אאוופי , הזזנחת הייתי אומרת .. |:[
יואווו קראתי עכשיו תסיפור מהההההתתתחלה מהפרק הראשון
עד הסוווווווווף [[ =
סיפוווור אחד היפים !
יאיאיא , שששון נשמע חמוד : \ ממממסכן
חח
ההההההההההמשך : ]
המשךךךךך...
מתה על הסיפור שלך😊
אבא פתח את הדלת ושמעתי את קולו של עומרי,
הוא עלה למעלה ואני בינתיים סידרתי את השיער.
"כמה את יפה, כ"כ יפה הכי יפה בעולם.." שר, חייכתי אליו וכשהתקרבתי אליו
הוא דפק לי ייבוש והלך לליפז.
"אוקיי, זכור את זה" אמרתי בקול נעלב והמשכתי לסדר את השיער.
עומרי הרים את ליפז והתקרב אלי
"בואי נשיר לאמא ליפזי..." לחש לה והיא הסתכלה עליו בעיניה היפות "את יפה, כ"כ י
פה הכי יפה בעולם.." נתן לי נשיקה וחיבק אותי "התגעגעתי"
"לליפז?"
"חח קנאית" צחק
לקחתי תיק קטן ושמתי בו כסף, פלאפון, מסטיקים ומפתחות...
עומרי הוריד את ליפז למטה ואני הורדתי את העגלה שלה,
כשעליה תלוי התיק שלה שהכנתי עוד בצהריים.
אבא העביר את הכיסא של ליפז מהאוטו שלו לאוטו של עומרי, חגרתי את ליפז,
עומרי הכניס את העגלה לבגאז' ונכנסנו למכונית.
בא מהכאב - פרק 75
---
כשהגענו לנאפיס, לינוי הוציאה את ליפז מהמכונית ואני הוצאתי את העגלה,
היא שמה אותה בה וכיסתה אותה טוב, עוד היה קריר בחוץ.
נכנסנו לנאפיס ואמרנו שאנחנו רוצים שולחן ל-2, ובאיזור שלא מעשנים.
המלצרית הובילה אותנו, הביאה לנו תפריטים ואמרה שכבר תחזור.
מרחוק קלטתי כמה חברים מהתיכון..
"יואו לינוי.. תיראי!" הצבעתי עליהם, מלא זמן לא ראיתי אותם
"לך תגיד להם שלום!" חייכה חיוך קטן
"לא בא לך לבוא?"
"אממ לא.. " השפילה את ראשה
"2 דקות ואני פה טוב?"
"טוב.." אמרה בקול חלש והלכתי אליהם.
---:"מה קווררה עומררי?" אחד מהם קלט אותי, קם אלי וחיבק אותי
אני:"מה המצב?" חייכתי, אמרתי שלום לכולם.
---:"עם מי אתה פה?"
אני:"עם לינוי"
---:"וואו, אתם עדיין ביחד?"
אני:"כן" חייכתי, כמה שאני אוהב אותה
---:"פיי מלא זמן אחי"
אני:"555.."
---:"555" צחק, "זה נכון מה שאומרים?"
אני:"מה אומרים?"
---:"יש לה ילדה?"
אני:"כ..כן"
---:"אחי לא שמעת על קונדום?" חייך
אני:"כנראה ששמעת חלק מהסיפור"
---:"ומה כל הסיפור?"
אני:"עזוב לא משנה..."
נופר:"למה לא משנה מותק?" הגיעה משום מקום והביאה נשיקה בלחי לזה שדיברתי
איתו עד עכשיו "ספר לחברים שלך מה קרה ללינוי המסכנה" עשתה פרצוף עצוב
אני:"סתמי נופר!" הסתכלתי עליה בגועל
---:"מה קרה אחי?" לקח אותי לצד
אני:"מה לעזעזאל אתם עושים עם השרלילה הזאת והחברות הדפוקות שלה?!"
---:"אמרת בעצמך... שרלילה" חייך, "אבל עזוב אותה, הכל בסדר עם לינוי?" התעניין
אני:"עכשיו ברוך ה' כן"
---:"עכשיו? למה? מה קרה?"
אני:"אנ..אנסו אותה" היה לי קשה לומר זאת...
---
עומרי התעכב עם חברים שלו, המלצרית הספיקה לעבור כבר מספר פעמים ליד השולחן..
ראיתי את נופר מתקרבת לשולחן שלהם, היא לא ראתה אותי,
היא התקרבה לעומרי ודיברה איתו בקטנה.
היא כל הזמן חייכה, ואין לי מושג איך הוא היה.. הוא היה עם הגב אלי.
אחרי משהו כמו 10 דקות הוא חזר עם חיוך קטן.
"ייבשו אותי"
"מצטער" נתן לי נשיקה קטנה בפה והתיישב, הוא קרא למלצרית והזמנו אוכל ושתייה.
"איך היה?"
"בסדר.. חוץ משנופר הדפוקה הזאת באה"
"ראיתי שדיברתם"
"אז בטח ראית שהעפתי אותה ממני"
"את זה דווקא לא ראיתי"
"אז העפתי אותה" אמר והמלצרית הביאה לנו את האוכל
"תודה" אמרנו שנינו, היא חייכה והלכה.
"בתיאבון מאמי" אמרתי לו, הוא חייך אלי והתחלנו לאכול
"לינוי אני צריך לספר לך משהו.." אמר במבט רציני שהלחיץ אותי.
---
"לינוי אני צריך לספר לך משהו.." אמרתי לה, חושש מתגובתה
"מה?"
"הייתי אצל שון"
"מה?! מה עשית שם?!"
"הבהרתי לו שהוא לא הולך לראות אותכן יותר"
"החלטת בשבילי שהוא לא הולך לראות אותנו יותר?!"
"את עוד תלכי אליו אחרי מה שסיפרתי לך!?" אמרתי והיא שתקה
"מה הוא אמר?"
"התעצבן שסיפרתי לך הכל.."
"שיתעצבן."
"בדיוק."
"הגיעה לי בדואר מעטפה עם כסף משון"
"למה הוא הביא לך כסף?!"
"הוא רוצה גם לשלם על כל הדברים שאני קונה לליפז,הוא אמר לי את זה מלא פעמים.
אבל לא חשבתי שהוא באמת יביא לי כסף"
"בסדר, זה יכול לעזור לך"
"אני לא רוצה את הכסף שלו!"
"אז מה את רוצה, להחזיר לו?"
"לא יודעת"
"תחשבי שעכשיו ההורים שלך קונים הכל, כי את לא עובדת.. אז שישלם חלק, לא יקרה כלום"
"אני חייבת למצוא עבודה"
"אני בטוח שהם קונים הכל ועוזרים לך ברצון, ומכל הלב. אל תילחצי למצוא עבודה עכשיו..
תשקיעי את כל כולך בלימודים"
"ממש לא נעים לי מהם"
"אם הם היו שומעים אותך היו הורגים אותך שאת מדברת ככה"
"כן אה" חייכתי חיוך קטן, יש לי את ההורים הכי מדהימים בעולם.
---
לקחתי את ניב איתי, יותר נכון הוא לקח אותי במכוניתו ;], לקניון לקנות לעומרי מתנה..
אחרי שעה וחצי של סיבובים בכל הקניון מצאתי בדיוק מה שרציתי וחזרנו הביתה.
ניב הוריד אותי בבית, הודתי לו שבא איתי, יצאתי מהאוטו והוא המשיך לנוי :].
עליתי למעלה, אמא אמרה שהיא יוצאת לקניות ושליפזי בחדר שלה,
נכנסתי לחדר שלה ועם השמיכה לקחתי אותה לחדרי..
השכבתי אותה על המיטה שלי ושמתי כריות מסביבה.
הוצאתי מהשקיות את מה שקניתי והתחלתי להכין הכל.
---
"עומריקי היום אתה אצלי ב-22:30 טוב?" לינוי אמרה לי
"סבבה מאמי" אמרתי, למרות שלא היה לי חשק לצאת.
"קרה משהו?"
"לא סתם.." סתם עוד כמה שעות היום הולדת שלי, וכל "החברים" לא יכולים לצאת לשום מקום.
"אתה בטוח בובי?"
"כן.." עניתי, מעיף מבט בארון ומחפש משהו ללבוש
"ותישן אצלי אח"כ?"
"סבבה.. לאן נלך?"
"הפתעה, תהיה חתיך כמו תמיד, אוווווווהבת" אמרה ושנינו ניתקנו.
---
בבוקר לפני שיצאתי לבית ספר דיברתי עם אמא של עומרי, ובדרך לבית ספר עברתי
לקחת ממנה מפתחות של הבית שלהם.
וכשחזרתי מהבית ספר הלכתי לביתם, הוא היה ריק.
לקחתי מהארון של עומרי בגדים ליום שישי בערב וליום שבת.
אירגנתי לו כל מה שיצטרך וחזרתי הביתה.
עכשיו השעה 21:30, התחלתי להתארגן ואת כל מה שקניתי לעומרי הכנסתי לארון.
לבשתי ג'ינס סקיני צמוד לגוף וחולצה בצבע ורוד בייבי..
נעלתי נעלי עקב שחורות והתחלתי להתאפר.
כשסיימתי להתארגן עומרי בדיוק הגיע,
הוא העלה את הדברים שלו לחדרי והחמיא לי בלי סוף.
"אני הולכת להכין לליפז בקבוק.." אמרתי כששמעתי אותה בוכה
"אני אביא אותה לפה" חייך אלי, נתתי לו נשיקה ארוכה בפה "תודה יפה שלי"
ירדתי למטבח ובזריזות הכנתי לה את הבקבוק שלה, כשעליתי ראיתי אותה עם עומרי בחדר,
כ"כ התרגשתי לראות אותו מחזיק אותה, ואותה צוחקת.
הוא הרגיע אותה בשנייה. היא מזהה אותו, היא אוהבת אותו.
"בא לך להאכיל אותה?"
"ברור" חייך והבאתי לו את הבקבוק, בזמן שהוא האכיל אותה אני יצאתי מהחדר
והתקשרתי לדור.
"כולם שם?" לחשתי
"כן כמעט כולם הגיעו, יצאתם?"
"עוד כמה דקות אנחנו יוצאים.. אני אתן לך צלצול ניתוק כשנהיה בחוץ"
"סבבה מאמי.. ביי"
"בהיי ביי" שנינו ניתקנו, חזרתי לחדר וליפז כבר סיימה לאכול,
עשיתי לה גרפס ושמתי אותה במיטתה.
אני ועומרי יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית..
"לאן נוסעים?" שאל אותי
"אני אכוון אותך" חייכתי, רציתי שעד הרגע האחרון לא ידע לאן אנחנו נוסעים..
כשהיינו במרחק של כ-5 דקות מהמקום שלחתי לדור הודעה שאנחנו כבר מגיעים.
---
לא ידעתי לאן נוסעים, לינוי כיוונה אותי. לא חשדתי בכלום..
ראיתי אותה מתעסקת בפלאפון שלה
"למי ההודעה?" חייכתי
"לנוי" ענתה במהירות
"אוקיי" לא האמנתי לה אבל לא ייחסתי לזה חשיבות.
"תחפש חנייה.." אמרה והסתכלה גם היא מסביב..
כשמצאנו חנייה חנינו ויצאנו מהאוטו.
הסתכלתי סביבי, לא הכרתי את המקום.. "אתה לא סומך עלי?" התקרבה אלי
"חשוך פה, את לא מתכוונת לאנוס אותי נכון?" חייכתי ואז הבנתי שהמשפט
לא היה במקום "מצטער.."
"בקטנה, צריך כבר לעבור הלאה. ואל תחשוב פעמיים לפני כל דבר שאתה אומר לי" נתנה לי
נשיקה קטנה בפה,
אחזה בידי והובילה אותי אחריה.
נכנסנו לאיזה בר, לא הכרתי אותו. לינוי באה מאחורי ועצמה את עיניי
"תמשיך ללכת" צחקה ואני עשיתי כדבריה, אחרי כמה צעדים היא הורידה את ידייה מעיני..
"ההפתתתתתתתעעהההה" ראיתי את כל החברים סביבי, ואני באמת מתכוון ל-כ ו ל ם !
כולם חיבקו אותי, ואמרו מזל טוב.
אני:"עוד לא 12, אסור להגיד לפני מזל טוב!" צחקתי "בואי לפה.." משכתי את לינוי אלי
לינוי:"אני אוהבת אותך נסיך" חיבקה אותי חזק "הופתעת?"
אני:"כן!!" נישקתי אותה "תודה !!" הוספתי והיא חייכה אלי.
לינוי:"מתה עליך!"
---
10 שניות לפני השעה 12 התחלנו לספור לעומרי... כל המקום הצטרף ;]
כשהגענו ל-0 צעקנו "מזל טוב!!" ושרנו לו היום יום הולדת..
"אני אוהבב אותךך" צעק לי וסיבב אותי באוויר
"אוהבת אותך גם יפה שלי, מזל טוב!!" נישקתי אותו.
מצטערת מצטערת מצטערת!!!
ייבשתי המוןןן אני יודעת =/
או שאין לי זמן להמשיך [ בגלל הבצפר.. ] או שאין חשק.
אוווהבת אותכן כ"כ
ותודה ענקיתתתתת על התגובות! 😊
מ ד ה י ם !!!!!!!!!
היה שווה לחכווווווווווווות !!!!!!!!(:
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםם !!!!!
תמשיכיי
