אז כל פעם אני נפגעת ממך מחדש , אבל לא עוד ..
הריב האחרון הזה דיי הסביר לי כמה אני חשובה לך , או יותר נכון כמה אני לא חשובה לך כלל ..
אני לא אגיד שאני מקבלת את זה בברכה , ומדפדפת הלאה בספר החיים שלי ,
באמת שעל הפרק שלי ושלך אני נעצרתי ..
כאב לי שככה ויתרת על החברות שלנו , ועוד בכזאת קלות ..
לא הייתה לי בעיה לצלצל אלייך , ואפילו להתנצל על אותו המשהו שאני לא אשמה בו ..
אבל בחרתי לא לעשות את זה הפעם , לשם שינוי חיכיתי לראות אם זה יבוא ממך ..
אם את תילחמי על החברות שלנו , תודי בטעות , תתנצלי ובכלל תיאבקי קצת ..
אבל את בחרת להיעלם , כמעט שבועיים מאז הריב ולא דיברנו כלל ..
והיום ? אם לא היינו במקרה שתינו בקניון , בספק אם היית באמת שואלת לשלומי ..
אז.. לא ,
אני לא מתחרטת שהתעלמתי ממך ,
או על ה "מה קורה?" עם חצי החיוך המזוייף שבחרתי לתת לך אז ..
עשיתי את זה כי כאב לי , ממש כאב לי בפנים ..
כנראה שלא הייתי כזאת חשובה לך ,
וכנראה שהקטע המסריח הזה שעשית לי לפני שבועיים
קרה רק בשביל להדליק אצלי נורה אדומה ..
אבל היא לא דלקה , או יותר נכון נתנה מהאור שלה רק מידי פעם..
אבל לא יותר מידי .. כי היא ידעה כמה אני מפחדת להודות באמת ..
להודות שכנראה חברים לא נשארים לנצח ,
ושאת ? כנראה את לא כזאת חברה אמיתית ..
אני לא אומרת שאשכח אותך , וספק אם זה יקרה ..
לאהוב ? אני אמשיך .. אבל מרחוק ,
כי היום החלטתי .. אני ואת זה שייך לעבר ..





