עוד כפר ועוד הר,מרחקים שלא נשמעו עליהם הוא כבר עבר,מבחינת מרחק והן מבחינת זמן
פגש אלים ודברים שלא נשמעו עליהם
הכיר עולם,שנולד לתוכו,עולם שהכיר כמו כף ידו,
ריסק את הכול ואיבד אותו כמו את עצמו..
משפט חסר ערך,שלא מתאר כלום,תמונה ששווה אלף מילים,שלא תתקרב לרגע אחד בו הזמן עוצר
גלרייה חסרת ערך של תמונות,משפטים ומילים שצפו בים השיגעון והריקבון
הים השחור ,השדים הפנימיים שלו אשר צצים מן המים
ועוד שד צץ מן המים,הוא כבר לא בטוח שהוא יכול להרוג,שיש בידו הכוח
מן המוות,מן הדם,מן הלהבות הוא בא,מן הרוח וזעקות הכאב הוא נולד
ממשיך ללכת,כמו בזכרונות היפים שלו,לעבר עוד מלחמה,
תעסוקה מן העולם האמיתי...תעסוקה מן הצרות האמיתיות...
כעין הרף,אינספור מלחמות,כעין הרף גמע מרחקים שלא קיימים
ממשיך ללכת,ועוצר בגבעה הגבוה ביותר
עוצר לרגע קט,שבו הבעיות שלו רק יתחזקו...מזלזל
יושב על קצה הגבעה,שחורה היא מהמוות והאבדון שהוא מבין איתו
מוריד את המעיל,את החרב ,מוריד את ההגנות...
מזלזל ככול שיוכל
הרוח זורמת באוויר
ריח מוזר עולה באוויר
אוויר צח...ההרגשה חדשה לו,מימיו לא הריח דבר כזה
רק מוות ועשן
הבטן מתהפכת...הנשימה נקטעת
קם ומסתובב,הולך חזרה לכיוון המלחמה הבאה
בחילה עולה בקרביו...ריח השלום והאהבה
שולף את חרבו..קצה אחד מלטף את האדמה,קצה שני בידו.
מתחיל ללכת עם חיוך...
בשורות המלחמה הגיעו,השופרים רעמו...





