היא עוזבת את כל מנהגיה הילדותיים.
היא חושבת על שינוי בכל תחום ומעשה.
זה אינו שגעון של רגע, זהו סבל.סבל של נצח.
זו אהבה חולפת, זהו כאב נשאר
ורצון עז להבין, להיות,לרצות.
היא מבינה את אשר הייתה צריכה להבין לפני זמן רב:
בדידות זהו חזונה.
סבלה הוא שלה, וכך גם כל רגע קטן של שמחה צבועה.
האושר אינו אמיתי, לא בשבילה.
זמן יקר ממשיך לזרום, עם תחושה של אבידה דוקרת.
היא משליכה מעליה כל מסיכה אפשרית, ומתמכרת לאמת שניתכת בפרצופם האגואיסטי של כל "יקיריה".
אין יקרים יותר, ישנו רק סבל.
ישנו סבל החותך, מדמם ואינו מגליד לעולם.
חיוך מתפשט על פניה החיוורות אשר אומרות: הניצחון מתוק.הבדידות גם.
מרירות אשר חולפת עם האגואיזם אשר פעם שלט על נפשה.
היא אובדת במרחבי נשמתה אשר שקועה ביגון כואב, מעמיק עד גבול יכולת.
קדרות נואשת.בגידה ברגשות בודדים.עוד טפיחה מזויפת על השכם.
לבד ושוב לבד.זה לא מפריע לה יותר.
זו הבנה אשר משחררת אותה מכבלי העבר השקרי
משתנה.לא טיפשה יותר.
ואי,
מדהים
מדהים
מדהים!!
אוהבת אותך נסיכה
רגינוש תודה מאמי
אוהבת אותך כ"כ
QUOTE (רגייי @ 15/07/2007) ואי,
מדהים
מדהים
מדהים!!
אוהבת אותך נסיכה
איתה...
מדהים מדהים מדהים!
וגם את מדהימה..XD (רגע של חנפנות) ^^
אוהבת אותך!!
מרגששששששששש
פשוט מדהיםםם
[ברוש את פשוט מוכשרתתת
אל תפסיקי לרשוםםם
לפ יוווו
מור'צי 😊
ברי זה מדהים !
אני לא עומדת בכתיבה שלך יותררררררר את כותבת פשוט מקסים !!
אוהבת אותך =]
שירני תודה מאמי..
אוהבת אותך כ"כ
אוישששששששששששש
זה מדהים ועוד מיליון מדהים...!!!
😛
תודה מאמי אוהבת אותך מלאאאאאאאאא
