באמת שהיא לא חברה!"
הוא אמר לי,
כאילו שלא הבנתי את זה כבר!
"כן אני יודעת דניאל!
זה לא חדש לי!
עכשיו אתה מבין למה אני
כל כך רוצה לעבור מפה?"
שאלתי..ושוב הדמעות הגיעו
"דווקא בגלל זה אל תעברי!"
לא הבנתי אותו.
מה?
בכוח להשאר ללמוד איתה?
ולסבול?
"את חייבת להראות לה
שאת יכולה להסתדר בלעדיה!"
אמר.
"אי אפשר דניאל!
זה לא ככה!
אני לא יכולה לראות אותה!"
"תעשי טובה..רק אל תבכי!"
הוא חיבק אותי
"את לא סומכת עלי?!
אני יודע מה אני אורמ לך!"
"דניאל!!"
שמענו צעקה
זה היה טל!
הוא נכנס לחדר שלי
"דניאל!"
אמר בעצבים.
"מה אתה רוצה?
איפה נעלמת?
כבר 6 וחצי!"
הוא שאל כאילו הוא אבא
"הייתי עם.."
הוא שתק.
"עם ההיא?"
דניאל שאל.
לא הבנתי כלום!
"אני מרגישה
לא קשורה לשיחה
שלכם!
בא לכם לשתף אותי?!"
שאלתי
"לא!!"
טל ענה בעצבים!
"יופי טל!
אז תעשה טובה
ותעוף לי מהחדר!!"
התעצבנתי עליו
"טל היא אחותך!
אני חושב שכדאי לך לספר לה!
היא יכולה לעזור לך!"
דניאל אמר
כנראה הבין שנפגעתי מזה
"עזוב דניאל!
לא בא לי לעזור לו!
אני למטה..
כשתסיימו פה
תודיעו לי!"
אמרתי והתקדמתי לדלת.
"מורן.."
שמעתי את טל
הסתובבי
"מצטער!
אני אספר לך עוד מעט, טוב?"
שאל.
"אוקיי!
אני אוכלת..
תבוא אחר כך!"
ירדתי
הכנתי סלט טונה
ולקחתי לעצמי בצלחת
אחרי 20 דקות טל ירד
"קח סלט!"
אמרתי לו והוא נכנס למטבח
"איפה דניאל?"
שאלתי אותו כשהוא התיישב לידי.
"מקלחת!"
הסתכלתי עליו
הוא שתק
"הכל בסדר איתך?"
שאלתי
הוא נראה מוזר
"המורה רוצה לדבר עם אמא"
אמר בשקט
"שאלו יהיו הצרות שלך!
מה עשית?"
שאלתי
"איחרתי לשיעור"
אמר והשפיל מבטו
"בגלל זה?"
הוא הנהן
"אז תגיד לאמא..היא תבין!
תגיד לה ששיחקתם כדורגל ולא שמעתם צילצול
או משו!"
"לא יודע!"
אמר
"עוד משו חוץ מזה?"
שאלתי
"זה קשור להיא שדיברתם עליה?"
"גם.."
אמר בשקט
"דיברנו..ובגלל זה איחרתי"
חייכתי
"אוהב אותה?"
"מממ..כן"
"אחחחחחחחחח....אני מתה עלייך!"
קפצתי עליו, הוא צחק
"אח שלי מאוהב!!"
הוא הרחיק אותי ממנו
"חצוף!"
עשיתי פרצוף נעלב
"שתקי!"
"טוב בקיצור!!
עם האיחור..תמציא לאמא משו..
אבל רגע..למה היא בכלל רוצה לדבר עם אמא?"
לא הבנתי..
כולה בן אדם איחר
קורה!
"כי היא מכשפה!"
צחקנו
"כי לא יודע..
גם התחצפתי אלייה אחר כך
אז.."
"אויי אויי..מסכנה!
בקטנה מאמי
אתה יודע מה אני עשיתי פעם
אמא הבינה
וצחקה אחרי זה"
"בטוחה?"
היסס
"ברור!!"
צעקתי לו והוא חייך
"ומה עם ההיא?
מה שמה?"
שאלתי.
כל כך כיף להקשיב לסיפורים של אח קטן
חעחעחע
"לי"
אמר
"חברים?"
"לא!"
"היא אוהבת?"
"לא יודע!"
"היא יודעת שאתה אוהב אותה?"
"לא!"
"אז למה אתה מחכה?!"
"אני מפחד להגיד לה!"
"אין לך מה לפחד!
הכי טוב שתגיד לה!"
אחרי עוד כמה דקות של שיחה
עליתי להכין שיעורים..
------------
לא אהבתיי:-\
מדהים מדהים מדהים!!!!!!
המשךךךךךךך
סיפוררר מדהים (:
נורא אהבתי !!!
מחכה להמשך ...
ואו השלמתי פרקים עכשיו ואואואו
איזה סיפור זה לוקס
ואו איזה כישרונית אתת
חח מחכה להמשך יפה שלי
*שניני*
