אויייייייייייייייי אני מאוהבתתתת די זה לא אנושי
איזה חמוד שי
איך הוא דואג לה
מה זה נוי מה זה הפרק הקצר הזה?
סתם פרק מדהים ומושלם
ילדה כישרונית אחת
אוהבת אותך מלא מלא מלא מלא מלא
ותמשיכי מהר
ד.א מקווה שהכל בסדר קרה משהו? דברי איתי
QUOTE (סוופרמאמי @ 19/07/2007) אויייייייייייייייי אני מאוהבתתתת די זה לא אנושי
איזה חמוד שי
איך הוא דואג לה
מה זה נוי מה זה הפרק הקצר הזה?
סתם פרק מדהים ומושלם
ילדה כישרונית אחת
אוהבת אותך מלא מלא מלא מלא מלא
ותמשיכי מהר
ד.א מקווה שהכל בסדר קרה משהו? דברי איתי
בדיוק ;]
חח תודה,
נוי המצוטטת הראשית ;]
ומירב+נוי»»לא קרה שומדבר מיוחד, סתם הרשה חרא כזאתי....
[וגם נכנס לי זכוכית לרגל וכבכר שלוש ימים אני לא מצליחה להוציא את זה וכואב לי !#@!#$@$@#@#$!@#$%!@!!!!!!!!!!!!!!!]
חחחחחח אנלא מופפרעת!1
לעסתי בשיעור מסטיק והמורה התעצצצצבן ושלח אותי למנהל.
ומה המזדיין עשה ? הכריח אותי לנקות את כל הבצפר ..יענו עם עוד מישהי והיתיי באותו יום עם חולצה לבנה!היה טקקס אוו משההו .
סעממק 😛
מחכה להמשך (:
היייייי נויקוווווווש ( :
לילה טוווב לך חמודדדדה= ]
בוקר טוב ירדי 😛 חיחי
לאביווווווו 😁
חחחח בשביל מסטיק הוא מעיף אותך מהשיעוווור? ועוד חשבתי שאצלנו מחמירים חחח
כתבתי חצי פרק והמנקה באה והפריעה לי....
QUOTE (Noykush @ 20/07/2007) כתבתי חצי פרק והמנקה באה והפריעה לי....
בוקר טוב חמודה😛
היא הפריעה לך לכתוב המשך ? לא יפה תגידי לה (=
חחחחחחחחחחחחחחחח אני יגיד לך למה,
כי ההורים לא בבית הם בחו"ל , אתמול הם נסעו כאילו,
וכל הבית מבולגן באמ'שלי,
שנה ייקח לסדר את כל זה אז היא אמרה שאני יעזור לה חחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחח תגידי לו שתשלם לך כסף על העזרה חחחחח...
סתם מאמי יאללה תמשיכיי😊
מהפרק הקודם:
דמיינתי אותו במוחי,
את אפו הסולד,
השפתיים הרכות,
הגבות המשורטטות היטב,
העניים בצבע דבששתמיד צוחקות ונראות שמחות.
בשיערו המושלם.
אט אט, עם כל המחשבות הללו,נרדמתי.
גוד נייט (:
פרק 17:
ושוב, כמו בכל בוקר, התעוררתי מצעקותיה של אמא, ומהורדת השמיכה החמה מגופי.
התארגנתי לבית-הספר כרגיל, ואמרתי לאמי שהיום אני יילך ברגל.
בדרך לבית-הספר ראיתי את כל המבטים מופםנים אליי, כאילו חושבים 'איזה שמנה היא שתעשה דיאטה'
ונגעלים ממני, זה היה נורא.
האצתי את קצב הליכתי, כאשר הגעתי, נכנסתי דרך החטיבה העליונה, לא היה לי כח לעשות את העיקוף.
עברתי במסדרון והסתכלתי על חדר המורים,
ראיתי שם את שי, ליבי פעם בחוזקה,נעשיתי אדומה,
הבטתי בו,מדבר עם המורה, בג'ינס של קרוקר יפה, והשיער המושלם הזה.
הוא עמד עם גבו אליי, לא ראה אותי,
המשכתי ללכת, לא רציתי שיראה אותי ככה.
ושוב, נכנסתי לכיתה בחוסר רצון לראות את התלמידים וללמוד,
התיישבתי במקומי,
וההערות המציקות יורו אליי בלי שום רחמים,
ואני, חסרת אונים מול כל הקהל הגדול הזה,
מרכינה את ראשי בשתיקה,
ומתפללת לאלוקים שהמורה תגיע וזה ייפסק,
אבל לא,
המורה החליטה שהיא חולה היום,
והיא לא תגיע,
ושוב,ההצקות האלה,
ושוב,העלבויות האלה,
ושוב,הריכולים האלה,
בלי הפסקה,בלי רחמים.
ואני, מתפללת לאלוקים שזה ייפסק כבר,
כי אין לי כבר כח להתמודד,
אין לי כבר כח לשתוק,
ושוב, התעלולים,
ואני,יוצאת מן הכיתה אל השירותים,
ושוב בוכה שם,
בוכה ובוכה,
עד שמישהי מהכיתה מגיעה,
שוב ההצקות האלה,
ושוב העלבויות האלה,
ושוב הריכולים האלה.
ואני יושבת בשירותים בוכייה,
שואלת את אלוקים מתי זה ייפסק,
והוא כמוני,שותק,לא עונה.
ואז,הצלצול נשמע מבעד ההרמקול,
ואני קמה,ושותפת את פניי, מנסה להסתיר את הנפיחות שבעיניי,
נכנסת לכיתה,
והכל חוזר על עצמו שוב ושוב,
והמורה נכנס לכיתה,
ואני מרכינה את ראשי ועוצמת את עיניי.
והמורה צועק,אך אני לא שומעת,
המורה שואל,אך אני בעולמי שלי,
המורה מנענע,ורק אז,אני פותחת את עיניי,
מביטה בו בבלבול,
ואני רואה את פניו המביטות בי ברוגז,
ואת פניי הכיתה המביטות בי משועשעות,
שהנה,יש להם עוד סיבה לצחוק עליי,
והמורה מעניש אותי,
והנה אני, כותבת אין להירדם בשיעור 1000 פעם,
עד שאני מרגישה שכבר אין לי יד,
ואני מבקשת מהמורה לצאת,
והוא מסרב,
ואני מבקשת מהמורה הפסקה,
והוא מתעלם.
והנה זה שוב קורה,
ההצקות האלה,
העלבויות האלה,
הריכולים האלה,
ואני מתפללת לאלוקים שיפיסק כבר להתעלל בי ככה,
ושואלת אותו מה עשיתי רע,
והוא כמוני,שותק,לא עונה.
מתעלם,
ואני בוכה,ובוכה ובוכה,
ואף אחד לא מתייחס,
כולם מביטים בי בזלזול ובכעס,
והנה שוב,
עומר זורק לי על השולחן פצצת סירחון,
והנה כל הכיתה צוחקת,
והנה אני מסתכלת על עומר בעצב,
והנה אני הולכת אל השירותים ובוכה,
ובוכה ובוכה,
ומתפללת לאלוקים שיפסיק כבר,
והוא כמוני,שותק,לא מתייחס,מתעלם.
ואני בורחת הביתה,
ונשכבת על המיטה,
ובוכה ובוכה ובוכה,
והולכת אל המחשב,
וכמו בכל יום, כותבת מה עבר עליי בבלוג,
וכולם מגיבים ב'הוא דפוק אל תתיחסי'
'איזה ילדים מפגרים'
והם לא מבינים, שזה לא עוזר,
הם לא מבינים שגם הם עושים ככה.
הם לא מבינים.
והנה שי שולח הודעה,
והנה אני מוצאת את עצמי מספרת לו עם דמעות בעניים,
והנה רק הוא מצליח לחזק אותי ולהראות שיש בי כח,
והנה שוב הדפיקת לב הזו,והפרפרים בבטן,
והנה שוב האדימות הזו שבפניי.
ושי מציע לי לבוא לקניון, ואני מסרבת,
והוא מתעקש, ואני עונה בחיוב,
ואמא באה הביתה, ואני מספרת לה שאני הולכת עם שי,
והנה שוב, היא שמחה שאני יוצאת סוף-סוף.
והנה אני פה עם שי במקדונלס,
הוא אוכל המבורגר,ואני סלט,
הסתכלתי על פניו היפות,הרגועות,השלוות.
ועל אפו הסולד,ועל עיניו בצבע שקד היפות,
ועל שיערו המדהים שהועמד לקוצים.
ולא מבינה,מהיכן הוא נפל לי,
אולי מאלוקים,
לא,
אלוקים מתעלם,
שותק,
לא מראה שום סימן חיים.
ושי מדבר,מדבר,
ואני שותקת ולא מקשיבה,
רק מסתכלת על פניו היפות,
והוא מדבר, ומדבר.
יצא פרק ארוך חח,
אני אהבתי 😉 זה פרק שונה מהשאר,
סתם יצא לי כזה.
תגיבוווו
????? 😢
אנ עוד מעט הולכת לסרט שרק, ואז נכנס שבת אז אני לא יהיה פה עד מחר,
אני רוצה לראות תגובוות
איזה יפה זההההההה&Y$^**$Q%*^&
את מוכשרתתתתתתת
המשךךך
תודה..
נו די לייבש השקעתי בפרק הזה הרבה =/
פפרק מדהים:]
כתיבבה יפפפפפה !