השלמתי שני פרקים ,
מדהים :]
הפרק מוקדש לNOYKUSH (:
תהנו ..
אוהבת,
מיה
-------------------------------------
הלכנו בשדרה ראינו מלא ילדים אמרנו להם שלום ונכנסנו לחנויות הסתכלנו בדברים.
במילא לא היה לי כסף עליי אז לא קניתי כלום.
אחרי חצי שעה של הסתובבות ראיתי את נועם ומאיה.
הסתובבנו איתם שם עד שהגיעה השעה ארבע ואני ונועם כבר היינו צריכות לחזור הבייתה.
דיברנו על הסטודיו וכעבור 10 דקות של הליכה ראיתי אותו.
אומייגאדדד............................................
--------------------------------------
אני:"נועם.. נועם!!" אמרתי לה והצבעתי עליו.
נועם:"אמאלה!!" נבהלה.
אני:"איזה חתיך אני מתההה!"
והוא באמת היה חתיך.
עיניים כחולות, שיער חום נראה פרוע במקצת אבל בדיוק במידה הנכונה, פנים מתוקות מתוקות וגוף..
אחח איזה גוף...
נועם ואני ניגשנו אליו.
נועם:"היי.. איך זה שלא ראיתי אותך כאן אף פעם?"
..:"אני חדש פה.. קוראים לי איתי ולך?"
נועם:"אני נועם..(:"
איתי:"ולך? איך קוראים לך?" הפעם פנה אליי..
אני:"תומר.." אמרתי וחייכתי בבישנות.
נועם:"אז.. איפה תלמד?"
איתי:"בעלומים.."
נועם:"באמת? גם אנחנו לומדות שם.. באיזו כיתה?"
איתי:"ט' 5"
נועם:" הכיתה שלנו!"
איתי:"איזה יופי! לפחות אני לא אהיה לבד כשאגיע.." אמר והסתכל עליי.
נועם:"בטח שלא תהיה לבד אנחנו נעזור לך..(: למרות שלדעתי לא תצטרך הרבה עזרה.."
התחלנו ללכת לכיוון כולם.
בנתיים נועם שאלה אותו כל מיני שאלות על מאיפה הוא הגיע ולמה הם עברו..
אני כמובן שתקתי ולפעמים חייכתי את החיוך האופייני לי.
כשהגענו, הצגנו אותו לכולם וכולם ישר התחברו איתו..
השעה הייתה כבר 4 ורבע. 'עוד חצי שעה נצטרך ללכת' חשבתי לעצמי.
נועם עזבה אותי והלכה לעומר שבדיוק הגיע עם רון ועידן.
רון ומאיה היו ביחד ועידן ואלון הלכו לשחק כדורגל.
בלי ששמתי לב נשארתי לבד עם איתי..
איתי:"אז.. מה נשמע?" אמר וחייך חיוך מושלם ביותר.
אני:"הכל טוב..(: איך העיר בנתיים?"
איתי:"הכל נראה פה ממש כיף. נראלי שאני אשתלב כאן במהירות"
אני:"בטח.. לא תהיה לך בעייה..😉"
התחלנו ללכת ולדבר בו זמנית. הוא סיפר לי המון דברים והרגשתי שנוצר בנינו קשר.
כל כך רציתי שזה יתפתח למשהו רציני בניינו. והרגשתי שאולי זה יקרה.
השעון הורה רבע לחמש ובדיוק הגענו למקום שבו ישבו נועם ועומר.
אני:"נועם אנחנו צריכות לצאת אחרת נאחר.."
נועם:"טוב.."
היא נפרדה לשלום מעומר ומאיתי וכך גם אני.
בדיוק שעמדנו ללכת מישהו אחז בידי. זה היה איתי.
איתי:"אפשר לקבל את המספר פלאפון שלך?(:"
חשבתי שזה חלום וברוב טיפשותי רק השבתי:
"מה??"
איתי חזר על שאלתו ואמר:
"אפשר לקבל את המספר פלאפון שלך?(:"
אני:"בטח..(:" אמרתי לו ונתתי את המספר.
איתי:"תודה.. ביי ביי"
ואני ונועם הסתובבנו והלכנו.
כל הדרך לסטודיו רק דיברנו על איתי.
סיפרתי לנועם את כל מה שאני מרגישה כלפיו או לפחות חושבת שאני מרגישה.
היא שמחה בשבילי וקיוותה שבאמת יצא מזה משהו..
נכנסנו לסטודיו.
נועם הלכה לחדר התאטרון ואני נכנסתי לחדר ההלבשה.
החלפתי לטופ ולמכנס טייץ נוח ולבשתי גופיית סבא.
אני:"לילך!!" קראתי לה.
לילך:"מה נשמע מאמי?? הנה זה"
אמרה והביאה לי את הפלאיירים.
אני מייחצנת למסיבה שתתקיים בעוד יומיים איתה והיא הביאה לי כמות של פלאיירים כדי שאחלק בבית הספר.
אמרתי היי לכמה חברות ולבסוף נכנסתי לשיעור.
במשך השעה וחצי הזו לא חשבתי בכלל על איתי או על נועם ואלון.
זו השעה וחצי שתמיד גם אם מפריע לי משהו אני לא אוכל לחשוב על משהו אחר חוץ מהריקוד.
בחמש דקות האחרונות של השיעור המורה סיפרה לנו שיש אודישנים לנולד לרקוד בעוד חצי שנה.
יצאתי מהשיעור ראיתי את נועם וסיפרתי לה את החדשות והיא מאוד התרגשה ואמרה שאני חייבת ללכת.
החלפתי בחזרה לסקיני והטוניקה, פירקתי את הקוקו עם הסיכות והתחלנו ללכת לבית.
השעה הייתה כבר שבע ובדיוק הגעתי הביתה.
אני ונועם סיכמנו שאולי אני אכנס אלייה אחר כך ונראה ביחד כוכב נולד.
הדלקתי את המחשב והחלפתי למכנס בוקסר קצר.
במחשב כבר הופיעו כמה הודעות. כולם מחברות וידידים אבל הייתה הודעה אחת מיוחדת שתפסה את עיניי.
הודעה שהשאירה אותי המומה.........................................
----------------------------------------
בעע פרק מגעיל יצא לי..
לא נורא מקווה שאתם אהבתם.
אוהבת,
מיה
מדהים [:
תשתדלי שההמשכים יהיו יותר ארוכים P =
וואווו מ=ד=ה=י=ם ! 😊
המשששששששךךךךך
תודה רבה (:
ואממ ספיר חח זה הכי ארוך שאני מצליחה...
חוץ מזה אני רוצה שישאר מתח..(:
הקדישו לי פרק
יאאאאאאאא איזה ריגוש 😛
חיחיח
פרק מדהייים
יאו איתי נשמע חתיך לאללה 😮
תמשיכייי
יאה מדהים
מתה על איתי הכוסון חחחחח
יאלה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חח
*שניני*
נ.ב = סורי שאני רצת שורטה יחיחי
אני ממש מצטערת שלא המשכתי..
לא היה לי זמן בגרוש..
אמשיך מחר..
אוהבת,
מיה
אתר האהבה הישראלי