נשימות איטיות
עייניה נסגרות..
השעות חולפות
ממחשבות את הראש מנקות
כבר לא תשוב לרחובות
לחפש אותך בעינייה..
כבר לא ישובו השעות
לדמעות או רגש בחייה..
היא נעלמת היא לא תשוב יותר
כבר לא חולמת, היא עם מישהו אחר
המוות חיבק אותה במותה
אתה תיזכר..ושוב תשכח אותה.
נרדמת אתה,ואיתך נרדמו תשוקותייה
איחרת לקום,לא תגיע עד אלייה
היא התעוררה אחרי שנים רבות
והביטה לך בעיניים..
אתה קמת אחרי שעות
וראית במקום אחד שניים.
את שני הדמויות שאותם כה חיפשת..
את כל הדברים שמאחורייך נטשת.
זה אתה וזה הוא
אך בעצם זה אותו האחד!
זאת הייתה היא ועכשיו כבר לא ברור
האם היא פה איתך או שם לבד.





