"הילדה שלך יצאה מכלל סכנה"
"סבתא של אורטל חייכה ובכתה מרוב אושר"
"אבל האבא גם מתיצב אבל שנייהם צריכים להיות פה בין חודש לחודשיים
לכן הילדה תיהיה צריכה לגור במקום אחר כעט כי ההורים לא יתפקדו ובטח לא
יצאו מיפה בזמן הקרוב אני בספק"
החיוך של כולם ירד מפנים ידעתי שאורטל יהיה לה קשה לקבל את זה
לחיות במקום אחר בלי ההורים שלה לתקופה לא קצרה
אבל העיקר שהם בחיים שהם יצאו שנייהם מיזה "תודה אלוהים" מילמלי לי בשקט
שלומי בא וחיבק אותי הרגשתי שאני יכולה לנשום לרווחה אמא שלי
לא הפסיקה להגיד תודה ולנשק את כל האחיות
וסבתא של אורטל לא הפסיקה להגיד שהיא הרויחה את הבת שלה מחדש
-אחרי שלושה ימים-
שלושה ימים הכי קשים שבהם אני ישנה יושבת ליד המיטה של אורטל
מחכה אולי תתעורר יותר מוקדם פתאום אבל היא ישנה ולא מהחלטה שלה
היא הייתה מושפעת נורא מכדורים ...
ראיתי אותה פותחת לאט לאט את העיניים
"אוור " חייכתי אליה ,ידעתי שאני לא צריכה לקפוץ עליה ולהכאיב לה הרגע היא קמה מתראומה
"ספיר מה איפה אני" הסתכלה ימינה ושמאלה
"את בבית חולים בוובי עברת תאונה"
"ואי נכון אני עכשיו זוכרת את הבום את הכאב ברגל וביד וההורים שלי
איפה הם?" לא ידעתי אם לספר לה או לא שכרגע הם מורדמים כמוהה 3 ימים
אבל הם אפילו יותר.
"שמעי אור"
"לא תגידי שהם פה ושהכל בסדר איתם"
"הכל בסדר אל תתאגי" חייכתי אליה
"פוו אז מה אמרת?"
"כן ההורים שלך הם כרגע בהרדמה כמו שאת היית 3 ימים הם יהיו בין 3 עד 5
ימים והם ממש ניצלו מנס פשוט נס עוד כמה דקות על הכביש
והם לא היו פה איתנו לכן אני יגיד לך משהו ואני מקווה שתקחי את זה בפרופרציה
כי צריך להגיד תודה על הכל ולא לבכות אוקי?"
"אימלה ספיר את מפחידה אותי"
"שמעי ההורים שלך לא יצאו מהבית חולים בחודש חודשיים הקרובים"
"מההההההה?" היא צעקה והתחילה לבכות
"אני מצטערת" הורדתי את הראש .
כניראה מהצעקה שלה רופא שמע אותה ונכנס וביקש ממני לצאת ...
אחרי חצי שעה הוא יצא וביקש ממני ללכת הביתה כי גם ככה היא נרדמה
ביקשתי מאבא שלי שיבוא לקחת אותי הביתה והוא בא לקחת.
ישבתי על המחשב דיברתי עם כמה חברים עד שאמא ואבא שלי קראו לי
הלכתי אל ההורים שלי הם ישבו בסלון
" הא אמא את צריכה משהו דחוף כי אני רוצה להתקלח וללכת לישון"
"שמעי אני ואבא חשבנו בגלל שלסבתא שלה אין כל כך יכולת שהיא תגור אצלה
עכשיו חודשיים והיא כמו בת בית אולי היא תעבור לגור לפה לתקופה הזאת?"
"את רצינית לא אכפת לכם?"
"ממש לא להפך אני נורא ישמח" אמא שלי חייכה אלי
"יאו תודה זה ההודעה הכי משמחת שהיה לי בזמן האחרון"
"ידענו שתאהבי את הרעיון לכן סידרנו את המיטה בחדר אורחים שמנו קצת
תמונות וחיברנו את המחשב ששם לאינטרנט וניקינו הכל מסודר ויפה עם הדובים שלך"
"יאו אין עלייכם אתם ההורים הכי מדהימים שיש" נתתי להם נשיקה
"אה אני יכולה ששלומי ישן אצלי?" חייכתי
"חמודים חמודים ,אבל עד לפה תעלי לישון אם את רוצה מחר על הבוקר ללכת אליה"
"חחח טוב אוהבת אותכם"
בבוקר הלכתי לבית החולים וניתקעתי ברופא
"את קשורה למשפחת אברגי'ל נכון?"
"אממ כן"
"שמעי ...





