והיא יושבת על בירכיו, אוחזת בדובי החום שקנו לה הוריה, לא יודעת מה באמת קרה.
לא מפסיקה לחייך לעבר כולם, לצחוק, ענייה הכחולות זוהרות מרוב שמחה.
" איפה אמא ? " היא שואלת, אך אף אחד לא עונה.
" איפה אבא ? " שואלת שוב, ורק פרצופים מרחמים מופנים אליה.
היא מסתובבת אליו, מביטה בו במבטה התמים, הילדותי.
הוא רק חייך ואמר " עוד מעט ילדה קטנה, עוד מעט " , היא לא הבינה מה קורה, איך פתאום הכל התהפך.
" איפה אמא? איפה אבא ? " היא צעקה על סף בכי.
והוא,
רק חיבק אותה ולחש בשנית " עוד מעט ילדה קטנה, עוד מעט ".
והיא שותקת, מחבקת את הדובי חזק, קרוב אליה, ולא משחררת.
איש מבוגר בא לקראתם , הוא הסתכל על הילדה הקטנה והניד ראשו לשלילה, הוא הביט בה שוב, מתעמק בעיניה הזעירות, במבט מרחם , במבט מסכן.
ענייה כבר לא זהרו משמחה, אלה מהדמעות שעמדו לרדת.
היא הבינה שמשהו רע קרה, אך לא ידע עד כמה.
והיום, אותה ילדה קטנה.
מניחה זר פרחים על קבר ישן, ובוכה.
ואני גרמתץ לי לבכותת😢
ממש יפה
כמה עצוב...
כתיבה מדהימה!!
=]
עצצוב ):
את כותבת מדהים .
וואי אדווה את רושמת כזה יפה
מוכשרת שלי
אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך שהיא ככזאת מדהימה
אל תפסיקי לרשום.
הבנת?
זה כזה עצוב
אוהבת אותך
תודההה רבה..
אוהבתת מלאא..
מואה 3>
אמאאאאאאאאא אדוייי
איזה יפפפהה ועצובב
כתיבה מצמררתתתת פשוט כואב:/
אל תפסיקי לרשוםםםםםם
אוהבתךךךךךךךך
מור'צי 😊
תודה מאמי (:
גמאני אוהבת מואה..
😁
וואיי אדווה יש לי צמרמוררתת!!
מ-ד-ה-י-ם!
^
^
^
מואההההההההההההההההההההההה 😘
זה כ"כ יפה ועצובב
אוי'ש את כותבת מדהים😊)
לאב יו
גל
