אני כרגע במצב כל כך קשה....
זה דיי ארוך אז מיצתער...
אני הפסקתי ללמוד...אני עובד..בשנה האחרונה הייתי נירא אומלל ותמיד הרגשתי לבד ובודד...חשבתי מלא על היתאבדות וזה...לא בטחתי לא בחרים שלי ולא בחברות שלי...ולא יכולתי להרגיש אפילו חיבה קטנטנה כלפי כל אחת שהייתה לי..ולפני חודשיים וחצי בערך הכרתי מישהי שמהרגע הראישון שראיתי אותה ישר ידעתי שאיתה אני אוכל להיות פעם ראשונה בחייםש לי באמת מאושר ושמח...והיא היתאהבה בי גם מהרגע הראשון....אחרי כמה שבועות היינו כבר ביחד...היינו הכי מאושרים שאפשר ביחד ואני באמת פעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי שימחה...
ואני כל כך אוהב אותה...אני לא מסוגל בילעדייה...היא שניתה אותי לגמרי...הפכה אותי לבן אדם טוב..ואני יודע שזה יכול להישמע מוזר לגיל שלי אבל אני יודע שהיא האחת שלי...לא יהיו אחרת....רק היא...
עכשיו הבעיה היא...ששבועיים אחרי שהיינו ביחד נעלצתי לעבור לגור עם המישפחה שלי לאילת...והיא נישארה בצפון....אני מגיע לצפון כל שבוע בערך כדי להיות איתה...אבל זה נורא קשה לי...כל הגעגועים,הסבל והכאב...ולה זה אפילו עוד יותר קשה...היא לא יושנת בלילות,לא אוכל,בוכה כל הזמן...וגם אני ככה בערך אבל אני מצליח עוד איכשהו להיתמודד עם הסבל בכל מיני דרכים...והיא לא....ועכשיו אחרי שאנחנו היינו בערך חודש ושבועיים היא ניפרדה ממני ביגלל שהיא כבר לא יכלה להמשיך ככה עם הכאב והסבל...היא אמרה שעם אנחנו לא ניהיה ביחד הכאב והסבל יהיו פחות כואבים ובסוף זה יגמר....היא אמרה לי שלמרות שאנחנו לא ביחד היא עדיין רוצה שנמשיך להיתראות ולהיתנשק ולהמשיך כרגיל...אבל אני לא יכול ככה כי לי זה נורא קשה...אני מרגיש כאילו זה סתם איזה סטוץ'...אז החלטתי לעזוב את הבית ולחזור לבד לצפון כדי להיות איתה....ההורים שלי נגד אבל אני לא אתן להם להרוס לי את האושר שלי...אני בחיים לא הייתי באמת מאושר עד שהכרתי אותה....ניפרדנו יום שישי האחרון...היא אומרת לי שככה עכשיו שאנחנו לא ביחד יותר קל לה..עדיין כואב אבל פחות..אני אגיע שוב לצפון שבוע הבא...ואחרי שבועיים אני בא לצפון שוב לשבוע...ואז היא אולי תגיע אליי לשובע לאילת....ואז אחרי שבוע אני שוב אגיע לצפון לכמה ימים ואז אחרי שבועיים בערך אני עובר לתמיד לצפון שוב...בתחילת ספטמבר בערך....וזה כל כך קשה לי שהיא לא רוצה שניהיה ביחד אבל היא רוצה שהכל יהיה כרגיל כאילו כלום לא קרה...ואמרתי לה שלא תנשק אותי וכ'ו כי זה נותן לי להרגיש כאילו אנחנו ביחד ואז זה נעלם והלב שלי נישבר כל פעם מחדש...אבל אני כל כך מפחד שעד שאני אעבור לגור בצפון היא לא תאוהב אותי יותר...אני מפחד מזה יותר מהמוות...ומה עם היא תרגיש שאפילו שעכשיו אני הכי קרוב אליה שאפשר היא לא תירצה שניהיה ביחד...דיברתי איתה על זה והיא אמרה לי שהיא לא יכולה לדעת מה היא תרגיש עוד חודש או חודשיים אבל היא נורא מקווה שהיא עדיין תירצה ותואהב אותי....
אני נואש כבר...לא לא חייכתי מיום שישי שהיא עזבה אותי..אני כימעט ולא אוכל כבר שבועות...בשבועיים ירדתי ב10 קילו...אני בוכה רוב היום...אין לי רצון לחיות בילעדיה...
יש לכם אולי רעיונות איך אני יכול להחזיר ואתה אליי עכשיו....עוד לפפני שאני אעבור..כדי שהיא לא תישכח אותי....
כמה שניסיתי לדבר איתה על זה היא לא רוצה לחזור כי היא לא רוצה לסבול כל הזמן...ועוד יש לה לימודים עכשיו על הראש...היא צריכה לעשו כל מיני מיבחני קיץ כדי לעלות ביחידות במיקצועות שונים...והיא סובלת גם עכשיו כל הזמן ולא יכולה להיתרכז בלימודים ועם נחזור אז כניראה עוד יותר יהיה לה קשה...
אני כל כך נואש...מה לעשות...?
קודם כל בוא אני אגיד לך משהו...
לצערי יש לי חבר שהוא גם גר רחוק
והוא עוד בצבא ככה שלא ראיתי אותו
כבר יותר משבועיים וחצי😢 נכון כואב
וקשה לי אבל הגעגועים מחזקים את האהבה.
חוץ מזה אתה בא אלייה פעם בשבוע אז זה בסדר
גמור לא בריא להיות כל היום אחד עם השנייה
בלי הפסקה יש עוד דברים חוץ מחבר
פעמיים שלוש בשבוע זה מספיק לפגישה
אני גם נגד זה שתעבור עכשיו
כל החיים לפנייך ויש לך משפחה
נכון שזה קשה עם המרחק
אבל היא גם יכולה לבוא ואתה יכול לבוא
ולאט לאט זה יסתדר תקח בחשבון שנגיד חס
וחלילה תיפרדו ולא תהיו יחד מה יהיה?
פתאום בגלל ש"נוח" לך תחזור אל המשפחה?
זה מכוער לדעתי... משפחה זאת משפחה...
וזה שתהיה קרוב אולי יעזור בהתחלה בגלל שלא
יהיה געגוע אבל בשלב מסויים זה כבר יהיה דיי
אם כל יום תיפגשו... כי שוב אני אומרת זה לא בריא לקשר.
חוץ מזה שהיא צריכה ללמוד להתמודד עם זה
מה יעזור לה שהיא לא תאכל ותבכה? מותר לבכות
סבבה אבל יש גבול אבל לא לאכול?! באמת מוגזם
וכנ"ל אלייך! אתם לא ילדים קטנים אני בטוחה (דרך
אגב בני כמה אתם?)
תסתכל בעיקרון זאת רק דעתי אם בא לך לעבור
וזה מה שנראה לך נכון אז סבבה
ועוד משהו מה זה שונה בשבילה שתתנשקו ותהיו ביחד
אבל לא תהיו חברים? מה הטעם בזה? זה לא פוגע?
מה זה למעשה חברים?! זאת הגדרה וזה שם
מה שחשוב זה הרגש ויש אותו גם אם אתם חברים וגם אם לא
תגיד לה שאתה עושה הכל בשבילה וכדי שיהיה
לה טוב ושהיא תהיה מאושרת אז שתיתן גם מעצמה
קצת יותר למשל בפגישות וכ"ו היא גם יכולה לבוא
במיוחד שעכשיו חופש.
ולגבי החברות שוב תגיד לה כמה אתה אוהב אותה
ושזה לא שווה שזה ככה בלי הרישמיות של חבר
כי זאת ההרגשה שלך של סטוץ
אפילו תתן לה לקרוא את מה שכתבת פה
בהצלחה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
וואי מאמי אני ממש מצטערת😢
תקשיב אני מבינה את שני הצדדים.. אבל קח בחשבון שלא פשוט לעזוב הכל ולעבור לגור כלכך רחוק מהמשפחה ומכולם... אבל אם אתה מרגיש שזה הצעד הנכון תמשיך עם זה ובאמת שיהיה המון בהצלחה..
בקשר לפחד שלך שעד שתעבור לצפון היא תפסיק לאהוב אותך..
מאמי אם האהבה הזו כלכך עצומה כמו שאתה מתאר אותה זה לא יכול לקרות!
אני מאמינה שהיא באמת אוהבת אותך ואני לא מאמינה שהאהבה הזו תיגמר...(לא ככה)
אז שיהיה המון המון הצלחה 😊
QUOTE (karnusha_167 @ 23/07/2007) וואי מאמי אני ממש מצטערת😢
תקשיב אני מבינה את שני הצדדים.. אבל קח בחשבון שלא פשוט לעזוב הכל ולעבור לגור כלכך רחוק מהמשפחה ומכולם... אבל אם אתה מרגיש שזה הצעד הנכון תמשיך עם זה ובאמת שיהיה המון בהצלחה..
בקשר לפחד שלך שעד שתעבור לצפון היא תפסיק לאהוב אותך..
מאמי אם האהבה הזו כלכך עצומה כמו שאתה מתאר אותה זה לא יכול לקרות!
אני מאמינה שהיא באמת אוהבת אותך ואני לא מאמינה שהאהבה הזו תיגמר...(לא ככה)
אז שיהיה המון המון הצלחה 😊
מסכימה עם כל מילה
אבל הכי חשוב אל תישברר
וואי קשה..תקשיב אמרת דברים שמאוד התחברתי אליהם..אמרת שלמרות הגיל שלך אתה יודע שהיא האחת אני מרגישה כמוך לחבר שלי..למרות גילי הצעיר אני כבר יודעת שלא יהיו עוד אחרים ובגלל זה שנינו נלחמים על הכל תמיד כי אנחנו יודעים שלא ניפרד..תראה אתה צריך לשאול אותה אם למרות שהיא לא רוצה אותך לקשר רציני היא יודעת שאתה האחד..אם היא תגיד שכן אז היא לא באמת תשכח אותך כל כך מהר עד שתעבור לגור בצפון..מצד שני אל תעשה צעד כל כך גדול כמו לעבור מהדרום לצפון אם אתה לא בטוח במה שהיא מרגישה ולפי השאלות שלך אתה לא בטוח..תברר קודם
וווואי מאמי דבר ראשון חייבת להגיד !
זה מקסים בעיניי ! לא כל אחד מסוגל לאהוב בצורה כזאת ואני מתחברת כ"כ להככל !
אתה מדהיים !
בקשר לקשר שלכם , זה טוב שלא הסכמת שרק תיפגשו ותתנשקו בלי להיות חברים !
זה באמת סטוץ אז מה הקטע ? אתם לא צריכים את זה ..
ודבר שני ,
זה אולי באמת ניראה עכשיו הכי טוב שתעבור אליה אבלל תחשוב רגע - אתם עוד לא חודשיים הייתם ביחד !
בתחילת הקשר באמת הכל ניראה יותר טוב , אבל אם היא רוצה .. תבדוק אם אתם יכולים להחזיק איזה חצי שנה ככה ותבדוק אם נישארת אותה האהבה מהתחלה .
כיי זה רק חודש ! אל תסתמך על זה ! הכל יכול לקרות ...
וחוץ מזה , כמו שכבר אמרו פה - יש לך גם משפחה ! וזה הבסיס להככל ! הבסיס לחיים והדבר שישאר לך תמיד ! אז תשמור עליו ואל תעזוב בגלל בחורה שאתה מכיר בקושי חודשיים .
תדבר איתה ואם היא תסכים להמשיך איתך את הקשר , היא באמת באמת אוהבת אותך !
אל תוותרו על זה כל - כך מהר .
ואתה יודע מה ? אתה גם יכול להראות לה פה את ההודעות בפורום .. אני חושבת שזה יכול לעזור .
מקווה שעזרתי מאמי ! אני פה לכל דבר !
אני לא רוצה לעבור לצפון רק ביגללה...בצפון שיש לי את החברים הכי קרובים שלי...שגדלנו ביחד והיתבגרנו ביחד ועברנו המון ביחד...ועכשיו עוד היא...בגללה בתאכלס החלטתי לקחת את הצעד הזה....פשוט פה אני מרגיש כל כך בודד ולבד...שאין למי לפנות ואני לא יכול יותר ככה...אני שפוט אשבר עוד קצת...אני לא יכול...ואני שלם לגמרי עם ההחלטה שלי..אמא שלני מאוד נגד זה...אבל זה מה שבאמת יעשה אותי מאושר...והיא תיצתרך להבין את זה מתישהו...שעם אני אשאר פה אני פשוט אבוד....
ותודה על התגובות...הן מאוד עזרו לי לא להישבר ולהמשיך להילחם....תודה
אם תחשוב חיובי ותחשוב
שתישבר זה מה שיהיה
אם תחשוב שזה לא יקרה אז
זה לא יקרה לפחות יש סיכוי קטן
שזה כן יקרה.
תאמין בעצמך תכיר אנשים תתרגל
לסביבות שונות החיים מציבים אותנו
בפני מלא דברים שונים
וצריך להתמודד.
בהצלחהה😊
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אין לך מה להישבר..להפך תהיה חזק בשבילה גם..אתם תעברו את זה
ואו אתה ככ נגעת לי בלב עם הסיפור שלך 😢
גם לי היה חבר שגר בדרום ואני בצפון והיינו מתראים פעם בשבועיים...זה מאוד קשה, ואנחנו היינו לא מספיק חזקים כדי לעבור את זה [במיודח אני]...
תראה כפי שאמרו לך פה החיים מציבים אותך בפני אתגרים כדי שתתחזק,
כל מכשול כזה יכול ללמד אותך המון על עצמך..
נכון, פגשת בחורה שאתה מאמין שהיא החצי השני שלך...אבל האם היא באמת שווה שתעזוב את המשפחה שלך? שתלך נגד המילה של אמא שלך?
אתם מכירים בסך הכל חודשיים, בחודשים הראשונים להכרות יש אהבה עצומה, התרגשות, געגועים, צפייה...הכל ברמות נורא גבוהות.
בגלל זה נראה לך שאתה לא מסוגל לחיות בלעדייה...
תתן לזמן לעשות את שלו, אל תרוץ יותר מידי מהר.
אם החלטת לעבור לצפון...תעשה את זה, תלך עם הלב שלך...אני מקווה שהוא לא יטעה אותך!
בני כמה אתם?!
בהצלחה לכם...אני באמת מאחלת את זה מכל הלב...מגיע לכם רק אושר!
ותזכור שתמיד אחרי החושך בא האור😉
אז ככה..דיברתי עם המישפחה שלי....המישפחה שלי תמיד החשיבה אותי לבוגר ולאדם שהמוח שלו כמו לאחד שיותר כדול ב3-4 שנים בערך....בגיל 10 כבר היו מיתנהגים ומיתיחסים אליי כאילו אני בן 13-14 והבנתי הכל...עכשיו אני עוד חודשיים בן 17....והיא עוד חצי שנה בערך בת 16....קיצר...מה שבאמתי להגיד זה....המישפחה שלי אף פעם לא לקחה לי את החופש....תמיד נתנו לי לפרוש כנפיים ולרדוף אחר החלומות שלי...והיום דיברתי איתם....והם אמרו שהם כולם מסכימים עם זה באמת מה שיביא לי אושר....הם אמרו לי ככה...מילה במילה "תישמע...עם זה מה שבאמת יביא לך אושר ושמחה..אז תנסע,תנסה...עם לא ילך תמיד יהיה לך לאן לחזור.."ובעוד חודש וחצי בערך אני עובר...... :] .....עכשיו אני צריך לדאוג למצוא שם דירה ועבודה...אבל זה אני חושב יהיה פחות בעייתי....תודה לכולם על התגובות....
יאווו....אני לא מאמין שאני הולך על זה....אני אשכרה הולך לעזוב את הבית והמישפחה כדי להיות קרוב למישהי...ולהיות במרחק של 400 קילומטר מהמישפחה...לבד....רק עם חברים ואיתה...אף פעם לא הייתי מאמין שיהיה לי אומץ ללכת על דבר כזה.....עם זאת לא אהבה אני כבר באמת שלא יודע מה זה אהבה...חחח....
ותאכלס עם חושבים על זה....פגשתם הרבה בנים שעזבו את הבית בגיל 17 והיו במרחק של 400 קילומטר מהבית בשביל להיות קרובים לאהובתם....חח?
QUOTE (yeroma @ 24/07/2007) אז ככה..דיברתי עם המישפחה שלי....המישפחה שלי תמיד החשיבה אותי לבוגר ולאדם שהמוח שלו כמו לאחד שיותר כדול ב3-4 שנים בערך....בגיל 10 כבר היו מיתנהגים ומיתיחסים אליי כאילו אני בן 13-14 והבנתי הכל...עכשיו אני עוד חודשיים בן 17....והיא עוד חצי שנה בערך בת 16....קיצר...מה שבאמתי להגיד זה....המישפחה שלי אף פעם לא לקחה לי את החופש....תמיד נתנו לי לפרוש כנפיים ולרדוף אחר החלומות שלי...והיום דיברתי איתם....והם אמרו שהם כולם מסכימים עם זה באמת מה שיביא לי אושר....הם אמרו לי ככה...מילה במילה "תישמע...עם זה מה שבאמת יביא לך אושר ושמחה..אז תנסע,תנסה...עם לא ילך תמיד יהיה לך לאן לחזור.."ובעוד חודש וחצי בערך אני עובר...... :] .....עכשיו אני צריך לדאוג למצוא שם דירה ועבודה...אבל זה אני חושב יהיה פחות בעייתי....תודה לכולם על התגובות....
יאווו....אני לא מאמין שאני הולך על זה....אני אשכרה הולך לעזוב את הבית והמישפחה כדי להיות קרוב למישהי...ולהיות במרחק של 400 קילומטר מהמישפחה...לבד....רק עם חברים ואיתה...אף פעם לא הייתי מאמין שיהיה לי אומץ ללכת על דבר כזה.....עם זאת לא אהבה אני כבר באמת שלא יודע מה זה אהבה...חחח....
ותאכלס עם חושבים על זה....פגשתם הרבה בנים שעזבו את הבית בגיל 17 והיו במרחק של 400 קילומטר מהבית בשביל להיות קרובים לאהובתם....חח?
יוו מאמי אתה מקסים..
הלוואי ותיהיו מאושרים.. יש לך המון אהבה אליה המון אהבה להעניק לה..
אני מאחלת לכם המווון המווון המוווון אושר 😊
קודם כל כל הכבוד על הצעד האמיץ שבחרת לעשות...
דבר שני אין יותר אושר מלשמוע שההורים שלך מקבלים את ההחלטות שלך בחיים ומחשיבים אותך בתור בוגר שיודע לקחת אחריות על מעשיו...ותמיד טוב שיש מקום לאן לחזור אליו...אין כמו המשפחה!
כל מה שנותר לך לעשות כרגע זה ליידע את אהובתך בעיניין ואותנו בתגובה שלה 😊))
בהצלחה...תעדכן!
פשוט מדהים מצידך..זאת אהבה אמיתית שאתה שם את הכל מאחורייך כדי להיות איתה כי החיים איתה הרבה יותר יפים..זאת אהבה אמיתית..אין לי מילים אני מורידה את הכובע בפניך ומאחלת לך רק אושר ובהצלחה שיהיה לכם..שתהיו מאושרים ביחד..אבל אני כן רוצה לדעת מה היא אומרת על זה ואיך אתה תסתדר..תמשיך לעדכן שיהיה המון בהצלחה וכל הכבוד לך..
התגובה שלה הייתה:
"יווואוו אני לא מאמינה!!!
הייתי בטוחה שההורים שלך לא יסכימו...."
והיא אמרה שהיא נורא שמחה ואוהבת אותי....
אבל היא אמרה שהיא לא יודעת עם אנחנו נחזור גם כשאני יעבור בחזרה לעיר כי היא לא יכולה לדעת מה יהיה בעתיד...אבל אני אקח את הסיכון הזה בשבילה ואלחם עליה על המוות שלי...לא משנה מה....
