פרק יפייפה :]
היא כל כך מסכנה 😢
זה ממש עצוב =\
אח שלה כזה זבל
ואמא שלה שרמוטה איך היא עברה כ''כ מהר בעעעעע
תמשיכי
3>
מ ו ש ל ם !!
חחח זה לא ייאמן כמה שהסיפור הזה ההפך ממך !
תודה בננוותת . .
וירדן ? חח נככון
3>
אני ימשיך כבר מחר . .
לא היה לי זמן או מצברוח להמשיך היום
אוווהבת 3>
פרק מדהיייים !
המשך :] !!!
אני אוהבת אותך [:
תמשיכי !
נטליקוש תודה מאמי
ירדן את כל חיי !
[:
היום היה יחסית קצר ,
כשהוא נגמר הלכתי הביתה .
בדיוק כשסיימתי לאכול
דביר התקשר אליי שוב , שאני יבוא לבית הקטן .
התארגנתי מהר ויצאתי לשם ..
בדרך לשם , הפלאפון שלי צלצל ..
הסתכלתי על הצג בפרצוף לא מבין ,
זה היה .....
---------------------
ערן
חשבתי לרגע שאני מדמיינת ..
ערן בחיים לא מתקשר אליי .
"הלו ?" עניתי בקול לא מבין
"ליאן ?" שמעתי את קולו של ערן .. ושוב , לא הבנתי מה קרה שהוא מתקשר
"כן .. ?"
"איפה את ?"
"בדרך לפארק .. למה ?" גם לו לא רציתי לומר על דביר , על הבית הקטן ..
"בואי הביתה"
"מה ? למה ?" שאלתי , לא הבנתי מה הוא רוצה פתאום
"ככה בואי"
"נו מה ?"
"החבר של אימא עובר לגור פה" אמר פתאום
"מה ?!" אמרתי בשוק .. כולה פעם אחת הם נפגשו
"מה ששמעת .. בואי נו"
"טוב אני באה"
"ביי" אמר וניתק
התקשרתי מהר לדביר ..
"כן ליאני ?" הוא ענה לי
"תקשיב דביר .." אמרתי בקול קצת עצוב
"כן ? מה קרה מאמי ?" שאל , שם לב כנראה שקרה לי משהו
"אני .. לא יוכל לבוא עכשיו"
"למה לא ?"
"כי .. אני צריכה להיות בבית .. יותר מאוחר אני יוכל לבוא"
"למה אבל ? מה קרה ?"
"אני יספר לך אחר כך .."
"אוקיי .."
"תחכה לי ?"
"בטח .. תתקשרי אליי כשאת יכולה לבוא"
"אוקיי .. תודה"
"אין לך מה להודות לי ליאני"
"חח טוב .. אז ביי בינתיים"
"ביי מאמי" אמר , וניתקתי
התקדמתי מהר לכיוון הבית .
כשהגעתי , פתחתי את הדלת באיטיות ..
כשנכנסתי ראיתי 3 מזוודות מונחות על הרצפה בכניסה .
תיארתי לעצמי שזה של המגעיל ההוא , החבר של אימא ..
אפילו לא ידעתי איך קוראים לו .
גם לא ממש רציתי לדעת ..
עליתי מהר למעלה , לחדר של ערן .
"איפה הם ?" שאלתי אותו כשנכנסתי
"הלכו להביא עוד דברים מהדירה הקודמת שלו אני חושב" אמר , ניסה להראות אדיש ,
אבל ידעתי שהוא היה מאוכזב כמוני .. כלכך מאוכזב .
"איך הוא עובר לפה ? בקושי יום הם מכירים .."
"לפי מה שהבנתי .. זה משהו שנמשך כבר הרבה זמן" אמר , ואני פשוט לא יכולתי להאמין .
"מה ? אימא .. אימא בגדה באבא ?" שאלתי בשוק
"כנראה .." אמר וסובב את הראש , בטח לא רצה שאני יראה אותו ככה
"איכס היא מגעילה אותי" אמרתי , ובאמת היא הגעילה אותי באותו רגע
"גם אותי .." אמר
"מה עושים ?"
"אין מה לעשות .."
"מה ? ניתן לו להשאר ככה ?"
"זאת החלטה של אימא .." הוא אמר , כשראשו עדיין מופנה לצד השני ולא אליי
"איך קוראים לו בכלל ?" שאלתי
"דני וקנין .. משהו כזה"
"אה .. טוב" אמרתי בגועל
"כן .. טוב אני יוצא .. צאי לי מהחדר" אמר , וחזר לזלזול הרגיל שלו
"גם אני יוצאת" אמרתי , רציתי לצאת עוד לפני שאימא תחזור ..
לא היה לי כוח לראות אותה עכשיו ,
רציתי לברוח משם . היא כלכך הגעילה אותי .
"טוב ביי" אמר ערן כששתינו יצאנו מחדר שלו .
את אבא ראיתי אולי פעם אחת מאז שהוא עבר ..
התגעגעתי אליו , רציתי לראות אותו ,
רציתי לדעת אם הוא יודע על דני הזה ..
אבל לא ידעתי אם ללכת אליו , או להתקשר אליו ..
בימים האחרונים הוא גם בכלל לא התקשר , לא דאג לי או לערן .
לא הראה שאכפת לו .
העדפתי לא לדבר איתו על זה וזהו .
אם חשוב לו , אז שהוא יבוא לדבר איתנו .. ידאג לנו קצת .
יצאתי מהבית , התקשרתי לדביר ..
הוא אמר שהוא עדיין בבית הקטן , שאני יבוא לשם .
כשהגעתי דביר היה שם לבד ..
הוא ישר בא אליי וחיבק אותי , שאל מה קרה .
הוא לא היה מסטול , ראו שלא ..
סיפרתי לו הכל .. את כל מה שקרה ביומיים האלה .
כמה שזה נשמע קצת – מה שקרה היה בשבילי מאוד משמעותי .
אני נגעלת מאימא שלי עכשיו בגלל זה .
דביר ניסה לעזור כמה שיכל ..
הוא באמת הראה לי שאני חשובה לו , זה לא קרה לי עם הרבה בנים ..
שמחתי שיש לי אותו באותו רגע , הרי אם לא הייתי מכירה אותו אז בזולה אצל דניאל ,
לא היה לי למי לפנות עכשיו , חוץ מלאסף .
אבל כבר נמאס לי מלבוא וליפול עליו עם הבעיות שלי ,
למרות שהוא עוזר לי ..
גם עכשיו יש לו חברה חדשה .. אני לא רוצה להרוס לו הכל עם הבעיות שלי .
"אני רוצה משהו" אמרתי פתאום
"איזה משהו ?" שאל דביר
"משהו .. להשתחרר" אמרתי , ראיתי שדביר הבין על מה אני מדברת , והוא יודע כבר שאם הוא לא יביא לי אז אני אלך למישהו אחר .
"מה ? ממ את בטוחה ?"
"כן .." אמרתי , הייתי בטוחה
"אבל אין לי כאן כלום"
"אז .. בוא נלך להשיג"
"אין כאן דילרים באזור"
"מה זה דילרים ?" שאלתי , לא הבנתי
"סוחרים .." אמר בשקט , ואני הנהנתי בראשי בהבנה
"איפה יש ?" שאלתי
"בתל אביב .. איפה שאמרתי לך שהייתי מסתובב פעם"
"אה .. אז .. בוא נלך לשם" אמר בהחלטיות ..
ידעתי שאני רוצה את זה , ואם צריך לנסוע רחוק בשביל זה .. אני יסע .
"מה ? עכשיו ?"
"כן .. עכשיו"
"ט .. טוב .. בואי" אמר , ויצאנו משם .
לקחנו אוטובוס לתחנה מרכזית בתל אביב .
אחרי חצי שעה בערך הגענו ..
דביר התחיל ללכת .. ואני ? אחריו .
אחרי כמה דקות הליכה , דביר נעצר באיזה מקום נידח ליד התחנה מרכזית שם
"אימא'לה .." לחשתי
לילה טוב . .
אוהבת
פשוט מדהים :]
היא כ''כ מסכנה :[
איזה חיים יש לה.
חרא של משפחה =||
מחכה להמשך
לילה טוב
3>
באמת חרא של משפחהה..
המשךךךךך
יאאאו זה כלכך יפפפה דדי ..
מסכנהההה):
אתר האהבה הישראלי