היא נשמה עמוק.. וניסתה להרגיע את עצמה...
כאשר עשתה מתיחות וחשבה לעצמה שיהיה טוב...
עוד מעט תורה יגיע, ותהיה לה את ההזדמנות להציג בפני כולם את כשרונה האמיתי...
"עוד חמש ד' את עולה מיכל" צעקה לעברה אפרת האחראית שם...
"אוקייי.." השיבה מיכל... והחלה לקפוץ במקומה...
"יהיה טוב!!! את יכולההה.." ניגשה אליה מירב וחיבקה אותה.. "את תותחית.. ורק אני ראיתי אותך רוקדת ככה.. שחקי אותה בייב!" חייכה אלי ודחפה אותה אל הבמה..
מיכל סידרה את שמלתה האדומה והרופפת.. ועלתה רועדת... צעד אחר צעד.. אל הבמה בקצב המוזיקה המתנגת ברקע בין הריקודים...
היא נעמדה באמצע הבמה והסתכלה אל הקהל.. הבוחנת ישבה ממולה.. היא קדה אליה קידה קטנה לפני המופע שלה.. ומיד מבטה הוסט אל עבר מתן שישב באמצע האולם... והיה נראה כאילו רק הוא מסתכל עליה.. הוא צעק קולות עידוד וקפץ מאחורה כמו משוגע...
היא חייכה.. הפעם הגיע תורה.
להראות מי היא באמת...
המוזיקה החלה להתנגן והקצב המהיר השתלב עם גופה הנע.. תנועותיה היו חדות למראה..
ופניה סקסיות במיוחד...
ועכשיו הגיע הזמן.. היא עומדת לעשות את הקפיצה שלה.. המסוכנת... היא היחידה שהצליחה אותה מכל הבנות בכיתה.. זאת ההזדמנות האחרונה שלה ואם תפשל....
"אךךךךך" נפלה מיכל על הבמה.. אוחזת ברגלה ודומעת מכאב.
"עצרו את המוזיקה!!!" צעקה הבוחנת..
"יש פה חובש? אחות? מישהו... יאללה אל תעכבו את מופע הגמר ההצגה חייבת להמשך" הכריזה ברמקול..
"מיכל.." מתן ישר רץ אל מיכל ועזר לה לקום אל מחוץ הקלעים.
"נכשלתי, שוב" היא אמרה ובכתה בידיו.. הוא לא ידע מה לאמר לה רק חיבק אותה חזק...
"היית מדהימה! פשוט מהממת " הוא אמר לה..
היא הסתכלה בעיניו השחורות.. והתעמקה בהן, הכאב לרגע נעלם...
המופע עומד להסתיים כל רגע והתוצאות של הזוכים יגיעו בקרוב.
הוא ליטף את שערה הבלונדיני שהיה זרוק לה על הצוואר.. בצורה פרועה במיוחד..
וניגב את הדמעה האחרונה שלא נעלמה.
הוא התקרב אליה, סוף סוף הייתה לו את ההזדמנות לעשות זאת ולגשת אליה, לחוש את שפתיה הרכות.
היא לא התנגדה לכך שניהם ידעו שהם מוצאי חן בעיניו של האחר.. אך תמיד פחדו להיות הראשונים.
"והזוכים הם..." נשמע קולה של המורה לריקוד מהבמה..
מיכל התרחקה במפתיע ממתן, מפוחדת מהתוצאות המרות שיפגעו לה בהמשך לימודיה..
אך מתן לא העז להפסיד הזדמנות שכזו ופשוט אחז בצווארה וקירב אותה אליו...
הוא נשק לה בחום והיא שיתפה פעולה כולה רועדת.. וברקע מקשיבה לקולות המורה..
"במקום השלישי... עם ביצוע לא רע בכלל מיכללל לוי!!!!" אמרה...
"מיכל? את מוזמנת לגשת אלינו.." אמרה המורה לאחר דקה של שקט...
אך מיכל הייתה עסוקה בשלה.. וכשהתנקתו מהנשיקה...
"אני אוהבת אותך" היא אמרה לו..
והוא הושיט לה ורד אדום.. שהיה מוסתר מאחורי גבו כל הזמן.
"אני אוהב אותך.." הוא לחש לה באוזן. והיה נדמה לה שכלום לא חשוב..
הקולות האחרים נעלמו. והדמיון תיאר את שניהם בחדר שקט לבד בלי שום כל מתרחש מסביב..
מביטים אחד לשני בעיניים ומחייכים..
"תצאי אליהם! תראי להם את הריקוד מחדש, את מסוגלת?" הוא אמר לה פתאום והעביר את ידו על רגלה.
"כן " היא אמרה ויצאה במהירות אל הבמה..
"המורה" היא צעקה אליה כאשר הגישו את הפרס למקום הראשון.. מי אם לא רינת..
"כן?" השיבה ברמקול..
"אני רוצה עוד הזדמנות למרות התוצאות, להראות לכם פשוט מה אני מסוגלת לעשות" אמרה בעקשנות שלא הייתה דומה לה
המורה הסתכלה על הבוחנת שהשיבה בהנהון חיובי...
המוזיקה החלה להתנגן, שמלתה התנופפה בתנועותיה.. ואז הגיעה הקפיצה...
תגיבו 😊 גם אם זה לא משהו
-זוהר- 3>





