QUOTE (limaori @ 05/07/2007) תודה יפה שלייי
מאוהבת בךךך
סך הכול עובדה
מואה3>
😊
יאו פרק עצוב קצת אבל מדהים..חחח. 😁
חחח מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךך 😁
אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךך 😛 😊
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך😊
אמא :|
פרק מדהים, כרגיללל
המשך,
ועדיין אל הבנתי אם היא שמנ אמיתית או שהיא חושבת היא שמנה חח 😁
ואי סיפור מאוד מדהים,
אבל היא מתוסכלת רצח !!!!
המשך =]
השלמתי שני פרקים מדהימים במיוחד
אני חייבת להגיד לך שזה כל יפה
וזה נשמה כאילו זה כזה אמיתי
וממש עצוב אין אני בוכה לך בסיפור חח...
ליאורי
אני חייבת להגיד לך
שאת...
כזאת כישרונית שחבל על הזמן חחחח
אוהבת אותך מאמי
😮 קראתי כלכךךךךךךךךךךךךךךך מדהים
נוי זה כבר תדעי בסוף😊
ותודה יפות שליי אני כל כך שמחה שאתן אוהבת את הסיפור
לא קל לי לכתוב אותו
במיוחד על הנושא הזה
יותר מאוחר אני אמשיך
אוהבתתתת😊
מרגששש כה גם אני לא הבנתי אם היא שמנה הוא שרק חושבת
אז איך זה התחיל בכלל?
ת'אמת אני כבר לא יודעת
מאז שנולדתי הייתי ילדה שמנמנה כזאתי
תמיד ביסודי היו צוחקים עליי
הילדים היסודי אכזריים כל כך
תמיד הייתי אומרת לעצמי שאני אתחיל דיאטה
אז לא הייתי אוכלת כל היום, ואז בלילה הייתי טורפת
בשקט בשקט הייתי מתגנבת למקרר ובולעת הכול
שהייתי כבר בת 12 , עוד מעט עולה לחתיבה אמרתי לעצמי "דיי"
והחלטתי שבחופש אני מורידה הכול
אז התחלתי עם הדיאטה שלי
כל יום אכלתי פחות, כל פעם פחות
אחרי שנה , כבר הייתי אנורקסית
אבל כל כך סבלתי, לא ידעתי לעמוד מול הפיתוי של האוכל
אז נשברתי ...
בגיל 13 וחצי התנשאתי לגובה של 1.67 ושקלתי 49
אבל נשברתי, כבר לא עמדתי בפיתוי של האכול
והחלה לה חצי שנה של השמנה דרסטית
ועליתי למשקל של 70 קילו
בכל החצי שנה האלו הייתי בהכחשה
נהנתי לאכול, אבל סבלתי מעצמי, לא יכלתי
הרגשתי אני מתחרפנת, משתגעת
הייתי חייבת למצוא דרך אחרת, שאני אוכל לאכול
ואז ביום הולדת 14 גיליתי את ההקאה
אמרתי לעצמי "אני הקיא פעם ביום"
עד שזה החמיר...
אבל הרגשתי טוב עם עצמי
אבל לא ראיתי תוצאות, לא רזיתי כל כך
לא כמו שלא אכלתי
אבל לא יכלתי להפסיק לאכול, אז התחלתי להקיא יותר
ומפעם ביותר זה הפך לשלושה פעמים ביום
ועד אפילו 10 פעמים.
וככל שזמן עבר, הייתי חייבת להגיע לשלמות, הייתי חייבת להגיע למטרה שלי
בכל הספק בחיים שלי, התחלתי לרוץ, גם שלא היה לי כוח
רצתי 4 קילומטר
גם שלא היה לי כוח ללמוד הוצאתי תשעיות ואפילו מאיות
ואם לא הייתי מצליחה הייתי מאשימה את עצמי
והייתי מענישה את עצמי
ככל שהזמן עבר ההרגשה של ההשמנה השתלט עליי יותר ויותר
ככל שהמשכתי להקיא הרגשתי יותר שמנה
כבר המון זמן לא נשקלתי, אני יודעת שהמשקל ימוטט אותי
פשוט לא יכולה
בצו ראשון לא נתתי לחיילת לומר לי את המשקל
פשוט לא
ומה הפרופיל שלי? 64 בטח על השמנה
ויותר על זה, "אמא שלי" גם כן אמא
"שום דבר לא יפה עלייך"
"תראי אותך"
כיף לי אמא כזאתי לא?
אז עכשיו אחרי 4 שנים
אני מספרת לכם את הסיפור שלי....
עכשיו כתבתי קצת על הרקע
עכשיו באמת מתחיל הסיפור
החיים שלה
נכון עכשיו זה עוד מבולבל
אבל אלו החיים שלה
החיים שלה במאבק תמידי
אבל בכל מקרה תמיד נשאר טיפה של שפיות שלפעמים היא תצוץ
לפעמים היא תנסה להאבק
אבל היא כל פעם תכנע, עד לסוף שלה
למה אני כותבת גם על אותה השפיות הזאת?
כי קראתי בכל מני פורומים
ושם ראיתי בנות שנלחמות בזה
שהן מודעות למצב שלהן
שרוצות להאבק בזה
אבל בודדות מצליחות, אבל תמיד יש את הקבוצה אשר באמת ובתמים רוצות את המצב הזה
אני מקווה שאני לא מבלבלת אותכן יותר מדיי
וואי ליאורי זה כזה עצוב
ואת האמת זה נשמע גם ממש אמיתי
זה מפיד רצח המצב הזה
כל הכבוד לך על שאת גם קוראת על זה ובודקת על זה לפני שאת רושמת
את עושה אחלה עבודה
אוהבת אותך
ומחכה להמשך
וואיי את כוותבת כזה יפפפה
הצורת כתיבה שלך פשווט מהממת!!
והסיפפוור שלך כזה מדהים ומרגש את לא מבינה!!!
ואי ליאור
מפעם לפעם זה יותר מעמיק,ויותר עצוב
את כותבת
את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות
בצורה מורחבת,ועניניית!
אוהבת את הכתיבה שלך
מואה3>
אתר האהבה הישראלי