אוקיי בנות שמעו...
עשיתי באתר 3 סיפורים בינתיים...ו3 היו הצלחה...אבל הם היו פרי דימיוני...
זה הסיפור ה4 שלי...שמספר על החיים האמתיים שלי...מה שקורה לי באמת...רק עם קצת שינויים...
בכל זאת...היו לי ימים גם משעממים...אז...אני משנה...אבל לא תרגישו בכך...
הפרקים הראשונים יעסקו בעיקר כשאני ילדה קטנה...מכיתה ה'...למרות שיוזכרו גם דברים מגיל יותר קטן
מקווה שתהנו...
אני מודה....הפרקים הראשונים קצת קשים בשבילי...כי זה לא היה כ"כ גן עדן
וד"א....זה לא טלנובלה...אלה באמת החיים שלי..והם לא של אף אחד אחר
{נ.ב אני משנה את השם שלי למרות שכולכן יודעות אותו...פשוט אני לא רוצה שאנשים שמכירים אותי יזהו שזאת אני שרושמת את זה}
פרק 1-
"אני מקווה עכשיו בגלל ששירה עזבה את הבית ספר נכל ישתנה" אמרתי לחברותיי
"סתמי מה את מדברת על שירה ככה"
"טוב" אמרתי והשפלתי את ראשי
"בואו נשחק גומי" קפצה פתאום נועה
"יאללה בואו" אמרנו כולם והתחלנו לשחק
"אני ראשונה..כי הגומי שלי" אמרה נועה
"אני שניה" קפצה מאיה
"שלישית" אמרה ליז
רביעית" אמרתי
"לא אני רביעית" אמרה נויה
"טוב אני חמישית" אמרתי וישבתי בצד מחכה לתורי
"לילך בואי מה את יושבת...את עומדת..." אמרה נועה ואני נכנסתי בשביל להחזיק את הגומי..
ההפסקה עברה...ארבעתם כבר שיחקו...והגיע תורי
"אופסס...צילצול" אמרה נועה וקיפלה את הגומי
"טוב...הפסקה הבאה ממשיכים...מאיפה שהיינו"
"שום דבר...מהתחלה" אמרה מאיה ועלינו לכיתה
"קדימה ילדים...לשבת במקומות...היום אנחנו נדבר על חברה" אמרה המורה מירב...אופפפ...כלפעם אותו הדבר..מדברים שיעור חברה...ואז כולם יעני מבינים שהם טועים לגביי באים מבקשים סליחה...ובשיעור הבא שוב שוכחים אותי
דיי אני לא יכולה יותר...השיעור עבר דיי מהר..כי לא הקשבתי בו רוב הזממן...זה נמאס לי כבר...שישנו את הגישה שלהם אליי וזהו...
"לא לקווווום" אמרה המורה כשנשמע הצלצול
"אני מקווה שתפנימו את זה לשנה החדשה שבאה עליינו...אתם יכולים לצאת" אמרה ויצאה מהכיתה
"לילך אני מצטער" אמר לי ירין...הנה שוב פעם זה מתחיל
"זה בסדר...אני סולחת" אמרתי והוא הלך
"לילך אני מצטער אם פגעתי בך" אמר לי מתן
"בסדר" אמרתי ואני הלכתי....אוככככ אני שונאת אותו...אני מקוה שאני אשכח אותו מהר
אני והוא מכירים מגיל 3 בערך....כל השנים האלה אהבתי אותו...אוףףף..אני עדיין אוהבת אותו
---------------------
אני מצטערת שהפרק ממש ממש ממש קצר
פשוט אני רוצה שתגידו לי מה אתם חושבות בינתיים
אם יהיו מלא תגובות אני ימשיך
כי אם לא הבנתן זה באמת החיים שלי





