הצבע אובד מפניה במהירות, ניגר ללא אומר, ללא מילים.
עיניה נפערות בתדהמה, ונסיונות לעכל את הנאמר נכשלים.
הברה קלה יוצאת מבין שפתיה החיורות.
הברה קטנה, אך כה משמעותית.
"איך?".
הוא שותק ומרכין ראשו בהבנה מצערת.
היא קורסת אט אט, שוקעת אל הרצפה הקרה, בוכה עד אבדן הכרה, עד אובדן ישות.
הוא מלטף את שערה, שותק, יודע את הרגשתה, חש כלפיה חמלה מטורפת ורחמים אינסופיים.
היא משפילה עיניה, מאבדת צלם אנוש.
היא נהפכת לצל קטן, בלתי מורגש, החומק בשעת ליל אל בית הקברות הקרוב לביתה.
תמיד חשה כלפיו רגשות חמים.
תמיד בהיותה כואבת ופגועה, הייתה צועדת במהירות בין הקברים הבוהקים, זועקת את שתיקתה.
והם עזרו לה, בהיותם שותפים לצערה, בהיותם מבינים את כאבה.
הפעם, היא חמקה מבעד לשער השחור המרטיט כל נים בלב, מסיבות אחרות.
היא מצאה את מבוקשה.
הקבר החדש, אשר השיש הלבן שעליו זוהר בלובנו המסמא, הנקי,הטהור.
הקבר שדמעותיה שטפו אותו מרעננותו, הפכו אותו לבלה ומוכר עד כאב.
היא התכופפה, השתדלה בכל מאודה לגעת ולחבק כל פיסה מזכרון יקירה אשר אינו עוד איתה.
חיוך מריר התנוסס על פניה, אך עלינו לשמוח, משום שזהו החיוך הראשון שהופיע לאחר זמן רב של קדרות פיזית.
"למה?!"
היא צועקת אל תוך החשיכה,
"למה עזבת אותי?! מדוע לא לקחת אותי איתך???"
והכאב העצור פורץ מתוך סגור לבה, ומבטא את כוחו בהזדמנות אשר אין יודעת קץ.
היא רצה, נושפת ונושמת עמוקות.
בוכה בקול גדול, בועטת,צורחת,שוברת,כועסת ונקרעת מתוך גופה אל העצמים אשר צופים בה.
השמים נפתחים וגשם-גאולה זורם על בגדיה, על פניה,שערה,האיפור השחור נמרח מעיניה ושמלתה נרטבת ונצמדת עד לשד עצמותיה ולגופה הרזה מן הצום אשר גזרה על עצמה בתקוה להצטרף אל אהובה.
היא נושאת פניה לראשונה זה חדשים רבים, מותחת את גווה ודמעות אושר זולגות מעיניה אשר הכירו רק דמעות אחרות.
היא מסתובבת אל הקבר, ופתאום נדמה לי כי הוא משען לנשמתה, מקום נפלא להתייחד עם זכרונות ילדות ונערות נעימים.
ידה מרפרפת על האותיות, מלטפת כל קימור ופיתוח, בעדינות שכזו.היא לא הכירה את עצמה פתאום.
חיוך אחרון והיא פונה אל ביתה, בציפיה לבוקר חדש של שינוי מתרקם.
וואי מאמי זה עצוב וכל כל יפה
כבר כתבתי לך בשירים אחרים שאת כישרונית חח
את גורמת לי לדמיין את זה וזה הכי טוב כי את נוגעת עם הכתיבה שלך..פשוט מדהים
הקטע כל כך יפה ונוגע
הכתיבה שלך מהמממת הרגשתי כאילו אני לידה
יש לך כתיבה סחופת וגם ברמה גובה את כותבת
ממש אהבתי
אוהבת המון
**שרוני
QUOTE (מאוכזבת @ 24/07/2007) את גורמת לי לדמיין את זה וזה הכי טוב כי את נוגעת עם הכתיבה שלך..פשוט מדהים
כנ"ל
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
ואוואואואו!!
פשוט ככה!
הכתיבה שלך פשוט מדהימהה
אל תפסיקי לרשום ..
לפ יוווווווווו
מור'צי 😊
