אל תדבר איתי על אהבה

חחחח היייי
סיפורר חדש שלי ושל ליפי [lipaz-sol] יאללה לא להתקמצן להגיב 😂


פרק 1
רוצה להיות איתך
אבל אתה איתי לא אמיתי
הכל קורה רק לי
תוקף אותי הכוח של האהבה

דמעה זלגה מעיני, לא אני לא רוצה לותר. חיבקתי את בירכי קרוב לגופי, אבל אני יודעת שזה כבר לא ילך.
אתה לא אמיתי אתה לא רציני, אתה לא יודע מה זאת אהבה אמיתית.
גם אני לא יודעת. ועם בכלל יש כזה דבר אהבה.
בטח שיש, זה רק כי נשבר לי הלב. זהו אני מוותרת עדייף להיות לבד מאשר לסבול מאהבה כזאת.

---------------------------------------


שלוש חודשים לפני

קוראים לי ים. אני בת 16 וחצי. יש לי שער שחור ארוך ארוך, ועניים בצבע תכלת. אני רזה יחסית ולא גבוהה מידי, אולי נמוכה.
בגובה המתאים אפשר לומר. אני חושבת. אומרים לי שאני יפה, אני לא יודעת עם זה נכון. אני נראת בסדר. סביר.
לא כמו תמר. אחת החברות הכי טובות שלי. יש לה עניים ירוקות חתוליות כאלה, שער חום ארוך היא גבוה ורזה. כולם אוהבים אותה.
ואיכשהו יש לה את החוש להסיג את כל מה ומי שהיא רוצה. ככה בקלות
היא חברה טובה, לפעמים מאבדת את האש. אפשר לומר שלפעמים היא די שיטחית. אבל אני אוהבת אותה וזה בסדר.
יש את ליאל. ליאל עושה מה שבראש שלה, לא מפדת מכלום. במילים אחרות סוג של מורדת. יש לה עניים חומות דבש ושער חום מדורג.
היא גבוהה ורזה. לדעתי היא מעוד יפה.
"יםםםםם!!!" שמעתי את אמא קוראת לי "חברות שלך פה"
"תגידי להם לבוא" אמרתי.
"שלום שלום" אמרה תמר בחיוך "מה קורה?"
"בסדר מה איתכן?" שאלתי.
ליאל נשכבה על המיטה שלי תוך כדי פיהוק. "אני עייפה" אמרה ליאל.
"עצלנית" עקצה אותה תמר.
"אין מה לעשות" אמרה ליאל.
צחקתי. "נו בנות לא לריב" אמרתי.
היו להן קטעים שהן רבות. "טוב טוב" אמרה תמר.
"מה החיוך הזה?" שאלתי את תמר.
"כלום" אמרה תמר.
"נו" אמרתי.
"סתם דיברתי עם מתן" אמר תמר "אנחנו ניפגשים הערב"
"תגידי תמר את ומתן קבר עשיתם סקס?" שאלה ליאל ונראה כאילו לדבר על זה היה נראה ל דבר פשוט. ככה זאת ליאל, היא אומרת כל מה שבא לה בקלות כזאת, כאילו
זה הכי טבעי.
"ליאל!!" אמרתי תוך כדי שאני מסתכלת עלייה במבט שאומר לה לשתוק.
"אויש ים תירגעי קצת" אמרה תמר.
שתקתי. "נו?" שאלה ליאל "עשיתם את זה?"
"את לא חייבת לספר" אמרתי.
"זה בסדר" אמרה תמר והביטה בי "לא".
"יאו חשבתי שאת..."
"ליאל בניגוד למה שחושבים עלי אני לא זונה." אמרה תמר "אני לא אוהבת את מתן"
נשמתי בהקלה. לא הכי חיבבתי את מתן. הוא היה ערס כזה. היה לו שער שחור קוצים. עניים שחורות והוא גובהה.
הוא חושב שכל העולם שייח לו. אני לא יודעת למה תמר איתו בכלל.
"אז למה את איתו?" שלתי.
תמר הניפה את שערה אחורה. "אויש נו...מי שאני אוהבת עדיין לא הגיעה" אמרתי "אז בינתאיים להנות קצת מה רע?" שאלה תמר בחיוך שובבי.
שתקתי, לא הכי הסכמתי איתה. לא יכולתי לדמיין את עצמי עם מישהו שאני לא אוהבת.
אבל עם לומר את האמת מה אני מבינה בבנים.
"עזבי ים" אמרה ליאל "אף אחד לא באמת מבין מה עובר במוח של תמר"
צחקתי.
תמר הביטה בנו ועשתה פרצוף. "תירגעי תמר" אמרה ליאל "הכל בצחוק".
"טוב בואו נזוז לקניון אולי נמצא לכן איזה שידוך" אמרה תמר.
"חע אני לא צריכה שידוך" אמרה ליאל.
"עם איך שאת מתנהגת מי ירצה אותך" אמרה תמר.
ליאל התעצבנה והביטה בתמר. אבל על פנייה של תמר היה ניתן לראות שהיא צווחקת.
ליאל נרגעה. "אני ל צריכה שידוך" אמרתי.
"את חושבת שאת לא" אמרה תמר.
'מי ירצה אותי?' רציתי לומר אבל העדפתי לשתוק. מבאס להיות חברה של שני בנות מדהימות ביופי שלהן ועם ביטחון עצמי גבוה חשבתי לעצמי.



מקווה שאהבתן סורי עם יש שגיאות כתיב זה כי רשמתי מהר חח