היא הייתה עוד אחת כמו כולם. עוד אחת מהן.
הן עמדו כולן יחד, כל יום, באותה שעה, באותו מקום.
עם אותו גוף מושלם, עם הבגדים הטובים ביותר.
תמיד הרגישה הכי טובה, שאוהבים אותה יותר מכולן, אחרי הכל, היא תמיד עמדה במרכז, איפה שהכל מעניין.
אבל מי שהיא רצתה באמת, הסתכל עליה כמו על כולן,
מאותן עיניים קרות.
הוא לא ראה בה משהו מיוחד, הוא לא ראה מי היא באמת, אלא רק כחלק מהן.
תמיד שהיה עובר ומסתכל, ידעה שהוא אוהב אותה, לפחות כך חשבה.
היא היתה עומדת שם, ומסתכלת.
לא ברור לה כמה זמן, היא רק ידעה שבטוח לא מעט.
ובכל פעם שהיה עובר, רצתה להגיד לו מה היא מרגישה. להגיד לו שהיא אוהב אותו,
אך היא לא יכלה. היא רצתה לבכות, אך זה היה בלתי אפשרי.
ידעה שמשהו מפריד בינהם, אך זה לא היה ברור מה.
משהו גדול, שאי אפשר לראות.
אבל הוא לא הבחין בכך, בעינוי היא היתה רק חלק מהן,
סתם אחת, יפה עם גוף מושלם, כמו כולן.
טוב, ככה זה שאת בובה בחלון ראווה.
עוד הפעם,
זה מדהים מאמי. 😉
אוהבת אותך מלא 😛
QUOTE (lipaz-sol @ 05/07/2007) עוד הפעם,
זה מדהים מאמי. 😉
אוהבת אותך מלא 😛
תודה מאמי
אוהבת אותך מלא
כישרון מהלךךך
אל תפסיקי לרשוםםםם
לפ יווו
מור'צי 😊
QUOTE (פיקולו @ 05/07/2007) כישרון מהלךךך
אל תפסיקי לרשוםםםם
לפ יווו
מור'צי 😊
תודה מוריי אוהבת אותך מתוקה
זה כזה יפה וווווואי!
אוהבת
QUOTE (לללווולללייי @ 05/07/2007) יפההההההההההההההההההה
תודה מאמי אוהבת אותך מלא
QUOTE (mayafi16 @ 05/07/2007) זה כזה יפה וווווואי!
אוהבת
תודה מאמי
אוהבת אותך מלא
