זו רק דמעה,
אחת מאלף.
היא אולי כואבת,אולי צורמת
את הגוף.
היא אולי חושפת,בלי לחשוב
לב שרוף.
היא אולי תמימה ולא מנסה לפגוע
באיש.
אבל היא בוגדת בכוח מבלי
להרגיש.
ואני נכנעת,בלי להתאמץ יותר מדיי
זו רק דמעה שמבצבצת בעיניי.
זו רק דמעה,
אחת מאלף.
היא אולי דוקרת,אולי שורפת
את הלב.
היא אולי מראה כמה שלי
כואב.
היא אולי רק קצה תפילה של
פחד.
אבל רק היא אוספת את כולי
ביחד.
ואני מוותרת לעצמי,גם הפעם,
אפילו העלים לא שורצים על הטל זעם.
אבל במה יש להלחם כול כך בלי הרף?
זו רק דמעה,
אחת מאלף.
😨





