מצצטערת שלא המשכתי היום,
לא הייתי כל היום בבית =//
מקווה להמשיך מחר :]
"תסכמי לי את השבוע שלך" חייכה אלי
"אני חוקית בדרך המדהימה ביותר... היום הולדת היה מדהים!"
"ההו, אז האושר חזר אלייך, כפי שאמרתי אה?"
"כן נורית, הוא חזר!" חייכתי אליה.
בא מהכאב - פרק 53
---
"שלום לך חוקית + שבוע" אמר מיד כשפתח לי את הדלת
"חח עומריי.." צחקתי והוא נישק אותי
"התגעגעתי" לחש וחיבק אותי
"תהיה בטוח שגם אני" חייכתי אליו, נכנסנו לביתו ועלינו לחדר שלו,
בדרך עברנו דרך החדר של שיר.
שיר:"לינוייייייייייייייי" צעקה ורצה אלי
אני:"מה שלומך קטנה שלי?" שאלתי ובאתי להרים אותה אלי
שיר:"היי, אני כבר לא קטנה! אבל פעם הייתי.." אמרה והזהירה אותי עם אצבע מונפת
אני:"טוב גדולה שלי :], עכשיו אפשר לקבל חיבוק או נשיקה?"
שיר:"אפשר גם חיבוק וגם נשיקה!" אמרה מיד וקפצה אלי
עומרי:"שיר תיזהרי!" אמר מיד והוריד אותה ממני "שכחת שללינוי יש תינוק בבטן?"
שיר:"ו..?" שאלה בתמימות, "וכבר לא תאהבי אותי?"
עומרי:"וצריך להיזהר, אי אפשר לקפוץ עליה ככה כמו פעם" ליטף את פניה
אני:"ואני תמיד אוהב אותך מתוקה" התכופפתי אליה והיא הביאה לי חיבוק גדול ונשיקה
שיר:"את כבר יודעת אם זה תינוק או תינוקת?"
אני:"זאת תינוקת"
שיר:"עומרי, תהיה לך תינוקת!" קפצה בשמחה ורצה אל חדרה,
להמשיך לשחק עם חברתה..
אני ועומרי הסתכלנו אחד על השנייה באי נוחות מטורפת. =/
"בואי.." התקדם לחדרו ואני אחריו..
הייתה שתיקה של כמה דקות, והפעם לא שתיקה מדהימה – כזו שכל מילה מיותרת..
אלא שתיקה מביכה, מציקה כזאת, אחת שמתים שתיגמר.
"עומרי.." שברתי את השתיקה, אבל בעצם לא ידעתי מה לומר.
הוא הסתכל עלי במבט עצוב שכזה..
הלוואי והילדה הייתה ממנו. "הלוואי ואתה היית האבא"
"דווקא נראה שאת מתחילה להסתדר עם האבא" אמר והשפלתי את ראשי
"אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.. אני לא אוכל להיות בשום סוג של קשר עם
הבנאדם ש.. שאנס אותי"
"ואם כן..?" לחש
"אבל אני לא." אמרתי, כמעט בטוחה בעצמי
"את לא בטוחה בעצמך.." שכחתי לרגע שאני מדברת עם הבנאדם שמכיר אותי
הכי טוב בעולם, זה שעליו אני בחיים לא אצליח לעבוד.
"אני אהיה חייבת להיות איתו ב-'קשר'.. בכל זאת, הוא האבא. ולילדה שלי אני לא אשקר,
היא תדע בדיוק מי זה אבא שלה.. והיא תחליט מה היא רוצה.."
"איפה אני בכל הסיפור פה?"
"אתה? אתה איתי לנצח עומרי.. לשנינו זה ידוע." אמרתי, הוא חייך אלי..
האושר ממש קרן ממנו.
"אני שמח לשמוע את זה ממך"
"אלא מה בובי?" חייכתי אליו והראתי לו את הטבעת "FOR EVER לא?" קרצתי לו
והוא חיבק אותי חזק
"מי אוהב אותך יותר ממני?" דקלם
"אף אחד בעולם" חייכתי והוא הנהן בראשו
"בדיוק" צחק
---
"בייבי כבר מאוחר.." אמרתי כששכבנו שנינו במיטה שלו, בתוך השמיכה..
"את צריכה ללכת?" עשה פרצוף עצוב
"כן" עשיתי גם אני פרצוף כזה "תלווה אותי לדלת?"
"בואי, אלווה אותך גם הביתה נסיכתי" חייך וקם מהמיטה,
קמתי אחריו בחוסר חשק מטורף ללכת הביתה.. "מאמי, אולי תישני פה?" שאל
"כן?" חייכתי אליו
"ברור! גם ככה את לא יכולה בלעדי.." אמר במבט גאה
"נכון" חייכתי והתשובה שלי הפתיעה אותו "אני מתקשרת לאבא שלי" אמרתי וחייגתי.
"הלו?" ענה אחרי כמה צלצולים
"אבא, אני יכולה לישון אצל עומרי?"
"את אצלו עכשיו?"
"כן"
"אוקיי חמודה"
"טנקיו נשששמה שלי" אמרתי ושלחתי לו נשיקות דרך הטלפון "לכו לישון, כבר מאוחר"
"כן אני בדיוק עולה לחדר.."
"לילה טוב!"
"לילה טוב ילדונת" אמר ושנינו ניתקנו.
"כן?"
"כן" חייכתי
"יש" חייך אלי בחזרה ונישק אותי,
בעדינות האופיינית לו כ"כ הוא השכיב אותי על המיטה, לאט לאט..
ונשכב עלי.. מנשק, מחבק, מלטף..
לוחש בלי סוף כמה הוא אוהב אותי.
מרגישה נאהבת.
הרגשתי את ידו החמה מרימה את חולצתי מעט..
מלטף את בטני, מעביר צמרמורות בכל גופי..
מרים עוד קצת את החולצה, מלטף את גבי.
"עומרי.." לחשתי לו
"מה קרה מאמי?" הסתכל בעיניי וליטף את פניי, השפלתי את ראשי..
לא רציתי לומר לו את זה שוב. "אוקיי.." קם ממני ונשכב לידי
"מ..מצטערת.." אמרתי בקול חנוק, שנאתי את עצמי אותו רגע.
"אין לך על מה" ליטף את פניי ברכות "אמרתי לך ואני אגיד לך עוד מיליון פעם,
אני אחכה לך.. כמה שתרצי."
"תו..תודה"
"אין לך על מה להודות לי. ועכשיו, תפסיקי לבכות" ניגב את דמעותיי וחיוך עלה על פני
"מה את מחייכת?"
"אתה הכי מדהים שיש.. תודה שאתה מבין אותי."
"אווך.." חיבק אותי אליו חזק "אני אוהב אותך קטנה שלי" אמר ונתן לי נשיקה במצח
"אני כ"כ שונאת את עצמי עכשיו.." אמרתי מבלי להסתכל עליו
"למה?"
"נמאס לי להגיד לך את זה כל הזמן. אאוךך..=/"
"ליני אני מעדיף שתגידי לי.. מאשר שנשכב כשאת לא בטוחה בעצמך"
---
"איך הייתה הפעם הראשונה שלך?" שאלתי אותה, פעם ראשונה שבאמת דיברנו על זה.
"ליני את יודעת שהפעם הראשונה שלי לא הייתה מהאהבה.."
"ועם ניב, שכבת?"
"לא.." ענתה והופתעתי מתשובתה "אל תופתעי, השתנתי"
"אני אוהבת את השינוי הזה בך"
"גם אני אוהבת אותו" צחקה "מה קרה עם עומרי?"
"אני לא מסוגלת לדחות אותו יותר.. כואב לי להגיד לו את זה =["
"מאמי אם את לא מוכנה אז את לא מוכנה.. והוא מבין את זה. כשתיהיי מוכנה זה יהיה הכי
מדהים שיש, ואני בטוחה"
"הכי מצחיק שאני לא מוכנה לפעם השנייה שלי.." אמרתי בחיוך ציני
"לא מצחיק בכלל" אמרה במבט רציני...
מצטערת שהפרק קצר , אני
חסרת מוזה =[
אוהבת אותכן !
הכי יפה בעולם;]
תמשיכי מאמי
QUOTE (קורלוש_14 @ 10/11/2007) פרק מדהים.
תתמשיכיי.
😉
אתר האהבה הישראלי