מקורי משו.
אהבתי.
יכול להתגלגל לסיפור אהבה מטווורף.
יאללהה, תמשיכי 😊
מאמי יפה.
תמשיכי
אבל תפסיקי להגיד עוד תגובה המשך, עוד תגובה המשך ..
גם אני הייתי ככה =\
פשוט תמשיכי התגובות יבואו בהמשך, ואם המשך הסיפור יותר ילדים יכנסו ויגיבו.
חחחחחחחח איזה מגניב D:
אהבתי מאוד, תמשיכי מאמי 😊
וואאי אהבתי את הרעיון , מ מ ש !!
תמשיכיי מאמי
מוואאה
מגניב משו אש =]]
חח יאא אמרתי מזה 4 עמודים בטח יש מלא המשכים, אני רואה רק פרק ארחד =/
ח ו ב ה להמשיךך
מהה זה בר? לא המשכת עוד?
עכשיו לשבת ליד המחשב ולהתחיל לתקתק לנו המשך כפיש?
QUOTE (BaRiii @ 08/07/2007) ממש יפפפהההה..
אני אהבתתתיי =]]
את כותבת ממש יפפה.
וד''א יש לך גם שם יפה חחח ((:
תמשיכי אוהבת
תודה מאמייי
וגם לך יש שם יפה
QUOTE (oshri_Ok @ 08/07/2007) מקורי משו.
אהבתי.
יכול להתגלגל לסיפור אהבה מטווורף.
יאללהה, תמשיכי 😊
תודה מאמיי(:
כבר ממשיכה
יא בובי איזה התחלה מגניבה מחכה להמשך בקוצר רוח!
אוהבת אותך אחותי
פרק 2
היי" השיבה אור חלושות ולחצה את ידו. "אז...אדם, זה יהיה שותפך החדש לחדר, שמו אור. בסוף הלימודים תוכל לדבר איתו. עכשיו אני עושה לו סיור בבית הספר. בסוף אני אראה לו את החדר שלכם ואתן לו מפתח. אור יחכה לך בחדר, אני רוצה שתכיר לו קצת את החבר'ה ותעזור לו להתאקלם אצלנו." אדם ניפרד מהמנהל והתקרב אל חבריו. "אור, קדימה אין לנו הרבה זמן. בוא אני אראה לך איכן נימצא חדר האוכל." אור לא הייתה עכשיו מרוכזת ובכלל מעונינת בלימודים. היא חשבה על פניו וגופו של הנער הגבוהה והחסון. "אור! אתה מקשיב לי בכלל?" המנהל הגביר את קולו. אור הגיבה מהר "כן, כן אני מקשיב לך" יופי, בוא כנס למשרדי, אני רוצה להסביר לך כללים של הפנימייה הזאת". אור נכנסה למשרדו, והתיישבה על כיסא שהיה מול שולחן המנהל. "כלל מספר 1 ומאוד חשב!" המנהל נירא רציני מתמיד. "אין לקים מערכות יחסים בתוך הפנימייה!" 'אוי ואבוי! עוד לפני שאני אקיים פה מערכת יחסים אני אברח מפה!' חשבה אור. "כלל שני חשוב, אין לבצע נגיעה של שני נערים זה בזה, רק לחיצת יד, וכמו שאתם אומרים היום 'היי פייב', אסור בתכלית האיסור לצאת משטח בית הספר ללא אישור הורים או מורים. . כאשר נגמרים הלימודים אין בעיה. יש לנו כאן מקלחות משותפות!, יש תאים עם דושים, יש מספיק לכולם. יש שעה קבועה שאפשר להתקלח ורצוי כי יש מים חמים". 'אוי שיט, מכשול מס' 1.' ציינה לעצמה אור. "ארוחת בוקר מתחילה בשעה רבע לשבע בבוקר ומסתיימת בשעה שבע וחצי. הלימודים מתחילים בשעה שמונה בדיוק!. אחרי כל שיעור יש הפסקה של חמש דקות, אחרי השיעור שלישי יש הפסקה של 20 דקות. בשעה שתיים, יש עוד הפסקה שהיא חצי שעה, זאת תהייה ארוחת הצהרים. ואחרי ארוחת הצהרים אתם לומדים אד ארבע אחרי הצהרים. אחר כך עד שש יש לכם חוגי בחירה. באחד הימים הקרובים תקבלו דפים שתוכלו לבחור איפה להיות, באיזה חוג." 'וואו, יום ארוך' ציינה לעצמה אור גם את זה. "בשיעורי ספורט, חובה לבוא עם טרנינג נעלי ספורט וגופיית ריצה!." "אוי שיט!!!!!!!!! אם אני אבוא עם גופיית ריצה או בכלל ארוץ ידעו שאני בת!.' אור נבהלה. "אור? קרה לך משהו?" שאל המנהל. "אה... ההורים שלי לא אמרו לך? אני לא יכול להשתתף בשיעורי ספורט, יש לי בעיות נשימה" אור הביאה משום מקום תרוץ. "אמ... אז, אז תצטרך להסתכל תמיד על השיעורים מהצד. אלא אם כן אתה רוצה ללמוד עם כיתה נמוכה ממך?, ואני מנחש שאתה לא רוצה." 'או כן ! אני אראה את הבנים מזיעים ורצים, אחר כך הם יורידו את החולצה...' "אז...אור הכל ברור?" שאל המנהל וקם מכיסאו, הוא התקדם לכיוון הדלת. "כן, הכל ברור" אמרה אור וקמה. "אוקי בוא אני אקח אותך לחדר שלך, הנה המפתח" הוא הושיט לאור מפתח מכסף קצת חלוד שהיה כתוב עליו את מספר החדר. "כפי שאתה רואה אתה חדר מספר 302, יש בכל הפנימייה 350 חדרים, וחלקם של המורים. החדרים 1-274 הם חדרים לשני ילדים, מ- 274 אד 350 אלו חדרים קטנים יותר לאחד." "אבל רגע," משהו לא נשמע הגיוני לאור "אני מספר 302 וזה חדר לאחד, אבל אמרת שאני עם אדם." "אל תדאג, החדר הזה קצת יותר גדול מהאחרים, אתה מבין... ההורים של אדם הם עשירים, אז אנחנו קצת מפנקים אותו, אבל עכשיו שלא הייתה ברירה ואתה הגעת היינו צריכים למצוא לך חדר, אז אדם התנדב" 'איזה ג'נטלמן...' חשבה אור. "היי אדם אתה כבר פה!" אמר המנהל כאשר הגיעו לחדר.
אני עדין חושבת שזה הזוי :/
אם אהבתם,תגיבו =]
אוהבת אתכם
יאאאאאאאאאאאא המשך המשך איזה מסקרן 😊😊😊
אהה,
פרק מדהים 😛
נשמע אולי קצת הזוי,
אבל ממש יפה 😉
תמשיכי,
אוהבתת 3>
אתר האהבה הישראלי