מבולבלת מהדרך שעברה
היא טסה במרחבי החושך אל עבר אופק לא נודע שהיא משתוקקת להכיר.
היא מכירה את ההרגשה של הכאב שצורב את לבה, ולא מותיר לה נחמה קטנה ובלתי מורגשת.
היא בוכה עד כלות, עד כלות הרגשת כל איבריה החיוניים.
הנשמה שלה מתרחקת ממנה ומתנהגת אליה כאל אויב שרק רוצה להרוס אותה.
המטרה אינה נראית לאופק, לפחות לא בעיני הילדה הקטנה חסרת הכיוון.
הדאגה שלה נהפכת לאטימות וחוסר צורך ברגש.באהבה.
אהבה.מהי אהבה בכלל?
מי מצליח להבין לעומק את הרגש הנסתר שכולם קוראים לו מתוק?
ומה עם הפחד,הכאב,הזעם והשטנה?ומה עם הרצון לאבד עצמך לדעת?
ומה עם הצורך להבין דברים שאף פעם לא טרחת לממש?
ומה עם לרצות עד איבוד הנשימה, עד איבוד החיות?!
אתה רוצה את זה ולא יודע איך לקבל דברים כפשוטם.
היא רצה ומנסה להסדיר את נשימתה כנגד המפלצות העולות בתוכה, המאיימות לשבור כל הבנה שהיא הצילחה להגיע אליה.
היא נופלת ומדממת אל תוך החושך המוכר,האהוב.
וזה טוב לה.
כן,היא מרגישה טוב ככל שהיא נעשית יותר רוח מאשר גוף.
מרחפת מעל פני האדמה הבוגדנית.מרחפת מעל פני הדם הטמא שנשפך מתוכה כמים.
היא לא רוצה יותר כלום.
רק שקט,דממה.אפרוריות של שגרה מהנה.
היא צוחקת את צחוקה המר, אך הכה אמיתי.ויודעת שאלו רגעיה האחרונים
היא מתענגת על. כל. טיפת.דם.אחרונה שזולגת מגופה
ומשחררת את צעקת חייה המבשרת לכולם שהיא הצליחה.
פריקהה
הייתי חייבת לשחרר אתזה 😢
ואווווווווו איזה מהמם!!
מאמי את כותבת מדהים..
את רוצה לספר לנו מה קרה מאמי?
תודה בנות אוהבת אתכן
אולי בהמשך. .
ברייי עצוב....
את רושמת מדהיםם
ומרגשתת מאודדד
אני תמיד כאן בשבילךךך
אוהבתך מלאאא
מור'צי 😊
QUOTE (פיקולו @ 09/07/2007) ברייי עצוב....
את רושמת מדהיםם
ומרגשתת מאודדד
אני תמיד כאן בשבילךךך
אוהבתך מלאאא
מור'צי 😊
מורוש
תודה יפה שלי
אוהבת אותך כ"כ
