~לפני>>ואחרי~

QUOTE (Noykush @ 03/07/2007) QUOTE (BROKEN-HEART @ 03/07/2007) סיפור יפהה :]]
תמשיכיי ..

חח זה מזכיר לי את הסיפור שלי קצת 😛

ד"א יש לך עוד סיפורים שכתבת?..
עם כן תתני לי את הכתובת.

3\>
מור
תודה מאמי..
ותני לי קישור לסיפור שלך..
חחחח עכשיו לכל העולם יש את אותו הסיפור חה-חה-חה [לא להתייחס!!!!!]

ונמ.. היה סיפור.. אבל סגרתי אותו באמצע.
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=68582 זה קישור לסיפוור שלי..

חח והנהה אנחנו ילדים טובים.. 😛
שימי המשךךך היוםםםםם 🙄

3\>
מור

נויקו'ששששששששששששששש שיואו בחיי שזה מדהים
איזה כלבה האוריאןן הזאת
אני ינכנס בא אני ישבור לה את הצורה
היא תהפוך ל....לא ייודעת מה
אבל בואי נגיד שהדבר האחרון שהיא תהיה זה מלכת הכיתה
אלה עם כן זאת כיתה של קופים חחח
פרק מדהים ביותר כזה מושלם כזה....פגזי לפנים
אין לי מילים איך לתאר אותו
יאללה תעשי המשך
תראי רשום לי על המצח מלאך איזהילדים טובים אין יותר טובים ממני
אני כל כך טובה ש...אנשים חושבים שקוראים לי טובה
אני כל כך טובה ש...
מגיע לי המשך
אז יאללה המשך

ווואוו!

פשוט סיפור מ-ד-ה-י-ם-!

אהבת את הרעיון , אהבתי את הכתיבה , אהבתי הכל😊

ממש אבל ממש יפה מאמי!

תמשיכי שתוכלי..

דייייייי אני מכורה לסיפור הזה....
אני חייבת המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

חח איזה כיף לקום בבוקר ולראות את ההודעות שלכם, פשוט תענוג 😊
מירבי אל תכנסי בה לא כדאי חחחח יכניסו אותך לכלא..

עוד מעט יהיה לכם המשך :]

הבטחתי,ואני גם יקיים 😛
חה-חה-חה

תקראו, תהנו, ותגיבו, לא עולה כסף 😉

אוהבת 3>

מהפרק הקודם:
התישבתי במקומי, הבטן קירקרה, ביקשה מה שהיא מקבלת בכל יום, מנת שווארמה מוואקי.
'ללכת? לא ללכת, ללכת? לא ללכת'
כך המחשבות המשיכו בראשי עד שהצלצול שמודיע לסדוף ההפסקה נשמע.
מזל.


פרק 3:
כל תלמידי הכיתה נכנסו לכיתה ושוב התגודדו בקבוצות.
ואני,כרגיל, לבדי.
לאחר מספר דקות המורה נכנס לכיתה והתחיל בשיעור התנ"ך שלו.
השיעור היה משעמם, מאוד, אבל בכדי לא להשתעמם, החלטתי להקשיב קצת.
הבטן קירקרה, והסיטה את כל כוונותיי להקשיב למורה.
"המורה אני יכולה בבקשה ללכת לשירותים?" שמעתי את עצמי פולטת לעבר המורה,"דחוף." הוספתי כאשר הסתכל עליי במבט כועס.
"מהר." אמר והמשיך בלימודייו, הכסף היה בכיסי, יצאתי מן הכיתה וירדתי במדרגות עד לוואקי.
'שני, את יכולה להתגבר! זה חלק מהדיאטה, להתגבר! תשתי מים, וזה יעבור לך'
'שני, את רעבה, בקושי אכלת בבוקר, ארוחת בוקר היא חשובה, אל תקשיבי למאיה המטומטמת'
מה? מאיה? מי זו מאיה?
'אני, שני, את חייבת להקשיב לי, לכי לברזייה ותשתי מים, אל תעשי את הטעות הזו! בבקשה!'
אבל אני רעבה 😢
אמרתי והדרך לקפיטריה נהפכה יותר ויותר קצרה מרגע לרגע.
'מים,מים,מים, זה הסוד, מים, הם משביעים,בריאים, ולא משמינים! את רוצה דיאטה או לא? את רוצה להישאר ככה? שכולם יצחקו עלייך? אז בקשה לכי תעשי את הטעות שלך ותאכלי מנה עם 400 קלוריות!' [זה לא באמת 400 קלוריות סתם הפלצתי חחח שלא תגידו אח"כ לאחרים זה 400 ]
טוב בסדר בסדר.
ירדתי במהירות במדרגות והלכתי אל הברזייה,
שתיתי מים,המון, ואכן, הרעב עבר.
הרגשתי מלאה,
לאחר מכן עליתי במדרגות,
כאשר הגעתי לקומה הרביעית כבר התעייפתי, לא יכולתי יותר,
נחתי לכמה ד'ק וכאשר נרגעתי עליתי במדרגות,
פתחתי את דלת הכיתה,
ובדרכי לכסא שמעתי את אוריאן אומרת "מה קרה שני? אכלת משהו לא טוב בבוקר?
אוו עם כל מה שאת מכניסה לפה, אך לא תהיה לך עצירות."
אמרה וגל צחוק מכל הכיתה נשמע.
"אני מבקש שקט, עכשיו!" צעק המורה והמשיך בלימודיו.
נפגעתי,קשות.
הרגשתי שאלפי סכינים חודרים אל תוך ליבי,
מסתובבים 1000 פעם ולא מרפים,
קורעים את הלב לגזרים, וטוכנים אותו.
עד שלא נשאר כלום,כלום.
הגשתי את המדעות עולות ועולות, אך עצרתי אותן, אני לא יראה חלשה לידם,
לא, אני יתנהג כאילו שלא אכפת לי, כאילו שזה לא מעניין אותי.
כיוון שלא היה לי משהו חכם להגיד(נו כרגיל) הדפתי לשתוק,
איך אומרים? 'סייג לחוכמה שתיקה, ויפה שעה אחת קודם'
עם המחשבות הרבות האלו הספקתי להשבת במקומי ו"להעתיק" מהלוח,
כמובן שלא באמת העתקתי,
איך אני יכולה להעתיק עם כל העלבות האלה?
החרם הזה?
ההשמצות האלו?
איך אני אמורה להתמודד עם זה?
חברים אמיתיים? אף פעם לא היו לי,
תמיד היו צוחקים עליי בגל המראה החיצוני שלי,
החברים היחידים שיש לי הם מהאינטרנט,
רק במחשב,בפורום,יודעים מי אני באמת ומה אני.
הם ראו תמונה שלי,נכון, אבל אל השמיצו אותי, לא העליבו אותי.
אני מספרת להם הכל,הכל, לא מתביישת.
הם חברים אמיתייים, עליהם אני כן יכולה לסמוך.
אף פעם לא רבתי איתם,
אף פעם הם לא צחקו עליי.
רק הם מכירים אותי, יודעים מה אני אוהבת לעשות, מה המחשבות שלי.
הכל.
"שניי" צעקתו של המורה הפריעה לי במחשבותיי.
"הא..? מ..ה?" שאלתי בחוסר הבנה.
"מי מוכן להגיד לשני מה אמרתי?" אמר ועשרות אצבעות הורמו למעלה.
"כן אוריאן." פנה המורה לאוריאן המעצבנת.
אוריאן הסתובבה אליי "המורה שאל אותך מה היו הסימנים שיונתן נתן לדוד כאשר הוא התחבא במערה מפני שלמה, גברת חירשת."
אמרה ואני התעלמתי.
"אה..ובכן.. זה.. הוא..שלח חצים.. ל.. לדוד.. ו.. ואז דוד ראה ששלמה עדיין רוצה להרג אותו..בגלל...בגלל ש.. נו.. ש.. הוא מקנא בדוד."
גמגמתי, תמיד אני מגמגת כאשר אני מדברת בכיתה, אני לא יכולה לסבול את זה שכל העניים מונחות עליי,
שכולם אומרים "ווא איזה שמנה"
מסכלים על הבטן שלי,
שגודלת וגודלת בכל יום.
אני נתפסת פחד,
בהצגות? אף פעם לא השתתפתי,
יש לי פחד במה,
אני מפחדת שמא אני יעלה על הבמה, וכולם יתחילו לצחוק כאשר יראו כמה שמנה אני.
"כל הכבוד" קטע המורה,שוב, את מחשבותיי והמשיך ללמד.
פוי,
איזה מזל.


יאלה מספיק להיום 😊
אללללל תשכחו להגיב!

יפפה , המשך

יאפהה...

את מוזמנת להמשך הסיפור שלי=]

מדהיםםםםםםםםםםםםם!
בבקשה תמישיייייככיייי היוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

תודה בננות 😊

יאיאאיאיאייאי המשככת אוףף אין לי זמן לקרווא אני חייבת להתארגן לקורס
הדבר הראשון שאני יעששה שאני יחזור לקרוא את ההמשך ששמת

אוההההההבת אוווווותך (:

ממממדהים :]
המשך

מקסים (:

האוריאן הזאת...נו גם כן היא עלק מכלת הכיתה
מלכת חריה הייתי עושה אותה
שתלך לשירותים לבדוק עם אני שם ולא תחזור עד שתמצא אותי שמה.
נויקו'ש פרק מדהים
מהמם הורס ושוב מהמם מושלם
התמכרתי 😊 נכון קטלני?
אז את מוכשרת ברמות אז מה חח? סתם
אני יגיד לך אז מה? המשך זה אז מה...המשך ומיד
אוהבת אותך מלא
ואני רוצה המשך
נכון שאני יקבל?

חח קודם כל הפרקק מהמם!!!!!!!!!!
ומזה מספיק להיום???
לאא מספיקקקקקקקק את עושה היום עוד המשךך נכון?? 🙄

ובקשר למה שהגבת אצלי..אני מעתיקה לך לפה עם לא תיראי שם

של==א תעזיי למחוקקקקקקקקק הבנת??
חחח אני אישית באה והורגת אותך
הסיפור שלךך מהמםםם...לא לחשוב אפילו על למחוק או להפסיק מובןן????

ואיי חח טוב שלא הרגתי אותך..

חחח עזבייי שיגעון קטן של בוקר..קורה.. 😛

בקיצורר חח מקווה שהבנת..

3\>
מור