שמונה ועשרים
השעון מזיז דקה לפנים,
מחכה לך בסימטה החשוכה
חושב אולי את בבית שוב בוכה,
מחכה עוד כמה דקות,
ופתאום יורדות להן הדמעות
לא רציתי לבכות
אבל פתאום עלו כל הזיכרונות
נזכר שאני ואת היינו ביחד
מחובקים..,
מתנשקים..,
כמו זוג אוהבים .. מושלמים ..
והנה אני שוב מוצא את עצמי ,
בדיכאון מוחלט
לא רוצה לראות אף אחת
אבל אני רואה אותך הולכת,
ואת ניראת מישהי אחרת,
לא מוכרת..
לא מוכרת..
סתם מישהי אחרת...
נזכר שאני ואת היינו ביחד
מחובקים..,
מתנשקים..,
כמו זוג אוהבים .. מושלמים ..





