-הוא ואני.. אהבה?-
אנחנו מכירים עוד מיסודי, מכיתה ד'
הוא למד בכיתה המקבילה שלי
אני ג'1 והוא ג'2
אף פעם לא הסתדרנו בינינו.. אפילו ירדנו אחד על השניה תמיד
לא היה נותן לי לעבור, צוחק עליי
תמיד היה מוצא סיבות להציק לי ואני עוד הייתי אחת שנעלבת מכול שטות..!
היה מביא אותי לפעמים עד דמעות, חוזרת בוכה הביתה
השנים של היסודי עברו..
עד סוף כיתה ו' זה נמשך כך..
אבל כבר בסוף כיתה ד' לא הייתי בוכה בגללו
כבר התרגלתי לזה ובעזרת ההורים שלי החלטתי לא לקחת אותו יותר ברצינות
לא לבכות בגללו
החופש הגדול בין כיתה ו' ל-ז' נמשך יחסית מהר
לא ראיתי אותו בכלל בחופש הגדול האחרון
הוא גר ברחוב שלי
2 בלוקים לפני הבלוק שלי.. מצד ימין
התכוננתי קצת לקראת סוף החודש הגדול, לשנה החדשה
לכיתה ז'
----
לימור [האמא]- "נועו'ש? קומי בובי, היום את מתחילה ללמוד בכיתה ז'"
לא רציתי להתעורר, רציתי להמשיך לישון
הייתי כ"כ עייפה.. אבל גם לא רציתי לאחר ליום הראשון שלי בכיתה ז'
----
נכנסתי לשיכבה החדשה שלי, עם ארבעה חברות
איך שנכנסנו לשיכבה ראיתי אותו מרחוק.. הוא לא ראה אותי
עמד עם כמה חברים שלו לייד אחד הכיתות ודיבר שם
זה היה הוא.. למרות שהוא השתנה
אחרי השנים של היסודי, שלמדנו בהם בייחד.. בכיתות מקבילות
למרות שלא ראיתי אותו בכלל בחופש הגדול האחרון
לא יכולתי שלא לזהות אותו..!
הוא התבגר מודה, לפחות כך הוא היה נראה במראה החיצוני
תמיד היה סטייליסט כזה וגם נשאר אחד כזה
אבל משהו בפנים שלו.. השתנה
יותר בוגר כזה
לא זאת לא הייתה אהבה
בו אני בחיים לא אצליח להתאהב
******
אני מבטיחה להמשיך ת'סיפור הזה!!!
יש מצב שתצתרכו לחכות קצת להמשכים
כי אני גם עובדת מ-16:00 עד 20:00 בכול יום חוץ מסופי שבוע במספרה
אבל אני מבטיחה שתקבלו המשכים
תגיבו ב' ומקווה שאהבתם ת'התחלה של הסיפור





