אוקיי , לא יודעת מה יש לי.
עוד סיפור, ועוד מוזה כמובן.
באמת שמצטערת שאני מציפה עם הסיפורים.
מקווה שתאהבו, ניסיתי כיוון שונה לחלוטין מהסיפורים האחרים שלי.
הפרק יהיה קצר , כי זו רק מין הקדמה.
תודה 3>
אני יושבת בחדר , לא מבינה למה אני עדיין לא הולכת לישון.
מנסה לשפוך עוד את לבי אל המחברת שמונחת מולי.
נושמת עמוק ומחליטה לסגור את המחברת.
פותחת את החלון ומוציאה סיגרייה מהקופסה.
שואפת את העשן אל תוך ריאותיי.
עושה לי טוב, יותר מדי טוב.
עוד שאיפה ועוד שאיפה וכבר נהיה עוד יותר מאוחר.
מכבה את הסיגרייה אל תוך המאפרה.
נשכבת על המיטה ומחליטה לסדר את מחשבותיי.
אך הן אינן מסתדרות.
מי יאמין שאני יגיע לשלב בחיים, שאני פשוט לא מבינה כלום.
לא מבינה למה אני בכלל קיימת.
למה אני ממשיכה לקום כל יום לבוקר חדש.
נושכת את שפתיי , ועוצמת את עיניי.
והנה , נכנעת ליום הבא.
😨
אחלה התחלה (:
מחכה להמשך !
אני מתעוררת ב-6 בבוקר.
קולותיה של משאית הזבל העירה אותי, "כוסעמק.." מסננת לעצמי ומנסה להירדם בשנית.
בעצבנות אני קמה מהמיטה לאחר נסיונות שינה ארוכים.
מסתכלת על השעון שלצד המיטה , -6:20- רק 20 דקות עברו ?!
נו גם כן , יום נאחס מצפה לי.
אני יוצאת מהחדר ונכנסת לחדר האמבטיה.
עושה את צרכיי , ונכנסת להתקלח.
לובשת תחתון וחזייה לבנה , זורקת על עצמי גופייה ומכנס קצר שחור.
ויוצאת למרפסת הקטנה.
מוציאה את הסיגרייה האחרונה מן הקופסה.
מדליקה אותה ומתענגת על כל שנייה.
אין כמו סיגרייה טובה על הבוקר.
לאחר מכן אני פונה למטבח, מדליקה את הקומקום וכבר תופסת ביד שנייה כוס זכוכית קטנה.
שמה קפה וסוכר ומחכה בסבלנות שהמים ירתחו.
מוזגת את המים ולוגמת בזהירות.
שמה לב שהבית עוד לא התעורר אז אני מנצלת את הדקות הללו וגונבת לאמא סיגריה מהקופסה שלה.
עולה במהרה לחדר ונועלת את הדלת.
ממה אני מפחדת ?
מפגרת.
יושבת מול המחשב ופותחת את המדייה פלייאר.
קולותיו של סולן להקת three doors down נשמע ברקע.
דמעות עולות לעיניי , נזכרת בו.
בו.
הבחור ההוא.
כמה שהייתי רוצה שאני אראה אותו לפחות פעם אחת בחופש הגדול הזה.
חיוך-אולי דיבור-נשב איפשהו לשתות משהו-אולי אני אגיד אוהבת אותך כמו מטומטמת-והוא ישתוק.כמו תמיד.
ניערתי את הפנטזיה מהראש וחזרתי למיטה.
כיסיתי את עצמי ונרדמתי במהרה..
-=-=-=-=-=-=-=
צלצול הפלאפון העיר אותי משנתי , קודם הבטתי בשעון
כבר 12 בצהריים.
הזמן עובר מהר שישנים.
"הלו?" עניתי לשיחה.
"אפשר לדבר עם יוסי?" שמעתי .
"טעות במספר" אמרתי וניתקתי.
ירדתי למטה וראיתי את אמי יושבת במרפסת ושותה קפה עם חברתה.
"היי אמא" אמרתי ונצמדתי לשמשה.
"בוקר טוב אנאל " אמרה לי חברתה בחיוך.
חייכתי חיוך קטן,מזויף.
והמשכתי לכיוון המטבח.
פתחתי את המקרר, אפשרויות רבות אין לי.
לקחתי מעדן יוגורט .
חטפתי כפית מהמגירה והתיישבתי בסלון.
אכלתי לאט לאט, כמו החיים שלי שעוברים לאט לאט.
לאחר שסיימתי הנחתי את הכפית בכיור ואת היוגורט לפח.
שמעתי קולות תופים בוקעים מהשכנים.
פתחתי את דלת הבית בעצבים ויצאתי לעבר דלת הכניסה של השכנים.
-כאן גרים בכיף משפחת רבינוביץ'-
'יופי טופי להם.' חשבתי לעצמי.
דפקתי בחוזקה בדלת.
לאחר כמה דקות היא נפתחה ..
ומולה עמד מולי נער צעיר עם מבט מוזר על הפנים.
המשך יבוא.
לא אהבתיS:
אני קוראת חדשה😛
שני פרקים יפים#
המשך מהר[:
פרק מאוד מאוד יפה (:
תמשיכי !!
וואי..אהבתי מאוד והתחברתי..מחכה להמשך אל תאכזבי 🙄
שנינוששש התחלההה יפההה [:
תמשיכייי..
וזה שהתחלת סיפוררר חדש.. זה לא אומר שאת מפסיקה את ה-2 האחריםם ! [:
אוהבת אותך 3>
תודה :]
אבל אני רוצה יותר תגובות. 😉
שנינוש מתוקה, יש פוטנציאל לסיפור,אהבתי את הכתבה
ואהבתי גם את הכיוון
מחכה להמשך
אוהבת
