שני פרקים מדהימיםםםםם [[=
3>
יאאא.. איזה יופי!
כל הכבוד לה!! גאה בההההה!! (:
ההההההמשך!
יפה רצצצח !
מחכה להמששך :]
QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 29/11/2007) מדהים
😊
אני קוראת כבר כמה זמן את הסיפוור שלך ,,
ואף פעם לא יוצא לי להגייייב \; 1 ! 😢
עכשיו הגבתי P:
סיפוווור אחד היפים , את כותבת מ ד ה י ם 😁
תמשייייייייייייייייייייייייכי S =
מושלםםם מדהיםםםם מהמםםםם!!!!!!!!!!!!!
פשוטטט איןןן מילייםםם
😁😁😁
QUOTE (-יסווו- @ 30/11/2007) המשךך
😉
ירדדניי תודה בובה :]]
שמחה שהגבת
מוווואאה
"נו, לא נורא כמו שחשבת אה?"
"תגיד לי אתה רציני?! לא ראית את המבטים של כולם?"
"אוקיי, היו מבטים אבל זהו"
"זהו כי כולם עדיין בחוץ.. חכה שיכנסו ותיראה למה התכוונתי"
"מקווה שלא"
"גם אני" חייכתי "לא שתיתי מלא זמן,בוא נקנה משהו"
"לא יותר מידי כן?"
"ברור שלא" אני שונאת את הבנות שמשתכרות במסיבות ואח"כ צריך ממש לגרד
אותן מהרצפה הביתה.. הכי כיף לשתות ולהיות בראש טוב :]
קניתי וודקה-תפוזים, הוא ביקש לראות תעודת זהות, התלהבתי..
פעם ראשונה שאני יכולה לקנות לי שתייה מבלי לעשות עיניים לברמן. "אתה פה עם האוטו?"
"כן =/"
"חח נדפקת" צחקתי, יודעת שבחיים הוא לא ישתה וינהג.
כולם התחילו להיכנס.....
בא מהכאב - פרק 67
הבר היה בדיוק מול הכניסה.. כל מי שנכנס העיף בנו מבט מתמשך.
"בייבייי" שירן, אחת מהשכבה באה אלי וחיבקה אותי. פעם היינו חברות טובות אבל
מאז שחולקנו לפי מגמות בכיתה י' התרחקנו.. היא חמודה לאללה.
"מה קורה?" חייכתי
"בסדר ואיתך? שמעתי היית בחו"ל שליחות של אבא שלך" ידעתי שהרגע הזה יגיע מתישהו
"כ.כן" גמגמתי, קשה לי לשקר ככה בפנים
"הכל בסדר ליני?"
"כן כן" אמרתי בחיוך קטן וצבוע, מקווה שלא תעלה עליו.
"מותק אני לוקחת לך אותה לכמה דקות" אמרה לעומרי ומשכה אותי אחריה- החוצה.
כולם כבר היו בפנים ובחוץ לא היה אף אחד. " אני בטוחה שלא נסעת
לשליחות" אמרה והשפלתי את ראשי
"איך את יודעת?"
"קודם כל לאבא שלך יש חברה בארץ.. אז לאיזו עבודה אפשר לשלוח אותו בחו"ל שתימשך
כ"כ הרבה זמן? ודבר שני, אף פעם לא הצלחת לשקר" אמרה ואני חייכתי,
התגעגעתי אליה.
"עוד מישהו יודע?"
"נראה לך!? לא אמרתי לאף אחד. שאלתי את נוי כמה פעמים לאן נעלמת,
היא לא הייתה מוכנה להגיד לי" אמרה ואני שתקתי,
מתלבטת אם אני רוצה לספר לה... " אני יודעת שהתרחקנו עוד מאמצע כיתה י' אבל אני
רוצה שתדעי שאת יכולה לסמוך עלי בהכל. היינו חברות טובות"
"היינו ה-חברות"
"לגמרי!! איך וויתרנו על החברות הזאת כל כך מהר?!"
"אין לי מושג =/" אמרתי, נזכרת בימים של החטיבה, כשאני שירן ונוי היינו באותה כיתה..
כמה שטויות היינו עושות.
"רק תגידי לי משהו אחד, את בסדר? הכל בסדר איתך?" שאלה במבט מודאג
"עכשיו כן.."
"עכשיו?
"שמעת על מה שנופר הפיצה שנה שעברה בכל הבית ספר?"
~ ~ ~
"יש שמועות שאנסו אותך" היא אמרה. הדפוקה הזאת. זאת מהשכבה של עומרי,
שרוצה אותו כבר המון זמן..נופר.
לא יכולתי לענות לה. נוי וניב היו איתי.
ניב:"וואלה שמועות לא נכונות"
נוי:"יש שמועות את שרלילה.." אמרה והוסיפה אחרי שנייה :"אה, אלו לא רק
שמועות זה נכון." צחקה
נופר:"אאוויש תשתקו. מה לינוי?! בלעת את הלשון? נותנת לחברים שלך להגן עלייך?"
אני:"אני לא ארד לרמה שלך. זונה" הלכתי משם. נוי וניב נשארו איתה, להיכנס בה עוד קצת.
הלכתי למחששה וביקשתי מילד מהשכבה שלי סיגריה. "תודה מאמי" אמרתי והלכתי לדשא.
שמתי את התיק עליו ושכבתי כשראשי על התיק. הדמעות החלו לרדת..
איך לעזעזאל היא שמעה על זה?! אולי מעומרי?
אם היא יודעת את זה בטח כבר כל השכבה שלהם יודעת.
~ ~ ~
"כןן השרלילה הזאת. טפפו עליה!!" אמרה במבט נגעל ואחרי שנייה השתתקה "בבקשה תגידי
לי שזה לא נכון.." אמרה, מסתכלת בעיניי ומחפשת תשובה.
"זה נכון.." לחשתי
"מ..מה?" הייתה בהלם וחיבקה אותי חזק "בטח היה לך כ"כ קשה...הייתי צריכה להתעקש
שנוי תגלה לי, ולהיות איתך"
"העיקר שעכשיו אני בסדר" חייכתי חיוך קטן, נזכרת בליפז..
"מתחילת שנה לא היית בבית ספר, עברו כבר כמה חודשים. מה קרה בזמן הזה?"
"נכנסתי ממנו להיריון" אמרתי והמבט של ההלם שלה רק התעצם "וילדתי, שבוע שעבר"
"אני מעריצה אותך לינוי!! איך עברת את כל זה.. ה'... אני לא יודעת אם הייתי עומדת בזה"
"אני לא אגיד לך שהיה קל, היה לי נורא קשה. מזל שההורים שלי היו איתי, נוי, ניב ועומרי.."
"עומרי, התאהבת אה?"
"חזק"
"בהתחלה זה היה רק פוזות של 'הזוג המלכותי' "
"זה היה כזה ברור?"
"לי כן, אני מכירה אותך טוב"
"כן.." חייכתי "מאמי אני סומכת עלייך שזה לא יצא ממך"
"תהיי בטוחה שלא.. אז, בן או בת?" חייכה
"בת.. הכי מדהימה בעולם"
"איך קראת לה?"
"ליפז"
"שם מיוחד"
"כן, ממש התאהבתי בשם הזה. תבואי אלי מתישהו.. מחר אפילו ותיראי אותה"
"בכיף" חייכה אלי "מה עם הבית ספר? את חוזרת?"
"אני חושבת שכן.. את הנורא מכל עברתי"
"הנורא מכל?"
"המבטים של כולם... בגלל זה 'נעלמתי' להרבה זמן" אמרתי בחיוך קטן, "יאללה בואי
ניכנס" שתינו התקרבנו לכניסה "בייבי תודה על הכל!" חיבקתי אותה
"אין על מה יפה שלי.. חופשי היית חסרה"
"חח לאב יו" נכנסנו למועדון וכל אחת הלכה לדרכה. "אפשר להזמין אותך לריקוד?" שאלתי את
עומרי, הוא היה עם הגב אלי, הוא הסתובב וחייך
"ברור" נישק אותי והלכנו לרקוד... אחרי כמה דקות ראיתי את נופר [?!]
עולה לבמה עם מיקרופון בידה
נוי:"מה היא עושהה פה??!" הסתכלה עליה במבט לא מבין
אני:"לא הזמנת אותה?"
נוי:"ברור שלא!! מה לי ולזונה הזאת?!" המוזיקה נחלשה מעט
נופר:"בואוו נשיר לנויוש היפה שלי..." אמרה והתחילה לשיר לה היום יום הולדת,
כולם הצטרפו אליה..
נוי:"מה לעזעזאל עובר עליה?!" לחשה לי וחייכה חיוך קטן לכולם.
הם סיימו לשיר, הייתי בטוחה שזה לא יגמר בזה..
נופר:"בטח כולכם שמתם לב שלינוי חזרה אלינו..." אמרה והתחילה לצחוק,
לא ידעתי אם היא שיכורה או שזה הרוע שנוזל ממנה...
עומרי החזיק בידי וחייך אלי חיוך קטן ומהסס. "ובטח כולכם בטוחים שהיא הייתה בחו"ל
'שליחות מהעבודה של אבא שלה' " אמרה בתוספת מרכאות עם ידיה..
אני:"עומרי, זה לא יגמר בטוב" לחשתי לו והוא התרחק ממני ועלה לבמה.
---
"עומר זה לא יגמר בטוב" לינוי לחשה לי, גם אני הייתי בטוח בזה.
התקדמתי לכיוון הבמה ועליתי.
"תרדי מפה ועכשיו!" אמרתי, מנסה לקחת ממנה את המיקרופון..
"ההו והנה עומרי, ממש האביר על הסוס הלבן שבא לעזור לאהובתו" אמרה בציניות במיקרופון.
"תסתמי כבר יא זונה!! מה את עושה פה בכלל?! את לא מוזמנתת"
"ההו, שאני אתחיל לבכות?" צחקה "לא יפה לשקר לכל החברים שלך" הסתכלה על לינוי.
התקרבתי אליה ושנייה לפני שהגעתי היא אמרה במהירות:"זה כן נכון מה שאמרתי שנה שעברה,
אנסו את לינוי" וירדה בריצה מהבמה,
רצתי אחריה.
---
"זה כן נכון מה שאמרתי שנה שעברה, אנסו את לינוי" אמרה במבט מנצח וירדה מהר מהבמה.
כל המבטים הופנו אלי..
הסתכלתי על כולם, לא יודעת מה לעשות, דמעות עלו לעיניי.
נוי ושירן רצו אלי ושלושתנו יצאנו החוצה.
אני:"אני לא מאמינה שהיא אמרה את זה.... אין לה לב" בכיתי,
היינו בחוץ – רחוקים מהמועדון ואף אחד לא היה באזור..
הרשתי לעצמי לבכות.
נוי:"חכי שאני אתפוס אותה מה אני אעשה לה!!!"
אני:"זה לא משנה עכשיו... כולם כבר יודעים"
שירן:"יפה שלי.." התיישבה לידי "אז מה אם הם יודעים?שידעו! חלק מהם חברים שלך..
בטח את חושבת שאלה היו סתם פוזות אבל אני, מהצד יכולה להגיד לך שלמלא
שם בפנים באמת אכפת מימך! ולא, הם לא מרחמים עלייך עכשיו...
הם דואגים לך"
נוי:"ליני במקום להיות פה ולהוכיח לה שהיא רק השיגה את מה שרצתה תיכנסי,
ושימי פס אחד ענק על כולם... את המבטים שפחדת לעבור עברת. מה עוד יכול לקרות?"
אני:"אני שונאת אותה..." ניגבתי את הדמעות.
---
"יואאאוו ב-ה' אין לך לב!!!!!" התעצבנתי על הדפוקה הזאת והיא רק המשיכה לצחוק
"בייבי, למה להתעצבן?"
"כי את ז ו נ ה. אני שונאאא אותך!"
"ואני דווקא די מחבבת אותך" נגעלתי ממנה כ"כ.. "מה שתקת?" התקרבה אלי
"אין לי מילים.. נשבע לך שאת הילדה הכי מגעילה שאני מכיר"
"למה מגעילה נשמה?! זאת האמת, כולם יכולים לדעת מה קרה ל-'מלכת השכבה' לא?"
"לכי תזדייני בסדר?! חתיכת דפוקה" הלכתי משם והתקרבתי בחזרה לכניסה למועדון,
מרחוק ראיתי את לינוי עם נוי ושירן.
הלכתי אליה...
"יפה שלי..." התיישבתי לידה והיא הניחה את ראשה עלי
שירן:"מאמי אנחנו נכנסות.. תבואי."
לינוי:"נראה.. תודה בנות. ונוי אני ממש מצטערת"
נוי:"על מה?!"
לינוי:"זה היום הולדת שלך.. והיא עושה את כל זה =/"
נוי:"השרלילה הזאת צריכה להצטער, וסמכי עלי היא עוד תעשה את זה" חייכה חיוך
ערמומי ושתיהן הלכו..
"נשבע לך שאני לא מבין מה עבר לה בראש שהיא עשתה את זה!!"
"גם אני לא.." השפילה את ראשה
"ועוד אני בשיא העצבים צועק עליה והיא רק צוחקת"
"תודה מאמי.." לחשה וחיבקה אותי.
"אין על מה נסיכה שלי.. בשבילי בואי ניכנס"
"לא..לא רוצה. תיכנס אתה, אני נראה לי חוזרת הביתה"
"תשכחי מזה.. את לא חוזרת, וגם אם כן אני חוזר איתך"
= שבת שללללום =
אוהבת אותכן 😊
אתר האהבה הישראלי