לא משו,אבל הייתי חייבת לנסות לפרוק על ידי שיר את ההרגשה שלי
איך אפשר לשכוח אהבה ראשונה?
איך אפשר להילחם על מה שכבר נגמר?
אתה,אתה היית,בשבילי הכול
חשבתי,
ציפיתי
קיוותי,
רציתי,
אבל בסוף?אתה עזבת והלכת מפה
הייתכן שעזבת בגלל הפחד? ,
הייתכן שעזבת בגלל שמועות?,
אם היה לי רגע אחד בודד
היית מבין כמה משמעות
אתה מהווה בחיי
נכון לא היה בינינו קשר
לא היה בינינו מגע
ההרגשה שתמיד סוחפת
בגלל זה אהבתי אותך
העיניים שתמיד נצצו בעת הפגישה
החיוך שתמיד היה בולט מבין כולם
הצחוק התמידי המתגלגל
ואתה,אתה זה כבר משו אחר
האהבה שהציפה אותי כשראיתי אותך
הביישנות שפתאום הייתה קופצת עליי
אבל רק באתי אלייך,לדבר
להגיד,להרגיש ולספר
ומצאתי את עצמי לבד,
מול קיר ריק
קיר שחסם בינך לביני
והשפתיים שפתאום היו נדבקות אחת לשנייה
השפתיים שפתאום שכחו מזה לדבר לידך
אז נכון לא היה בינינו דיבור,
לא היה בינינו מגע
אבל אהבה,אני בטוחה שהייתה!
כי הכאב שהיה בינינו הרגשתי מרחוק
הרצון שראיתי בעיניים
הדמעות שזלגו כשראינו אחת את השני
פעמים אחרונות
השפתיים שרצו לדבר
אבל לא הצליחו
וזהו,הלכת,פנית לדרך אחרת
אני נשארתי
וכבר שנה שלמה
עברה כאן בלעדייך
האם עכשיו אתה חושב עליי?
האם אתה זוכר כמה מבטים עברו בינינו
האם זכור לך,החיוך הראשון?
כל-כך רוצה לראות את פנייך
אבל דרכי חסומות
הכול סגור,
אפילו שהאהבה נגמרה
אין לי מנוחה
שומדבר לא נותן לי להתקרב אלייך
אבל למה?
יש לזה סיבה?:\





