זרועותיה הקרות היו מונחות לצידי גופה ברישול. על חזה הונח ורד שחור וגדול, כמן אות, סמל להשתתפות בעצב המתוק לרגל מותה הלא מפתיע. כל חייה ייחלה לשקט נצחי זה. כל הסבל שחוותה היה אך ורק למען מטרה מקודשת זו. ובהגיעה לשלווה המבורכת, הרגישה שחייה הריקים קבלו משמעות עד.
שערה השחור היה פזור, והיווה מן מסגרת עדינה לפניה מלאות ה"טוהר". שמלה שחורה מלאת הבד שכה אהבה, אספה את גופה הענוג בדרכה האחרונה.זו הייתה בקשתה- להגיע אל מקומה החדש עם החפצים שאהבה.שרשרת בעלת אבן אודם אדומה כדם נקשרה מסביב לצווארה החיוור, זיכרון מאמה שאותה אהבה אהבת נפש.זכרונותיה היוו חלק גדול וחשוב בחייה, ומלאו אף את ימיה הקודרים ביותר.בימי סבלה וחיותה, עיניה השחורות היו מלאות תדיר בדמעות עצובות, שלטענתה שחררו את ציפור נפשה השחורה ביותר.גם בימי שמחתה היה תמיד שזור חוט של עצב נסתר בפניה הקשוחות משידול התסרת רגשותיה. תמיד שמרה הכל בלבה, תמיד סבלה בשקט.הייתה יושבת על ספסל האבן העתיק ומביטה אל האופק, תוהה על עתידה לעבר מותה המיוחל.באופן תמידי חיכתה בקוצר רוח שיסתיימו מכאוביה, וכאשר הזדמנותה הייתה קרובה מתמיד, ללא שום היסוס היא נעצה את הסכין הטמא בלבה מלא הזכרונות. שמחתה הייתה שלמה ברגעי הכאב האחרונים, ובחיוך מלא היא נפרדה מעולם קודר זה. כעת, כאשר היא מונחת בתוך ארון המתים השחור, ציפור נפשה יוצאת מן גופה השביר ומגיעה אל חלומותיה הנואשים ביותר. פגישתה עם עתידה מושלמת, והארון נסגר בחריקה קלה אל עבר האדמה הבוצית שחיכתה לו במשך 22 שנות כאב.
עכשיו מעניין אותי לראות מי תבין מדוע חלק מן הקטע כתוב בגדול יותר וחלק בקטן.מי שהבינה למה,הבינה את הקטע.
ואו בר.. כואב לי... ממש הרגשתי את זה..
איזה כתיבה עמוקה וסוחפת...
הכתב תרם הרבה למשמעות הקטע ...ועזר להבין בעצם מה קרה לאותה אישה למה היא הגיעה לכך....
ממש נהנתי מהקריאה , תרם לי המון..
כשרונית שכמותך..
אוהבת
גלו'ש
אייי....ניכנס בפנים עמוק עמוק ללב..!!
חד וחלקק..!!!=>>את אחת המוכשרותתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מדהים
גל וחנוש תודה יפות שלי..
אוהבת אתכן
חזק,סוחף,עמוק!מדהיםם
פשוט מדהיםםם
אל תפסיקי לרשוםםם
לפ יווו
מור'צי 😊
אין לי מילים כבר !
אוהבת אותך
מוכשרת בררררררמות
מור וחופה תודה ,,
אוהבת אתכן כ"כ
מדהיםםם!!!1
אני פשוט מאוהבת בךך!!
תודה חיימשלי
אוהבת אותך מלאאאאאא
