המשך:
."לא,אני אשאר לידך עד שתבריא אפילו אם זה מדבק".קבעה נופר והרגשתי בטוח תחת החיבוק שלה...
בבוקר התעוררתי מנקיפות המצפון שלי,הבטתי סביב וראיתי שרק אני על המיטה-אולי היא קמה כבר?-חשבתי לעצמי.קמתי ונשבעתי לעצמי שעכשיו אני מספר לנופר על הפרידה של הוריה.התקדמתי לעבר האמבטיה והיא הפתיעה אותי."בוקר טוב מאמי איך אתה מרגיש?".אמרה בחיוך ונשקה לי."ככה".עניתי והרגשתי איך הפה שלי מתייבש,כל כך רציתי לספר לה אבל הרגשתי כאילו שבלעתי את הלשון.זהו-אני הולך להגיד לה,אמרתי לעצמי בלב והלכתי אחריה לחדר האמבטיה."נופר?".שאלתי בהיסוס."כן מאמי?".הסתובבה אליי בפנים מאירות."אהה..כלום לא משנה".גמגמתי ונופר חזרה להביט במראה."אהה..חשבתי על משהו מיוחד כזה בשבילנו".אמרה נופר וכבר עלו לי רעיונות לראש."כן גם אני".אמרתי והתחלתי לפתח רעיונות בראש,באמת שמשהו שונה נחוץ לנו לאחר כל הסיבוכים שהיו בזמן האחרון."על מה חשבת?".שאלה נופר והתיישבה על המיטה.צחצחתי את שיניי והרווחתי זמן עד שרעיון טוב עלה לי בראש."לקראת הצהריים את הולכת לחברה או לקניון או משהו וחוזרת רק בערב הביתה".קבעתי ונופר התבלבלה."אז איך זה קשור למשהו מיוחד,אתה גם צריך להיות איתי כדי שנהנה ביחד".לא הבינה."זה כל הקטע,את הולכת מעסיקה את עצמך ואני עושה לך הפתעה..".אמרתי ועיניה ניתצו."מתאים".אמרה ונשקה לי.נשכבתי על המיטה בוהה בחלל נופר נשכבה לידי.
"תודה על כל מה שהיית בשבילי בזמן האחרון".אמרה לפתע וגרמה לליבי להתכווץ.
"אני תמיד אהיה פה בשבילך יפה שלי".עניתי וחיבקתי אותה."איזה באסה שעוד מעט נגמר החופש".קראה נופר."אבל אל תשכחי שבגלל שאני אקסטרני אני עושה רק שתי בגרויות ומסיים ללמוד,יהיה לנו זמן להיות ביחד..".עניתי."איך זה שהספקת את כל הבגרויות בשנה שעברה?".שאלה."השקעתי המון ואז בחופשים הייתי מתפרק..".אמרתי ותפסתי את ראשי."גאון שלי".קראה נופר ונשכבה עליי מנשקת את צווארי."כל כך התגעגעתי אלייך".קראתי כשנופר נישקה את בטני."אין לך מושג איך חיכיתי כבר לקפוץ עליך,חיכיתי שהוריי ילכו,חיכיתי שתרגיש טוב..כבר לא יכולתי יותר".אמרה בכנות."את מדהימה".החמאתי לה."תודה שטיפלת בי".הוספתי."אני תמיד אהיה פה בשבילך אני אוהבת אותך תומר..".נישקה אותי חזק."חשבתי על עוד משהו..בהמשך לערב הרומנטי שלנו".אמרה נופר."על מה חשבת מאמי?".שאלתי וכל כך לא צפיתי את המהלך שלה,זה היה הלם מוחלט."בוא נעשה אהבה..הערב..למה לחכות? חיכינו רק כי אני רציתי אבל אני כבר לא רוצה לחכות,אני רוצה להיות איתך ורוצה שזה יהיה מיוחד".התרגשה וליטפה את פניי ההמומות.
"מה אתה אומר?".שאלה בדאגה כשלא ראתה אותי עונה."אני אומר שאם זה מה שאת באמת רוצה אז אני מוכן".עניתי וחיבקתי אותה חזק,מתרגש כבר הרבה זמן שלא התרגשתי ככה."אז יאאלה חבל על הזמן..קחי בגדים ולכי לחברה בשמונה בדיוק תהיי פה לא לפני!".זירזתי אותה וכבר הרגשתי את המוח שלי מבזיק מרעיונות.ברגע שנופר יצאה מן הבית הסתובבתי בו וחשבתי מה אני צריך לקנות.ארוחה רומנטית?-אני אכין.פרחים?-חובה.אמצעי מניעה-רעיון טוב,נרות-והרבה.עליתי לג'יפ מרוגש וכמעט שלא שמתי לב לרמזורים,נסעתי לקניון הקרוב והבטתי בשעון.יש לי ארבע שעות-חשבתי לעצמי והזדרזתי.קניתי חמש נרות גדולים אדומים,חבילת קונדומים-והרגשתי קליבר כמו בימים עברו.רצתי לסופר וקניתי מצרכים לארוחת הערב,נופר לא הייתה בשלנית אבל אני ידעתי רוב הזמן היינו גורסים פיצות או המבורגרים בהנאה אבל הפעם-אני אבשל.עצרתי בחנות פרחים שקרובה לבית וקניתי תריסר ורדים,ונזכרתי איך מעולם לא הייתי משקיע כך.
רצתי הביתה וראיתי שנשארו שעתיים וחצי-התפללתי שאספיק הכל בזמן.העמדתי סיר ספגטי על הגז ופיזרתי את כל עלי הכותרת של הורדים על המיטה ובחדר השינה חוץ מאחד שהתכוונתי לתת לנופר.רצתי להתקלח,לבשתי ג'ינס כהה שנופר מאוד אוהבת וחולצה שחורה.ירדתי למטה והרגשתי כמו רץ במרתון,סידרתי שולחן עם מפיות וצלחות,הדלקתי נר על השולחן ואת שאר הנרות בחדר השינה הכנתי הכל והתיישבתי לדקה.השעה הייתה 8 והיו לי פרפרים בבטן-מחכה כבר שתגיע.נשמעה דפיקה בדלת."מי זה?".שאלתי כדי להיות בטוח."נופר".אמרה בחשש.פתחתי את הדלת והיא עמדה שם,כל כך יפה,לבושה בגופייה לבנה שמבליטה כל מה שצריך,בג'ינס בהיר צמוד."מלאך".מלמלתי וחיבקתי אותה."כנסי".אמרתי בחיוך ונופר נכנסה קצת חוששת."ואו".נפלטה קריאה מפיה כשראתה את השולחן."רעבה?".שאלתי.".מאוד".ענתה נופר והתיישבנו לאכול.השיחה קלחה,נופר סיפרה לי על היום שעבר עליה,על הפחדים-ההתלבטויות ועל כמה שהיא אוהבת אותי באמת.כשסיימנו לאכול כיביתי את הנר בנשיפה."מה את רוצה לעשות קודם?,סרט?".שאלתי מקווה שהיא תסרב בנימוס ותגיע לעיקר הערב."לא,אני חושבת שנעלה לחדר שינה..אני רוצה אותך תומר".אמרה וגרמה לברכיי לשקשק.המשפט הזה מעולם לא הפחיד אותי כמו שהפחיד אותי ברגע הזה,תמיד הייתי בטוח בעצמי ומעולם לא היססתי,והנה אני כאן פוחד,פוחד שלא אהיה מספיק טוב,מספיק עדין או מספיק מתחשב."אתה בא?".שאלה נופר מעירה אותי מחלום."אני פוחד".עניתי..............
הנה פינקתי בפרק ארוך..אם תגיבו יפה יהיה המשך עוד הערב..וההמשך שכולכם חיכיתם לו





