הטעם המר שבפיה נשאר כבר ימים ארוכים
המבט המצועף, המפלצת השחורה שמסתתרת בעמקי הנשמה, אוטמת חושים.
אוטמת רגש, אוטמת רצון, שינוי,בכי אפילו הקל שבקלים.
אנחה שצריכה לשחרר אותך,רק מכאיבה יותר,שורטת,מעוניינת להלחם.
חשיבה לעומק,אך מהו העומק? תהום.
עצימת העיניים כנסיון נואש להסתיר את האמת,אך היא סוטרת בפרצוף,סטירה עם ציפורניים.חדה וכואבת יותר מכל.
בובה על חוטים!!!!!!!!!!
הנה!אני אומרת את האמת!!אני צופה בה..
צופה ומחייכת בלעג.
בזלזול שקרי שרק פוגע בי
והנה הבכי הגואל מגיע
מהיכן הוא בא?
הוא נסתר.
נסתר מבינתי..
אשר קטנה מיום ליום.
קטנה אני
קטנים אתם.
מדהים זה כל כך מרגש ועצוב
העברת בי צמרמורת זה כל כך נגע בי
הכתיבה שלך סוחפת ואמיתית וכנה
אהבתי אמוד
*שניני*
ברוווווש!
פשוט מדהיםםם
הכישרון הזה שלך..
אל תפסיקי לרשוםםם
לפ יווו
מור'צי 😊
