אני וחבר שלי כבר שלוש חודשים יחד, ולא הייתי אצלו בבית עדיין.
אני דיברתי איתו על זה כבר אין ספור פעם והוא... אני לא יודעת או שהוא מתחמק מזה או שהוא מתבייש בהורים שלו או משהו. כל פעם שהעליתי את הנושא הזה הוא אמר לי שהוא לא רואה בזה דבר כל כך חשוב אבל מבחינתי זה דבר מאוד חשוב. נכון הוא גר קצת רחוק אבל זה לא מה שמונע ממני להיות אצלו... ההורים שלו בכלל לא יודעים עליי הם יודעים\משערים שיש לו מישהי.
אני קצת מפחדת מזה... לא יודעת בכל זאת אני מהוססת... זה מרחיק אותי ממנו קצת... כי אני מפחדת שהוא לא באמת רציני בקשר לקשר שלנו אני אוהבת אותו ואני לא רוצה להפגע... ואמרתי לו שזה מפריע וזה מרחיק והוא כל פעם אומר לי להפסיק לדאוג שהוא יביא אותי אליו... אבל זה הגיע למצב שכבר במשך חודש וחצי הוא עונה לי את אותה תשובה ובכל זאת לא עושה כלום... אני החלטתי לא להעלות יותר את הנושא הזה ולחכות שזה יבוא ממנו לבד...
אני לא יודעת מה לעשות ואם מה שעשיתי זה נכון... אני רק רוצה לדעת אם זה מראה על חוסר רצינות מבחינתו או ההיפך? ובכלל מה לעשות בנוגע לנושא הזה? כי זה באמת חשוב לי...
קודם כל את צודקת! צודקת אין מה לעשות הוא צריך להראות רצינות..אבל באת ודיברת איתו על זה שזה צעד בוגר בהחלט..עכשיו אם עדיין הוא לא הביא אותך אליו אולי יש סיבה טובה..אתם שלושה חודשים אם הוא לא היה רציני הייתם נפרדים מזמן,לדעתי יש משהו מאחורי זה-אולי משהו משפחתי שהוא עדיין לא יכול להכניס אותך אליו..לכי תדעי-אני אומרת תני לו זמן,הוא יספר לך ויביא אותך..רק תני לו את הזמן שלו אני בטוחה שיש סיבה טובה
האמת שקרה יל אותו דבר, רק כשהייתי ביסודי... אהממ...
היינו ביחד שנה (עד כמה שזה נחשב..)
והוא לא רצה שאני אבוא אליו אף פעם במשך כל השנה לא הייתי אצלו בבית...
מה שהתברר לי בסוף, כשראיתי איפה הוא גר - זה שהבנתי שהוא פשוט מתבייש בבית שלו.. שהוא גר בשיכון הרוס.. ואני מבינה אותו...
וגם הוא היה אומר שמתישהו הוא יזמין אותי..
אמנם זה חברות מהיסודי אבל זה דומה, אז אני לא חושבת שהוא מתבייש בך..
וניפרדנו לפני שנכנסתי לבית שלו לטובת ילדון אחר שגם אצלו לא הייתי..
אולי זה היה קשור לגיל 😊
בכל מקרה, אם זה לא קשור אלייך, תני לו את הזמן...
מאמי זה לא אומר שהוא מתבייש בך או משו
ויכול מאוד להיות שזה לא נגדך!
גם אני בעיקר נוסעת לחבר שלי
ואני פחות אוהבת שהוא בא אליי
כאילו לא הכרתי לו את ההורים אבל הם יודעים עליו והכל -
הוא בא אליי רק כשהם לא בבית (ואנחנו חצי שנה ביחד!)
זה פשוט אופי של בנאדם
יש יותר פתוחים עם ההורים,
ויש יותר סגורים
ואני אישית וכנראה גם הוא
לא רואים את עצמנו מביאים מישו/הי להכיר להורים
אז באמת תני לו את הזמן שלו וזה יגיע,
רק אל תלחצי עליו...
מוווווואה
ברוכה הבאה לאתר מאמי תהני
אם את צריכה משהו אני פה תמיד
לגבי מה שכתבת זה דיי טבעי
מה שאת מרגישה ואת צודקת
מיליון אחוז ההורים שלו
צריכים לדעת שיש לו חברה
מה שווה קשר ככה בסתר
זה שאת נפגשת עם ההורים של הבן זוג
זה חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים
אולי יש משהו אבל שאת לא יודעת
כי הוא מתבייש או לא מרגיש
מספיק פתוח כדי לספר לך
הייתי מציאה שתקחי אותו לשיחה יותר רצינית
או שתכתבי לו מכתב שיבטא ויסביר כל מה שאת מרגישה
תהיי חזקה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
קודם כל תודה רבה לכולכן על התמיכה והעזרה...
*קולה(בת)*-אני יודעת היכן הוא גר ראיתי את הבית שלו מבחוץ ממש בתחילת הקשר שלנו, לא נראה לי שזה קשור לזה...
נאפי-תודה... דברתי איתו כבר הרבה פעמים... וכן אפילו כתבתי מכתב, במכתב הזה כתבתי הכל, כל מה שהיה לי על הלב הוצאתי בדף ובגלל זה החלטתי להפסיק לדבר איתו על זה כי אני מפחדת שכן שזה ילחץ עליו ואז זה יגרום לפרידה וגם כי אני רוצה שזה יבוא ממנו... אני אפילו אמרתי לו את זה , שזה לא דבר שאמור לבוא ממני אני לא רוצה שהוא יעשה זאת כדי לרצות אותי ולהגיד לי "עכשיו את רגועה" אני רוצה שהוא יעשה את זה כי אוהב אותי וכי הוא רוצה להראות אותי למשפחה שלו(שהם האנשים הכי קרובים אליו)
אוהבת וכואבת- הבעיה היא שגם אצלי אנחנו לא נמצאים מי יודע מה... אצלי אין כל כך פרטיות... יש לי אחות קטנה (ואחות קטנה כולם יודעים שהיא דורשת הרבה יחס)... זה חלק מזה שאני רוצה להיות אצלו...
מאמי את צריכה לתת לו עוד זמן
אני דווקא לא כל כך מסכינה עם הבנות לפי דעתי זה טעות מה הכוונה לתת לו זמן 3 חודשים לא מספיקים את יודעת איך זה מוסיף לקשר להכיר את המשפחה להק/ר לצחוק ביחד כבר זה כמו בני בית אחד אצל השני
את האמת אני הייתי מרגישה מאוד לא בנוח אם לא הייתי מכירה את המשפחה של חבר שלי אפילו זה קצת מעליב ולא משנה מאיזה סיבה הוא צריך להרגיש פתוח איתך נכון שיש כל מיני אנשיים אבל בכל זאת 3 חודשים נראה לי יותר מדיי זמן
לא יודעת ככה אני חושבת 😊
גמאני הייתי בדעה שלך עד שראיתי את התגובות של הבנות ויש משהו במה שהן אומרות והן גרמו לי לחשוב קצת אחרת אבל עדיין יש לי בי את החלק שמהסס, כי אף אחד לא יודע מה באמת הוא חושב...
QUOTE (gkba @ 01/08/2007) גמאני הייתי בדעה שלך עד שראיתי את התגובות של הבנות ויש משהו במה שהן אומרות והן גרמו לי לחשוב קצת אחרת אבל עדיין יש לי בי את החלק שמהסס, כי אף אחד לא יודע מה באמת הוא חושב...
תראי..אם הוא לא היה רציני איתך הוא לא היה נשאר איתך הייתם חברים מקסימום חודש ואז הוא היה נפרד ממך..ברור לך שהוא רציני אבל את חוששת למה הוא לא מביא אותך לביתו-מאמי תתני לו זמן אין מה לעשות אם אתם אוהבים הוא יתמודד עם זה בזמן שלו..אל תאיצי בו בנתיים אבל תרמזי לו שהיית שמחה להיות אצלו לא משנה מה ושאת אוהבת אותו לא משנה מה יקרה
אני יודעת את זה מאמי.. וגם הוא יודע שאני אוהבת אותו, והוא יודע שזה מפריע לי..
אני הבנתי את זה שאני צריכה לחכות אבל השאלה עד מתי.. אני רוצה להיות שם אני רוצה להיות חלק מהמשפחה שלו אני אוהבת אותו אני רוצה להכיר אותו מקרוב יותר...
אני אחכה עד שאני יתאייש... או ההיפך
בכל זאת תודה לך על העזרה והתמיכה 😉
גם נכון את האמת אני לא יודעת מה להגיד לך כי אצלי להכיר את המשפחה זה דבר חשוב ואני בטוחה שגם לך אבל כן אולי באמת כמו שהבנות אמרו תחכי בסוף הוא יזמין אותך בטוח
תחכי עוד קצת זמן יכול להיות שיש לו סיבה שהוא ככה..
ונכון אני מבינה שזה נורא מעצבן אבל תחכי עוד זמן אל תתני לזה להרוס את הקשר..
אני די מסכימה עם הבנות פה שאמרו שעליך לתת לו עוד קצת זמן.
3 חודשים זה לא ככ הרבה...
גם אני נכנסתי לבית של חבר שלי רק אחרי 3-4 חודשים, אין בזה שום דבר רע.
לכל אחד לוקח את הזמן שלו להכניס את החברה שלו למשפחה.
בכל אופן, אל תעלי יותר את הנושא הזה.
תני לו את הזמן שלו.
אל תלחצי ואת תראי שבסוף הכל יתברר לך 😊
בהצלחה מותק!
