כל הדרכים לגימלים

חבלת ראש מחייבת לפחות גימל אחד, זיוף טוב של זעזוע מוח יביא לך עד חמישה (+אישפוז, זהירות!)

קילקול קיבה מוצלח יביא לך בודדת.

חום מעל 38 מחייב גימלים, כאב ראש וסבל מופגן יביאו לך שלושער

שני חברים מביאים אותך לביה"ח כשאתה לא יכול להזיז את עצמך - נפלת על הגב במועדון, החלקת על משהו כנראה. כיסא גלגלים מ"יד שרה" + צווחות איימים כשנוגעים בך (ולא לשכוח שהגב מקרין לברכיים ולהיפך) = שבוע.


התלוננות על כאבי בטן, שהוא ישאל אותך איפה, תצביע על האיזור השמאלי של התבור. זה יתן לך לפחות יומיים גימלים וכל מיני תרופות משלשלות.


הידעתם ששריטה של חתולה שווה שבועיים גימלים?
אפשר גם לזייף, תסרטו את עצמכם במה, שיהיה דמיון לסריטה של חתול, ותהיו חופשיים יותר מווילי..

הדרך הטובה להוציא גימלים היא דרך החובש ( זיוף חום למעל 37.5 יכול לזכות אתכם 2-3 ימי מנוחה בבית) או דרך מיון שם בדרך כלל ללא בעיות מקבלים מינימום 3 ימי ג'. רק צריך לקחת בחשבון שבלי הפנייה מרופא תצטרכו לשלם כ-400 ש"ח על ביקור במיון.


היית עם חבר ברכב, ועשיתם תאונה "קלה" והחלטתם לסגור את העניין בינכם בלי משטרה, ותגיד שיש לך סחרחורת , כאבי ראש, כאבים בצוואר וכאבים בגב,
אתה ישר בגימלים או יותר טוב, במיון , שם יש אפשרות גם לר"מ 2




מה שכן להגיע בשעות לא רציונליות ועם סיפור כיסוי ממש טוב לכל אחד מהמיקרים .




-------------------------------------------------------------

מרגע הגיוס ועד יום השחרור, החייל הממוצע וחופשותיו יהיו נתונים לחסדי המפקד ו/או הקפריזות של הרס"ר. הדבר היחידי שיכול לעמוד מולם יהיה הגימל הנכסף. לשום מפקד, כועס, רשע או אגואיסט ככל שיהיה, אין מה להגיד מול טופס גימלים חתום על ידי רופא היחידה.

אלא ש... למפקד היחידה תמיד יהיה דיבור עם רופא היחידה, מה שימנע ממך לקבל את הגימלים המזויפים, אם לא תיגש לעניין במלוא הרצינות המתבקשת.
יש הרבה מאוד דרכים להוציא גימלים, ולא, אני לא מדברת על לשתות אפר של סיגריות ושיפשוף של הלבן של השיניים על העין. הנה כמה מהן:
1. אתה לא חייב לסמוך רק על רופא היחידה שלך, בשביל זה המציאו את בית חולים 10! אם אתה חושש שרופא היחידה שלך עוד זוכר את הפעם ההיא כשהגעת עם 40 מעלות חום שנעלמו מיד כשנרגעת מהתה הרותח שגמעת תוך דקה, קפוץ למרפאה האזורית הקרובה עלייך: בית חולים 10, צריפין, מרפ"א דרום. בכל אחד מהמקומות האלו תוכל להוציא גימלים בלי לדאוג שרופא היחידה שלך יקפוץ מאיזה מקום וירדוף אחריך עם מדחום רקטאלי.

2. אם יש לך 500 שקלים מיותרים, אתה תמיד יכול לקפוץ למיון הקרוב לביתך. עוד לא נולד הרופא בחדר מיון שיחשוד שבאת לזייף גימלים. הוא, בניגוד לרופאי הצבא, מיומן. לכן, הוא יודע עוד בשניה הראשונה בה העיף עליך מבט שהגעת לשם כי אין לך כוח להגיע מחר לבסיס. לו, בניגוד לרופאי הצבא, אין זמן להתעסק בשטויות ולהסביר לך שהוא יודע שאין לך באמת סרטן באגודל. הוא פשוט ייתן לך את הגימלים מראש ויחסוך לעצמו הרבה כאב ראש.

הבלגן יגיע אחר כך, כשתצטרך להצדיק את הביקור בחדר המיון. רוב רופאי היחידות אמנם יקבלו זאת ויחתמו על הטופס, אבל חלקם יאלצו אותך לשלם לחדר המיון 500 שקלים על הטרחה שבטיפולך.

3. אופציית קצין העיר קיימת גם היא, אבל חייבים לדעת איך לגשת לעניין. עליך להצטייד בלקסיקון רפואי מרשים, שישכנע את הרופא שלאבא שלך יש קליניקה פרטית, והוא זה ששלח אותך לקבל את הגימלים האלו. הרעיון הוא לבלבל את הרופא שם עד כדי שיאמין שאתה חולה ושלא יטרח לבדוק אותך.

את הלקסיקון הרפואי אתה יכול ללמוד מחברים חובשים, או יותר טוב- פארמדיקים. אגב, החבר'ה האלו יכולים לסדר לך קומבינות אצל רופא היחידה, ובי"תים במקרה שהקומבינה לא פעלה.



------------------------------------------------------------------


10 השיטות הנבחרות של חיילים להוציא גימלים


הם משפשפים שום על הרגליים, מורחים משחת שיניים על העיניים ובולעים סיד וניירות כסף. רופאים צבאיים (שכבר ראו הכל) חושפים: עשרת התיחמונים השכיחים ביותר של חיילי ישראל בדרך אל הגימל (שאותו מן הסתם לא יקבלו). לא לנסות בבית

ד"ר איתי גל פורסם: 01.12.06, 11:35




"מכאן תצאו רק על אלונקה", המשפט האלמותי הזה, תפס אז ומחזיק גם היום. מה החיילים לא ינסו כדי להימלט משמירה, לזכות בגימלים או לדחות עד אין קץ את שירות המילואים הקרוב? מסתבר שהרבה, והם מאוד יצירתיים בתחום.



אבל הרופאים והחובשים בצה"ל ראו כבר הכל. הם מכירים את כל הטריקים והשטיקים, ויודעים היטב את רזי תורת התחמון. "יש חיילים שמגיעים אליי באופן קבוע, כל פעם עם שטות אחרת", מספר רופא צבאי מבסיס סגור בצפון, "אני מבין שהשירות הצבאי לא קל, אבל אני לא יכול לתת גימל או פטור על כל שקר, מה גם שלפעמים מדובר בסיפורים אוויליים לגמרי ואני ממש עוצר מעצמי שלא להתפרץ בצחוק לפני החייל".


"הגיע אליי פעם חייל שכמעט גרם לעצמו כוויה בקרנית", מספרת רופאה צבאית, "הוא מרח בעין משחה שמסתבר שהיא מאוד חומצית. אם הוא לא היה מקבל טיפול בזמן, סביר שהיה נגרם לו נזק בלתי הפיך באיזור הקרנית".


קיבצנו עבורכם את עשרת התירוצים, הקלישאות והשטיקים של חיילים שבוזים, כפי שסופרו לנו על-ידי רופאים צבאיים. חלק מהשיטות כאן אכן מסוכנות, ועלולות להסתיים בנזק בלתי הפיך וגם כמובן במשפט צבאי. לכן, אל תנסו את זה - לא בבית ובטח לא בבסיס, שם ממילא זה כבר לא יעבוד.


1. דוקטור, התעלפתי פעמיים

זו אולי התלונה השכיחה ביותר של חיילים וחיילות, המנסים להשתחרר ממטלות שונות. בדיקות החובשים והרופא שכוללים לחץ דם, דופק, חום, בדיקה גופנית ואק"ג במקרה הצורך, מראות במרבית המקרים שאין המדובר בבעיה רפואית, והחייל מוחזר אחר כבוד לפעילות השוטפת.



2. דוקטור, אני משלשל

מה יותר קל מלומר לרופא שאתה סובל משילשול נוראי. אלא שכמו שזה קל להתלונן, כך קל גם לעלות על הסיפור. הרבה לפני הפטור או חופשת המחלה, יבקש הרופא לראות דגימה מהשילשול, או שיבצע בדיקה רקטלית. אם עניין השילשול מפוברק, הבדיקות יוכיחו את התיחמון.



3. דוקטור, יש לי כאבי גב איומים

חיילים רבים מתלבשים על המושג "פריצת דיסק" ומתלוננים על כאבי גב שמוחמרים בעמידה ומוקלים בישיבה. אלא שבדרך כלל פריצת דיסק מלווה בעיקר בכאבים מקרינים לרגליים. והנה סוד קטן להוגי הסיפורים המתכוונים להשתמש בגב כתירוץ - הכאבים לרוב דווקא מוקלים בעמידה ומוחמרים בישיבה. כך או כך, בדיקה אורתופדית ובעת הצורך בדיקת הדמיה יכולים לגלות בקלות את השקר.



יש כאלה שיעשו הכל כדי לקבל פטור משמירות או מנשיאת נשק וציוד, מאותו טיעון של כאבי גב. אם בדיקת הרופא נתגלתה כתקינה, ממליצות הפקודות על פטור של נשיאת משקל עד 7 ק"ג, או במקרה של חיילים כבדי משקל – על פטור מנשיאת משקל של עד 10 אחוז ממשקל הגוף. אלא שחישוב מהיר, מגלה שהפטור הזה לא נותן הרבה: המשקל הכולל של נשק, שתי מימיות, מחסניות ואפוד לא מגיע ל-7 ק"ג.


4. דוקטור, הרגל!

פטור מהנעליים הצבאיות המגושמות הוא אולי משאת נפשם של מרבית החיילים בצבא. אחת השיטות הפופלריות של החיילים לקבלת פטור היא מריחה של שום על כף הרגל ויצירת כוויה מקומית. החייל יספר לרופא על מרק שום שנשפך על הרגל. אלא שלרוב נותר סימן ריבועי או עגול על כף הרגל, וריח שום עז שאינו מותיר ספק שמדובר בשום שהונח זמן רב על הרגל. גם כאן, שטיפות ומריחת משחה מקומית יעלימו את האדמומיות, וגם את הפטור המיוחל.



יש חיילים שיפגעו ברגליהם באופן אכזרי קצת יותר. אחת השיטות הוותיקות יותר היא שיפשוף או הצמדת תפוח אדמה על עצם השוק. אלא שאורתופדים עמם שוחחנו הבהירו כי תפוח אדמה אינו יכול לגרום לשברים, וצילום הרנטגן מבהיר זאת.



חיילים יצירתיים במיוחד ישתמשו בכפיות ויחבטו במיפרקים, בנסיון לגרום לשבר או נקע. כך הם מגיעים אל הרופא הצבאי, טוענים כי נפלו ועיקמו את הרגל, כשמעל המיפרק נוצרה תגובה מקומית קלה של רגישות ואודם. גם במקרה כזה, בדיקה אורתופדית פשוטה ובמקרה הצורך צילום יוכיחו שעדיף היה להשאיר את הכפית במקומה הטבעי - במטבח.


5. דוקטור, יש לי שטף דם

הוא כמעט ואינו בשימוש היום, הודות למדפסות, אולם נייר הקופי הוותיק לא נס ליחו, בטח לא בצבא. חיילים נהגו בעבר ומסתבר שגם כיום לעתים, למרוח נייר קופי או צבעים כחולים אחרים על העור, ולטעון כי נחבלו ולקו בשטף דם תת עורי (המטומה). אלא ששיפשוף קל של הצבע, חושף את התיחמון. גם אם הצבע לא מוסר, שטף דם אמיתי אמור להחליף גוונים (מאדום לכחול לחום ירקרק ואז להתפוגג), מה שלא קורה כמובן עם הצבע הכחול-שחור שמשחרר נייר הקופי.



6. דוקטור, נפלתי מהמדרגות

נשמע הזוי כמעט, אבל אלה שממש, אבל ממש, רוצים להגיע לפטור הצבאי ירחיקו לכת לכדי חבלות מכוונות עד זוב דם. כך למשל מגיעים חיילים למרפאה בטענה שהחליקו, לאחר ששיפשפו בעצבנות סקוצ'ברייט על הקרקפת והגב. אחרים שורטים עצמם בגב בצורה מדורגת ומספרים שהחליקו בחדר מדרגות. ברוב המקרים ניתן לעלות על "חבלות מוזמנות", כך שפטור או גימל לא ינתנו במקרים כאלו, וכל מה ש"ירוויח" חייל או איש המילואים זה הכאב שגרם לעצמו.



7. דוקטור, יש לי דם בשתן

השיטה הזו השתכללה עם השנים: בעבר נהגו חיילים לדקור עצמם במקומות שונים בגוף ולטפטף דם לתוך כוסית שבה נתנו דגימת שתן. הופעת דם בשתן נקראת מקרוהמטוריה, והיא מחשידה לפגיעה כלייתית. הרופאים תפסו את הטריק עד מהרה, ואיתרו סימני דקירה בכף היד, על האצבעות או במקומות אחרים. לאחרונה השתכללה השיטה כשהחיילים פוצעים את עצמם בחניכיים, פציעה שאינה מותירה סימן לאורך זמן.



אבל גם השיטה הזו לא תביא להקלות משמעותיות: במקרה הצורך יתלוו אל החייל מלווים הבודקים כי אינו פוצע את עצמו לאחר מתן שתן. אפשרות נוספת היא מודעה



החדרת קטטר מסוג "פולי" – צינורית פלסטיק דקה המוחדרת עד לשלפוחית השתן, ומביאה תוצאה מהימנה ו"נקייה" של השתן. במקרים חריגים יותר, מוסבר לחייל כי יישלח לבדיקת ציסטוגרפיה, שבה מוחדר צינור דרך מערכת השתן, דרכו מועבר חומר ניגוד המסייע להדמיה. אלא שהבדיקה, כפי שאתם וודאי מתארים לעצמכם, לא נעימה. פעמים רבות בעקבות ההסבר מעדיפים החיילים להתוודות כי בעצם השתן "חזר לנורמה".


8. דוקטור, הלב!

קל אולי לעבוד על המפקד, אבל לא על הלב שלכם, שאינו מושפע תמיד מרצונותיכם. אם רציתם להתלונן על דופק מהיר ומסכן חיים, כדאי לוותר מראש. גם כאן השיטות מוכרות היטב: ריצה למרפאה, קפיצות בשירותים או מחשבות מרגשות, יעלו לכאורה את הדופק. גם נסיונות לכווץ שרירים עשויים אולי להעלות את לחץ הדם. אלא שהלב וכלי הדם יחזרו לעבודה תקינה לאחר מנוחה, פשוט כי הם עושים מה שטוב לגוף, ולא בהכרח מה שטוב לפטור.



9. דוקטור, יש לי חום

לא להאמין מה אפשר לנסות כדי להעלות חום: אכילת גירים, בליעת אפר סיגריות, שתיית יוד, אכילת ניירות כסף, או סתם שתיית פחית קולה שחוממה קלות רגע לפני הבדיקה. כל אלו אכן יעלו את חום הגוף, אבל רק לפרק זמן קצר. אחרי מספר דקות הוא ישוב לנורמה, ואתם תישארו עם טעם מר בפה.



10. דוקטור, יש לי דלקת בעין

כושר היצירתיות של תאבי הגימלים בכל הנוגע לפגיעות עיניים, עולה על כל דמיון. אלא שכאן, היצירתיות הזו עלולה להסתיים באסון. חיילים יעשו הכל כדי לגרום לדלקות עיניים. כך למשל, השיטה הנפוצה ביותר היא מריחת משחת שיניים או סבון על העיניים. בהיותה בסיסית מעט, גורמת המשחה לגירוי ולאודם. אלא ששטיפת עיניים במרפאה מעלימה את האדמומיות הזו במהירה.



חיילים אחרים מנסים לגרום לדלקות עיניים על ידי מריחת עששת עתירת חיידקים מחלל הפה על העיניים, או פירור צמח הקיקיון על גבי העיניים. כאן פעמים רבות נדרש טיפול אנטיביוטי שבלעדיו עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין, עד כדי פגיעה בראייה לכל החיים. הוא שאמרנו, אל תנסו את זה בבית, וגם לא בבסיס.


-----------------------------------------------------------------------

תגובות של גולשים לכתבה איך להוציא גימלים :


שיטה מאוד פשוטה להעלאת החום

שתייה של תה רותח מעלה את גוף החום והוא לא ירד למשך זמן מספיק בשביל הבדיקה. זכרו - האינטרס של הרופא הוא לא להשאיר בבסיס חיילים עם מחלה מדבקת וחום הוא סימן מעיד למחלה שכזו.

בהצלחה!

-------------

סיפרתי לרופא שפרקתי כתף במשחק ושחבר החזיר אותו למקום,נתן לי הרופא 3 חודשים ג. אי אפשר להוכיח שזה לא קרה. צריכים לדעת לשחק את הפצוע גם כשהולכים לפיוטרפיה מטעם הצבא.
למי שיש שאלות שיכתוב לכאן.


----------------
החיילים היו באים עם כ"כ הרבה תירוצים.. אבל זה שהכי עבד (ועבד כ"כ טוב עד שאפילו החובשים במרפאה שלי השתמשו בזה מדי פעם..) לדלקת בשתן- לזרוק חצי שקל או עשר אגורות לתוך הכוסית של הבדיקה.. אבל תחשבו מראש על איך להוציא את המטבע- כפפה או משהו..

------------------

לעיסת מסטיק עטוף בנייר הכסוף שבתוך חפיסת הסיגריות מעלה חום. אחלה גימל
-----------------

כשאני הייתי חיילת אי-שם בתל-השומר,בערך פעם בחודש היתה נופלת עלי תורנות שמירה ואז-ערב קודם הייתי לוקחת איתי באוטו תרמוס עם תה רותח ונוסעת מהבית לקצין העיר. לפני הכניסה אליהם,עדיין באוטו, הייתי שותה מהתה ומחזיקה בפה באופן שהיה גורם לכוויה קלה בלשון ובחיך (שעוברת אחרי כמה שעות). מקום שנכווה נשאר חם לאורך זמן וכך-גם אם עברה חצי שעה עד שהתבקשתי למדוד חום-תמיד המדחום הראה מעל 38 מעלות ואני-צחקתי כל הדרך הביתה. כל השרות שלי לא שמרתי אפילו פעם אחת.בהצלחה !!!


----------------

104. בנות לשים דם מהווסת בכוס של השתן

ולומר שאתן לא במחזור, אין לרופא זכות לבצע בכן בדיקה גיניקולוגית!
אפשר לקבל 2 גימלים ככה.
(והייתי חובשת בצבא)


---------------

השיטה המושלמת היא לטעון בפני הרופא או
בפני המפקד כי יש לך כאבי ביצים!!
תקבל ג' ליום אחד או יותר אך בטוח שאת פעילות סדר היום שעליך לעשות לא תעשה!!

-------------

לוקחים את הפרי מצמח הקיקיון חוצים אותו, מוצאים ממנו את המיץ ומשפשפים את הפרי על איזורים שונים בגוף התוצאה מדהימה ומדמה סקבייאס.
ב ה צ ל ח ה.

------------

תגידו שאתם הומואים ונקרע לכם קונדום בתחת עם מישהו לא מוכר (לדוגמה עובד זר מגאנה). חשד לאיידס = 90 גימלים.

-----------



ולסיום כתבה מצחיקה על חייל אמריקאי שביקש גימלים 😊
מה לא עושים בשביל "גימלים"

חייל אמריקני שילם 500 דולר לאדם כדי שזה ירה ברגלו. המטרה: לא לשוב עוד לשרות הצבאי בעירק. "כמי שנמצא תחת ירי כל יום, אני חושב שזה עדיף", אמר החייל בראיון לטלוויזיה

חייל אמריקני במטווח, בעירק (רויטרס)

14/07/07 15:09
מאת: גל"צ




ג''ונתן אפונט, חייל אמריקני בן 20, הודה כי שילם 500 דולר לאדם שהסכים לירות ברגלו כדי שלא ישוב לשרות הצבאי בעירק.

הצעיר התלונן תחילה במשטרה כי נשדד ונורה ברגלו, אך במהלך חקירתו שינה את גרסתו והאמת יצאה לאור.

גם לאשה נמאס לישון לבד

אפונט, שאמור היה לחזור לעוד שמונה חודשי שירות בעירק, סיפר בחקירתו כי התלוצץ עם רעייתו, והציע שיירו ברגלו כדי שיוכל להשתחרר מהשירות הצבאי.

אשתו, שלקחה את דבריו ברצינות יתרה, המליצה לו על אדם שלטענתה יוכל לבצע את המהלך בעבור תשלום.

הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע

ביום שני האחרון נפגשו בני הזוג עם האיש, שהסכים לבצע את הירי תמורת 500 דולר. "אני חושב שזה עדיף על פני מציאות בה יכולים לירות עליי כל יום", אמר בראיון לתחנת טלוויזיה מקומית. "מנטלית, אני לא יכול לעשות את זה יותר. אי אפשר להתמודד עם זה".

עורך דינו טען כי אפונט סובל מתסמונת פוסט-טראומתית, לחץ ואי-סדר נפשי, אולם השופטים לא קיבלו את ההסבר, והוא הועמד לדין באשמת קשירת קשר לביצוע פשע ודיווח שקרי למשטרה.

אשתו, אלכסנדרה גונזלס, מואשמת בתקיפה, קשירת קשר לביצוע פשע והטרדה. גם היורה יואשם בתקיפה, אחזקת נשק קשירת קשר והטרדה.








קימבנתם לעצמכם גימלים ?

ספרו לנו איך באשכול