כתבה עם אהבה

אני יודעת שהשם לא נישמע טוב=] אני העבוד עליו תעזרו לי למצוא שמות=]
אז ככה אני מקווה שיהייה לי זמן להמשיך את הסיפור... זה המון תלוי בתגובות שלכן=] אז זהו=]
היא התבוננה בשקיעה המדהימה מבעד לחלונה הגבוה,הגלים כיסו כסמיכה את החול הרך ונסוגו לאחור.
שערה השחור של אשלי שבדרך כלל הייה אסוף הונח כעט בעדינות על כתפיה ועיניה הכחולות והסקרניות שקטו כעת. זה הייה היום החופשי שלה,וסוף סוף היא יכולה להניח את עבודתה בצד.בכל זאת ,להיות כתבת בחירה בעיתון זה לא משהו שהולך ברגל הלא כן? אשלי ניגשה למטבח והכינה לעצמה כוס קפה,בדרכה לסלון התבוננה בלוח השנה,'זה היום' חשבה לעצמה כשעיניה התמקדו על הספרה 9 של החודש,היום שבו ימונה עורך עיתון חדש 'זה מחר!' היא חשבה . שלוש שנים מחייה הקדישה אשלי להתמסרות לדבר אותו אהבה מכל-את הכתיבה. הייה לה טור אישי בעיתון שבו דיווחה על דברים יום יומיים שלא מצאו חן בעיניה,יחס ממשלתי,מחירים לא מוצדקים ועוד כתבות שמשכו וסיקרנו את עיני הקוראים.
מלבד זאת פה ושם היא כתבה כתבות אחרות שהתבקשו.
אדי,העורך של העיתון הייה אדם נפלא שכיף לעבוד איתו,הוא תמך תמיד באשלי והכי חשוב הוא לא התערב בעבודתה . העורכים היו אמורים לבוא לאירועים חשובים עם כתב או שתיים אך אדי שלח את אשלי לבד והיא נהנתה מכך.
עבודתה של אשלי אילצה ממנה המון אנרגיות וזמן לכן לא הייה לה פנאי להכיר אנשים חדשים(חוץ מחבריה לעבודה כמובן) ,גברים ולנסות להקים משפחה. 'קודם אייצב את מצבי הכלכלי' חשבה
'ואז אחפש את הגבר הראוי' זה הייה המוטו שלה,למרות שמצבה הכלכלי הייה מעל המצופה היא תמיד רצתה שלמות,בית אהוב ,מצב כלכלי טוב,גבר רגיש,מתחשב,שנון ואוהב שיבלה איתה את שארית ימיה הנוחים. חברתה לעבודה סינדי(שאחראית על מדור הכלכלה דרך אגב) תמיד אומרת לאשלי 'את רק בשנות העשרים לחייך! מתי תתחתני? בגיל שלושים?' אשלי בת העשרים ואחד לא הוטרדה ממצבה הזוגי וידעה שהבחור הנכון יגיע בזמן הנכון והיא לא פיתחה אשליות כמו שאר חברותיה לעבודה.
אשלי לגמה מכוס הקפה וקראה את העיתון. היא הייתה חסרת נחת במחשבה על היום שמצפה לה מחר.
אשל הניחה את כוס הקפה במטבח ,הלכה לחדרה,התכסתה מתחת לשמיכה ונרדמה.
השעון המעורר הורה על השעה 6 וחצי. אשלי התעוררה ,שטפה פנים ולבשה את המכנס השחר הארוך שלה וחולצת צאורון מכופתרת.היא נעלה את נעלי העקב השחורות לא לפני שסירקה את שערה השחור ומרחה מעט איפור.
היא שתתה את כוס הקפה שלה לקחה את תיקה ויצאה מן הבית.
'זה היום' חשבה והחלה לדמיין את אדי מכריז עליה כעורכת העיתון,חיוך ניצחון התנוסס על פניה.
היא התהלכה לדוחן העיתונים שברחוב השני.
"בוקר טוב גברת אשלי אפשר לעזור לך?" שאל המוכר אנדי עם החיוך המוכר.
"בוקר טוב" השיבה בחיוך תמים. לקחה את עיתון הבוקר של חברת העיתונים שבה היא עוסקת,שילמה למוכר,הזמינה מונית והלכה לעבודה.
"בוקר טוב אשלי"
"בוקר טוב" השיבה לכל איש שעברה דרכו.
"אדי קורא לך למשרדו" ציצה סינדי באוזני.
"בטח הוא ימנה אותך לעורכת!" קפצה משמחה.
"הלוואי" אמרה עם חיוך קטן.
סינדי חיבקה אותה ואשלי נכנסה למשרדו של אדי.
"בוקר טוב" וגייסה את החיוך המתוק ביותר שיכלה.
"שמעי אשלי יקירתי" אמר אדי עם חיוך.
"היום אני ממנה עורך לעיתון.... ואת יודעת שאין כתב שאני סומך עליו יותר ממך" אמר ואשלי הסמיקה.
'זהו זה!' חשבה אשלי בעודה מתכוננת לרגע הגדול.
"אני ממנה לעורך העיתון את מייקל צ'סטר" אמר בקול עצבני במקצת.
לא האמנתי למשמע אוזניה, לא הצליחה להוציא אף מילה והרגישה אכזבה גדולה שכל מה שעשתה כל המאמצים שעשתה לא השתלמו לה וכאילו בזבזה 3 שנים בעיתון.
"אני ממש מצטער יקירתי, אלו זה הייה בהחלטתי את יודעת שהייתי ממנה אותך,קראתי לך לשיחה הזו מכיוון שאיני רוצה שתחשבי לו לרגע ששכחתי את מה שאמרתי לך שהעליתי אותך תפקיד, שהבטחתי לך להיות עורכת יום אחד... אבל ברוס צ'רמי מינה את מייקל בעצמו ולא התייעץ איתי אפילו." אמר ונשמע בדבריו נימה של השמצה.
"אני שמעתי על מייקל ואין ספק שהוא ברמה גבוה, הוא הייה העורך של העיתון המתחרה" אמר
"אבל הוא פרש כי אביו סגר לו עסקה עם ברוס... ככה שלא נראה לי שגם הוא ממש רוצה להיות בעבודה הזו.." אמר.
"את תפגשי אותו היום כאשר ברוס ימנה אותו מול כל העובדים.. אני לא מבין למה הוא עושה את הטקסים האלה.. אבל שיהייה... רק רציתי להגיד לך לפני ולהתנצל"
"אוקי... תודה אדי.. להתראות" אמרה ועצב רב הייה ניכר על פניה.
אשלי ניגשה לאולם הישיבות כל הכתבים זרמו אל האולם.
בעוד כמה דקות היא תראה את האיש שגזל ממנה את מה שהכי רצתה.
היא לא ידעה שחייה ישתנו מאותה פגישה.