אהבת ילדים .. אין יפה ממנה (:

"יואו , אני לא יודעת מה לעשות! אני לגמרי מאוהבת" אמרה לי שובל עם חיוך מאוזן לאוזן..
ואני צחקתי לעצמי ..
"ראית מזה? מאוהבת הקטנטונת" אמרתי לסיון המדריכה, והיא צחקה גם כן..
"לא יאומן איך ילדים בגיל הזה מדברים על אהבה, כאילו הם בני עשרה, אה?"
"תשמעי מכל הסדרות שיש היום בטלוויזיה לא פלא" התפרצה אורטל.
"נו תעזרי לי! פליז!" משכה שובל בחולצתי, ועשתה פרצוף עצוב של כלב הדורש תשומת לב
כאן ועכשיו!
"שלומי..שלומי!" קראתי לילד ששובל כה רצתה.
"לא! מה את עושה?" נלחצה.
"חח תירגעי קטנטונת" אמרתי, והיא ברחה משם במהירות לעבר הפינה.
"מה?" שאל אותי שלומי בחוסר חשק, ידע ששוב פעם אציק לו בקשר לשובל.
"נו מה עם שובל? אתם חברים?" דחפתי את האף.
"נו בסדר, אם זה מה שהיא רוצה"
"זה מה שאתה רוצה?"
"כן,אני רוצה" אמר, בפניו הסומק כה בלט.
"מה הוא אמר? מה הוא אמר? נו , תגידי לי!" שובל המדואגת מיהרה לשאול.
"שאתם חברים"
"והוא רוצה? כי אם לא , לא צריך!"
"הוא רוצה , הוא רוצה .."
"אוי! אני כל כך מתביישת! מה לעשות ? מה לעשות ? תעזרי לי!"
"לכי תשאלי אותו מה שלומו" צחקתי.
"תשאלי במקומי"
"אבל אתם החברים"
"אבל אני מתביישת!" מיהרה להגיד.
"טוב כולם לשבת ליד השולחן, מתחילים בסדנת היצירה" אמרה נורית המדריכה של קבוצת 'האריות',
והילדים התיישבו במהרה.
"קחי, זה בשבילך" שלומי אמר לשובל , וזרק לה חתיכת נייר על השולחן.
"אוי! הוא הכין את זה בשבילי! אני מתה , פשוט מתה!"
"חחח.. תקראי מה כתוב" חייכתי אליה.
"אני לא מבינה כלום ! הוא שכח שאני רק עולה ל- ב' ??"
"אני אקריא לך" אמרתי לה , ומשכתי מידה את הדף.
"לשובל, את ילדה חמודה. את ילדה מקסימה. תמשיכי כך.. מאת שלומי"
"אוי!!! הוא כזה חמוד" חייכה. "אני פשוט מאוהבת" נאנחה ..
"חחח אלוהים ישמור , אם היא הייתה הילדה שלי היא הייתה חוטפת שתי סטירות" סיון אמרה לי.
"לא נורמאלי מה שהולך פה , אה?" אורטל אמרה לנו , וצחקנו.
"תנו להם , ילדים קטנים .." אמרה רויטל.
"חחח אבל מהגיל הזה?" סיון שאלה , וכולנו צחקנו.
"אני גם אכין לו משהו" אמרה לי , "אבל תעזרי לי ,טוב??"
"אעזור לך.. הנה קחי דף נייר" אמרתי לה, והגשתי לה גם טושים צבעוניים.
שובל ציירה לב עם שני חצים , -שובל , -שלומי.
ובתוך הלב כתבה לו "שלומי אתה ילד חמוד , אתה ילד יפה .. מאת שובל"
"אני מתביישת! תני לו את זה את!" אמרה לי, ושמה את דף הנייר בידי.
"לא! זה ממך.. תני לו את" הסברתי לה..
שובל ניגשה במהירות לעבר שלומי , ונתנה לו את המכתב שהכינה עבורו.
"אני מתה! אני מתה! הוא מכניס את זה לתיק שלו" אמרה לי, ופרצתי בצחוק..
לא יכולתי לעצור את עצמי יותר ..
"כולם לשבת , בדיקת נוכחות רגע לפני שהולכים הבייתה" אחת המדריכות קראה בקול רם,
וכולם הסתדרו לפי הקבוצות.
"מחר אני רוצה לאביא לשובל משהו, אבל אל תגלי לה .. טוב? זה סוד" אמר לי שלומי בביישנות.
"לא אגלה" חייכתי אליו.
"מה הוא אמר לך?" שובל שאלה אותי.
"כלום מותק, כלום .. שבי"
"נווו.. תגלי לי!!"
"זה סוד!"
"נו, תגלי.. תגלי .. תגלי!!"
"דיי שובל, את תראי לבד" חייכתי אליה..
"שובל, תראי מי באו לקחת אותך!!" אמרה סיון לשובל עם חיוך, ובכניסה חיכו לה הסבא והסבתא.
היא לקחה מיד את עבודות היצירה שלה ואת תיק הגב וניגשה אליהם.
"לא אגיד לו ביי" צעקה לי וחייכה.
ניגשתי להגיד להם שהבת שלהם מדהימה אותי כל פעם מחדש , והיא מיהרה להראות להם משהו ..
"רואים את ההוא עם הכובע הלבן?" הצביעה לעבר שלומי.
"..איתו אני רוצה להתחתן סבתא" אמרה מהר עם חיוך.
"להתחתן?" הסבתא צחקה.
"כן! אני מאוהבת! ממש כמו באגדות!" הסמיקה, ורצה משם לעבר היציאה.


אהבת ילדים , אין יותר יפה ממנה (:



סתם רציתי לשתף במשהו שקרה לי היום ..