וואו מקסים, פשוט מקסים !!!!!!1
וואו מקסים, פשוט מקסים !!!!!!1
"אני אוהבת אותך" אמרתי שהוא הרפה מהנשיקה.
"מה אמרת?" שאל.
--------
פרק 6-
"אני אוהבת את איך שאתה מנשק" מיד עיוותי את מילותיי ,והסוותי את רגשותיי הפתאומיות.
יצאתי טיפשה.
"הא.." הוא שתק גם.
"טוב תשמע , אני לא יודעת מה לחשוב עכשיו. הנשיקה הזאתי .." אמרתי ולא יכלתי להפסיק לחשוב על העובדה שנהנתי הרגע.
לנשק את הידיד הכי טוב שלי.
"הייתה סתמית ואנחנו צריכים להפסיק לחשוב עלייה אוקיי?" אמר באגרסיביות , וקם .
"מה קרה לך? לפני שנייה נישקת אותי ועכשיו אתה צועק עליי? תוריד את הטון , שב ונדבר כמו אנשים נורמליים" ניסיתי לסדר את העניינים.
"את נישקת אותי . את ." אמר והלך משם.
משאיר אותי עם הרגשות אשם.
למה נישקתי אותו כמו מטומטמת?
הלב פעם בחוזקה , והדמעות לא איחרו לבוא.
הצלצול גם הגיע בסופו של דבר.
אך אני לא קמתי.
המשכתי לשבת בחצר.
על ספסל .
עם דמעות בעיניים.
"יעל ?" שמעתי קול.
"למה את פה לבד..?" הרמתי את ראשי וראיתי את אורטל .
"היי אורטי.." אמרתי בשקט.
"למה את לבד?" שאלה שנית.
"סתם.." אמרתי וניגבתי את הדמעות. מתפללת שהיא לא תשים לב לעצם קיומן.
"קרה משהו?" שאלה ורציתי שהיא תפסיק לשאול שאלות סתמיות שכאלה.
"לא.." אמרתי שוב בשקט.
"רוצה שאני אקרא לליאל?" שאלה.
"לא.." אמרתי.
"רוצה שאני אקרא לדניאל?" שאלה ודניאל עלה שוב לראשי. ניסיתי לא לבכות.
החזקתי את עצמי כל כך חזק מבלי לבכות.
למה אני בכלל בוכה בגללו?
"לא אורטל, תודה.." אמרתי והיא קמה וחייכה והלכה משם.
החלטתי ללכת לשירותי בנות.
הלכתי במהירות , מנסה שאחת המורות לא תתפוס אותי משוטטת בזמן שיעור מחוץ לכיתה.
נכנסתי לשירותים , פתחתי את הברז ושטפתי את פניי .. נזהרת שלא למרוח את העיפרון השחור שמרוח על עיניי.
יצאתי החוצה , ועליתי לכיוון כיתתי.
פתחתי את הדלת בזהירות , "אוו שלום לגברת יעל.." אמרה חווה המורה לספרות.
"מצטערת שאיחרתי ." אמרתי והתיישבתי בכיסא שלי על יד ליאל.
המורה עשתה פרצוף חמוץ אך המשיכה ללמד .
-איפה היית?- כתבה לי ליאל על פיסת דף.
-סתם בחצר, היה איזה קטע עם דניאל..אני אספר לך אח"כ 3>- כתבתי לה בחזרה.מעבירה לה את הדף בחשאיות מוחלטת.
שהמורה לא תתפוס ותקרא את זה מול הכיתה.אני לא צריכה את זה עכשיו.
-אוקיי מותק :]3>- כתבה והמשיכה להקשיב למורה.
-------------------------------
' תודה לאל שהיום הזה נגמר..' אמרתי לעצמי כאשר יצאתי משערי בית הספר.
החלטתי לוותר על האוטובוס.
והלכתי ברגל.
חושבת לעצמי כל מיני מחשבות.
על החזרות מחר.
על דניאל.
על אדם.
ועל עצמי.
הפלאפון שלי לפתע צלצל .
-דניאל המלך :]- נראה על הצג.
"היי" עניתי.
"אני מצטער מצטער ושוב מצטער" אמר.
לא ידעתי מה להגיד לו.
"דניאל למה בכלל נישקתי אותך יואו אני כ"כ מפגרת." מצאתי מה לומר. אך עדיין נדמה לי שאני ממשיכה לצאת טיפשה.
תשובות מפגרות :S
"את לא מפגרת, ואמרתי לך אנחנו צריכים פשוט לא לדבר על זה .. אוקיי?" אמר.
"אוקיי.." אמרתי ושמעתי כמה אנשים מאחוריי.
שונאת שאני יודעת שחבורה של בנים הולכת מאחוריי ואני לא יודעת אם הם מדברים עליי.
קולו של אדם נשמע מתוך ההמולה.
אאו אדם.
"איפה את? " שמעתי את דניאל.
"ממ אני בדרך הביתה.."
"ברגל? פשש התקדמנו .. יעל הולכת ברגל !" אמר וצחק.
"שתוק כבר ! ולא היה לי כוח לאוטובוס היום.." אמרתי והדגשתי את המילה 'שתוק'..
כאילו שידעו שאני מדברת עם בן ולא בת חס וחלילה.
אני כזאתי מושפעת יואו.
"אז רגע אתה בא איתי מחר נכון?" אמרתי.
"כן כן בטח אל תדאגי.." אמר ושמעתי חריקת דלת.
"ואיפה אתה אדוני?" אני שאלתי הפעם.
"אני ברגע זה בבית שלי..כאילו עכשיו נכנסתי.."
"הא נחמד לך.." אמרתי .
"רוצה לקפוץ אליי היום בערב?" שאל.
"ממ אוקיי, מי יהיה?"
"סתם כמה ילדים וזה..יאלה אז נדבר כבר , מת עלייך יעלוש.." אמר.
"גם אני , יאללה ביי" אמרתי וניתקתי.
אני הייתי כבר במדרגות לביתי.
עליתי במהרה ופתחתי את דלת הבית .
-----------
"אמא !! אני הולכת לדניאל" צעקתי לה.
"אני לא חירשת יעלי.." אמרה ואני המשכתי לסרק את שערי הרטוב.
ייבשתי אותו מעט עם המגבת וירדתי למטה.
"אני עם הפלא'.." אמרתי ויצאתי מהדלת.
המשך יבוא =]]]]]]]]]
אהה פרק מדהים,
סיפור מדהים בכלל..