~לפני>>ואחרי~

קראתי הכל.
:]
מדהההים!המשך!

QUOTE (Kariniiii @ 31/07/2007) קראתי הכל.
:]
מדהההים!המשך!
שמחה שאהבת (: ותודה,
אם יהיה לי כח וזמן אני ימשיך יותר מאוחר בליליה 😉

פרק מהמם[[:

QUOTE (Noykush @ 31/07/2007) בננות תודה :]
אני עכשיו מרגישה יותר טוב 😊
ישש אז אני רוצה המשךך... 😁 😛
מתי את הולכת ללונה גל..?

פרק מוששששלם.
המשך(:

בנווות
אני כתבתי פרק שלם והוא נמחק לייייייי 😮 😢 😠
אווף אינלי כח לעשות מחדש :|

אני כותבת עכשיו מחדש,
בתקווה שלא יימחק :/

ימכערת חחןןןןן ממני:זזזככרראאלל 😛 😂 😨

איזה מעצבן האח הזה יאאא =//
תמשיכייי מאמיי
מוואאאה

QUOTE (חן_המלכה_ושה @ 01/08/2007) ימכערת חחןןןןן ממני:זזזככרראאלל 😛 😂 😨
😯 😯 זכראללל מה אתה נכנס לה לדבריםםםםםםםםםםםםםםםםם
או שזה לא זכראל ואת עובדת עליי 😊
אני עכשיו כותבת :] אני כבר כמעט בסוף.

מהפרק הקודם:
"בואי הולכים הביתה" אמר לאחר כמה דקות,
"מה?! למה? תן לה להנות בשקט!" אמרתי והבטתי על שיר שצבעה בדף צביעה.
"נו מה את חושבת יש לי את כל הזמן שבעולם?אני רוצה ללכת למיא ואח"כ לחברים שלי"
מיא היא חברה שלו,כבר שנתיים בערך,ילדה ממש חמודה,בניגוד אליו
"בטח,חושב רק על עצמך," אמרתי וקמתי אל שיר,אמרתי לה שהולכים,היא התבכיינה קצת אבל א"כ הבינה.
הגענו לבית שמתי את המתנה בחדרה של שיר והלכתי לאכול פרוסה עם קוטג'.
כשסיימתי ראיתי קצת בטלויזיה גיא פינס והמובילים [מובילים אותי בארגזיייייייייייייייייייים חחח]
והלכתי אל המחשב,הייתי בו בערך שעה וחצי עד שהתעייפתי,הלכתי אל שיר ושיחקתי איתה מעט.
ככה עבר היום שלי,בשיעמום גדול.
אך היום שלמחרת.......


פרק 25:
"היי,מה את עושה פה?" שאלתי את שחר שישבה ליד מקומי.
"שאלתי את המורה אם אני יכולה לשבת פה,והיא ענתה בחיוב,זה בסדר נכון?" שאלה והביטה בי.
"כן,כמובן." אמרתי בחיוך והתיישבתי לידה.
"בואי לסיבוב משעמם בכיתה הזאת" אמרה שחר ואני קמתי.
התלהכנו בבית הספר,ודיברנו קצת,עד שהצלצול קטע את שיחתנו ,נכנסנו לשיעור בחוסר חשק.
בהפסקה ראיתי את שי שוב ודיברנו קצת.. שחר לא הפסיקה להגיד לי כמה שהוא חתיך.
"אתם צריכים להיות ביחד" אמרה לי,ואני הייתי בהלם.
"מה?לא.. מה פתאום..אנחנו כאילו..לא כאלה מתאימים.." אמרתי בביוש והרגשתי איך צבע אדום עולה על פניי.
"את מסמיקהה, את מסמייייייקהה, אוספת את הכל בפניייייים,בחוץ את לא מראאאאה!" שרה שחר את השיר

המפורסם,וערכה אותו קצת.
"שתקי קופה,מה את צועקת?" אמרתי ונתתי לה מכה קטנה על הכתף.
"הייייי לא מרביצים לי." אמרה והחזירה לי.
כך התחלנו לריב,היא דחפה אותי לרווח שבין הלוקרים לקיר [חןןןןן את זוכרת? חח] ואל נתנה לי לצאת משם.
לאחר כמה נסניות כושלים,הדפתי אותה החוצה,והכנסתי אותה לשם.
היא יצאה והחלה לרדוף אחריי, הסתובבתי בכיתה בריצה מהירה,עד שעם המזל שלי,נתקעתי באוריאן.
"הייי י'בת זונה מה יש לךך?" צעקה עליי אוריאן.
"בטעות מה את צועקת." אמרתי בשקט.
"שתקי את ינעל אבא שלך" אמרה ואני הרגשתי דקירה ענקית בלב.
"מה אמרת?" לחשתי לה והדמעות איימו להתפרץ מתוך עיניי.
"ינעל אבא שלך שימות אמן שישרףף!!!!" וכאן כבר לא יכולתי להחזיק את עצמי,פרצתי בבכי גדול,והדבקתי את אוריאן לקיר,
"עוד פעם אחת את מדברת על אבא שלי ואני מזיינת אותך מכות שמעת אותי? טפו עלייך י'שרמוטה סוג ד'"
אמרתי וירקתי לה בפנים,נתתי לה בעיטה חזקה בבטן והלכתי משם.
לאחר כמה שניות הרגשתי שמישו קופץ על גבי,הסתובבתי אחורה וראיתי את אוריאן עם מבט רצחני בעניים.
משכתי לה בשיער והתחתי בפניה קללות רבות,כולם היו סביבנו מעודדים אותנו ושרים.
את שחר לא ראיתי.
אוריאן נתנה לי סטירה,אני החזרתי לה ובעטתי לה שוב בבטן.
היא תפסה לי את השיער בחוזקה,כאב לי, רציתי לבכות, אך לא נתתי לזה לקרות.
היא קיללה את אבא שלי.
אבא שלי.
אף אחד לא מקלל את אבא שלי.
אף אחד לא מדבר על אבא שלי.
אבא שלי הוא קדוש,ואף אחד לא ידבר עליו דברי זבל.
נתתי לה מכה חזקה בגב,שכנראה שרפה אותה.
"מה קורה פה?" צעק המורה שנכנס כרגע לכתה.
כולם השתתקו והסתכלו על המורה.
בלי שאף אחד ישים לב,דרכתי בחוזקה על כף רגלה העדינה של אוריאן.
"אאאאאאאאהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה" צעקה אוריאן.
"י'בתת זווווווווונההההההההההההההההההההההההההה" צעקה והחלה להרביץ לי.
"שני ואוריאן,זהו זה.לחדר המנהל.מיד!" המורה צרח ואנחנו הלכנו לחדר המנהל,העברנו ביניו מבטי שנאה,
מבטי אימה.
אף פעם בחיים שלי לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה.
"למה רבתן?" שאל המנהל
"היא דחפה אותי" צעקה אוריאן.
"בטעות." אמרתי בשקט,התביישתי,התביישתי בזה שהגעתי לכאן בגלל....בגלל... מכות!
"זה היה בכוונה אל תשקרי!" אמרה אוריאן והביטה בי בשנאה.
"זה היה בטעות המנהל,אני נשבעת לך,אני רצתי,ו..ואז נתקעתי בה! זה לא היה בכוונה." אמרתי במבט מתחנן.
"חוץ מזה,היא קיללה את אבא שלי." אמרתי לאחר רגע והשפלתי ראשי,מסתירה דמעה קטנה.
"אוריאן." אמר המנהל והביט באוריאן.
"מה?" שאלה בכעס.
"זה נכון?"
"כן, למה מי היא חושבת שהיא, ככה נתקעת בי החולרה הזאתי,מכוערת."
"סליחה אוריאן,כנראה את לא מבינה איפה את נמצאת,כאן זה חדר המנהל,ואני המנהל שלך,את לא תדברי אליי ככה

בחוצפה!"
"וואלה יופי מי זאת המוכערת הזאתי למה מי היא." אמרה אוריאן בסנוביות.
"אוריאן תרגעי!"
"לא רוצה להירגע" התחצפה אליו.
"תירגעי אני אמרתי!" צעק עליה.
"עכשיו שתיכן,לכו תנקו את כל הבצפר." אמר ואנחנו יצאנו כעוסות לחצר.
ניקיתי והרמתי את הכל, אוריאן סתם ישבה ורק כאשר המנהל מגיע היא עושה את עצמה מנקה.
יצא שאני ניקיתי הכל, נו טוב,מה זה משנה.
כשסיימנו הוא התקשר להורים ושלח מכתב הביתה, הוא אמר שנלך עכשיו הביתה ונחשוב טוב טוב על מה שעשינו,
ונכתוב גם מכתב התנצלות אחת לשניה.
אוריאן בהתחלה התנגדה אך לאחר שיחה עם המנהל הסכימה.
הלכתי הביתה,אמא לא הייתה שם,כנראה עדיין בעבודה.
הלכתי והסתכלתי מה יש לאכול,ספגטי 😊 [חחח עכשיו אני אוכלת..]
הכרחתי את עצמי לא לקחת,אני בדיאטה.
לקחתי לי שתי פורוסות לחם קל והוצאתי קוטג' מהמקרר, מרחתי לי והלכתי אל הטלויזיה,
ראיתי כמה סדרות והלכתי גם אל המחשב.
אמא הגיעה.
שוחחנו על מה שהיה בבצפר,הסברתי לה שזה היא שהתחילה,שזו היא שקיללה את אבא.
היא אמרה שזו עדיין לא סיבה,ואני לא יוצאת מהבית עד יום שלישי.
יופי,יומיים בבית, עד שהתחלתי לצאת קצת.
השעה הייתה 13:30 ,הזמן עבר מהר.
בטח עכשיו כולם כבר בבית.
הלכתי אל המחשב ונשלחה אליי הודעה משחר.
שחר:אני מצטערת.
שני:על מה?
שחר:אני גרמתי לכל זה,אם לא הייתי רודפת אחרייך זה לא היה קורה.
שני:שטויות,את בכלל לא אשמה,היא זו שהתחילה,היא זו שקיללה את אבא שלי.
שחר:אבל מה עשית כזה עניין? גם את אבא שלי מקללים לפעמים.
שני:זה לא אותו הדבר.

אמרתי והרגשתי את העצבות תוקפת אותי,והדמעות פשוט יצאו להן,
נזכרתי באבא,איך שהוא היה מרים אותי על הכתפיים כשהייתץי קטנה,
איך שהיה קונה לי גלידה טעימה,שהיה מפנק אותי.
איך שתמיד כשנפצעתי היה שר לי את השיר "שני חברים יצאו לדרך,בים בם בום,אחד קיבל מכה בברך,בים בם בום, אחד

קיבל מכה בברך,בים בם בום, לא בדיוק אבל בערך בים בם בום, אמר חברו,לא נורא חבר,ישנם צרות גדולות יותר,אמר

חברו,לא נורא חבר,ישנם צרות גדולות יותר"
הגעגועים הציפו אותי.
למה הלכת אבא?
למה?
דווקא ברגעים שהכי הייתי צריכה אותך נטשת אותי לטובת אלוהים.
למה הייתי צריך לעזוב אותי?
אני זקוקה לך פה,אני רוצה אותך פה!

שחר:למה לא אותו דבר?
שני:הוא מת 😢
שחר: אה...מצטערת :| לא התכוונתי.
שני:זה בסדר,אני רגילה כבר:/
שחר:את בסדר.
שני:כן.
שחר:אז...מה היה עם המנהל?
שני:כלום נתן לנו לנקות את הבצפר שלח מכתב הביתה וסילק אותנו.
שחר:ומה אמא שלך אמרה?
שני:עד יום שלישי לא לצאת מהבית.
שחר:אה אז יש לך אמא רחמנית,בד"כ זה שבוע שבועיים.
שני:זה לא כ"כ משנה במילא אני לא יוצאת הרבה.
שחר:אוקיי.

מיד קפצה אליי הודעה משי.
ליבי פעם בחוזקה.

שי: מאמייייי
שני:היי.
שי:מה קרה?
שני:כלום.

איך הוא יודע?! חשבתי בליבי.

שי:אני יודעכ שלא,את מתנהגת מוזר,שני אני לא מכיר אותך מאתמול,מה קרה.
שני:אתה יכול לבוא? אני אסביר לך כבר.
שי:בטח חיים שלי, עשר דקות אני אצלך 😊
שני:ביי מאמי.
שי:ביי.

ניתקתי את האייסיקו וסידרתי טיפה את החדר.
חיפשתי את אמא,היא ישנה בחדרה.
הלכתי אל המטבח ומזגתי לי כוס מים.
היה צלצול בדלת,"שנייה" אמרתי והתקדמתי אל הדלת,
חשבתי שזה שי,אך זה היה משהו אחר לגמרי...

אל תגידו שלא ארוך!

אאוווי מסכנה =[[ ..
פרק עצצווווב . . .
תמשיכיי בייבי
מווואאה

מי זה היה ?
מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי???? אאהה ?? [ ולא עשיתי העתק הדבק XD ]

השלמתי עכשיו את כל הפרקים..
פשוט מדהים !
איזה זונה האוריאן הזאת בעע עליה !!!
[:

המשך,
אוהבת 😊

פררררררררק מדהים !!
אוריאן הזוווווונה לא סובלת אותה !!!
תמשיכי 😊

תודה.