תודה רבההההההה =]]]]
ובוקר טוב
מדהיםם
תמשיכיי
נויקוושש אי לאביו 3>>
תודה מאמי,
ו- שופה_על_היפיופה »» כרגע אינלי זמן, כשאני יתפנה אני יקרא😊
QUOTE (Noykush @ 17/07/2007) תודה מאמי,
ו- שופה_על_היפיופה »» כרגע אינלי זמן, כשאני יתפנה אני יקרא😊
סבבה מאמי מתי שיהיה לך זמן😊
אוהבתתת😊
ומחכה להמשךך!!
מהפרק הקודם:
הלכתי את המחשב ופתחתי את המדיה פלאייר, שמתי את השיר 'אם אפגוש את אלוהים' (מומלץ בחוםם)
עד שהשיר התנגן לו הספקתי להכנס לבלוג שלי ולהגיב על הודעות..
זמזמתי את מילות השיר ביחד עם הזמר.
פרק 15:
לאחר כשעה וחצי כסיימתי את ענינייי במחשב, הרגשתי סחרורת שתוקפת אותי.
התהלכתי בחדר כמו שיכורה,
התיישבתי על המיטה כדי להתאזן ולא ליפול על הרצפה הקרה.
ראשי הסתובב, עיניי כאילו נעצמו וגופי צנח על המיטה.
כאשר התעוררתי הייתי בחדר לבן וקר,כשאימי ישנה לצידי, ומסביב כמה ילדים,
חלקם ישנים,חלקם עם משפחתם,וחלקם רואים טלויזיה.
הבנתי שאני נמצאת בבית-חולים.
לא רציתי להעיר את אמי, לכן נשכבתי על המיטה וחשבתי,
מה קרה לי?
מדוע אני נמצאת כאן?
אינפוזיה הייתה מחוברת לידי, והשקית הייתה מלאה במים.
שכבתי לי ככה 10 דקות עד שאימי התעוררה.
"שני, מתי התעוררת?" שאלה אותי אימי בהתרגשות.
"לפני כ-10 ד'ק רבע שעה.." אמרתי והבטתי בה, "מה קרה לי?" שאלתי מבולבלת.
"התעלפת, וניסיתי להעיר אותך ולא הצלחתי, אז לקחתי אותך לפה.." אמרה מתוסכלת.
"אהה..."
היייתה שתיקה של כמה דקות עד שהאחות נכנסה.
"שתית היום מים?" שאלה אותי האחות.
ניסיתי לשחזר את כל היום שעבר עליי ו.. לא, לא שתיתי.
"לא,"
"זה ממש חמור, את התייבשת, אכלת היום משהו?"
"גם לא."
"דיאטה נכון?" שאלה והביטה בי, בטח דיאטה, כי אני כזאת שמנה אז אני זקוקה לדיאטה,
הנהנתי בראשי.
"זה לא טוב, מי שבדיאטה זה לא אומר שהוא לא אוכל, אני מציעה לך ללכת לתזונאית...
חיברנו לך אינפוזיה ליד, מחר בבוקר את תשתחררי, את צריכה לנוח, שלא תלך מחר לבית-הספר" פנתה אל אימי.
לא רציתי להישאר שם, אני שונאת בית-חולים.
"איפה שיר?" שאלתי את אימי.
"אצל סמדי וצחי,היא תישן אצלהם היום." סמדי וצחי הם הדודים שלי, יש להם שני ילדים תאומים בגיל של שיר.
"אהה, אם את רוצה ללכת את יכולה, אני יסתדר פה לבד."
"אני ילך להתקלח ויחזור בערב" אמרה, "אני לא ייתן לך להשאר פה לבד" הביטה בי בדאגה,
חייכתי אליה והיא יצאה מן החדר.
הסתכלתי סביב, שכבה שם ילדה בלונדינית, עם שיער חלק, ועניים כחולות, נראית בכיתה ח' או ז'.
היא הביטה בי בחזרה וחייכה, "הייי." אמרה לי ואני נותרתי בהלם.
מה פתאום היא מדברת איתי?
"היי," חייכתי אליה בחזרה.
"איך קוראים לך?"שאלה אותי.
"שני, ולך?"
"שוהם" איזה שם יפה יש לה (=
"שם יפה, אני אוהבת את השם הזה, כשתהיה לי ילדה אני יקרא לה שוהם"
אם תהיה לי, הוספתי לעצמי בלב,
שוהם חייכה אליי חיוך גדול.
"בת כמה את?" שאלתי אותה.
"14, ואת? נראית בת 16"
"חח קרוב, 15.."
"אהה," אמרה, דיברנו עוד קצת והכרנו, החלפנו מספרי אייסיקיו, ופיטפטנו לנו עד שאימי הגיעה,
הייתי מאוד עייפה אז אמרתי לילה טוב לאמא ולשוהם, התכסיתי בשמיכה ונרדמתי.
"בוקר טוב," שמעתי את אמא לוחשת לי ומלטפת את פניי.
"בוקר טוב," אמרתי בקול ישנוני,שיפשפתי את עיניי ומתחתי את ידיי.
"הבאתי לך בגדים,מברשת שיניים, ומשחה, לכי תצחצחי שיניים,תשתפי פנים ותתלבשי, עוד מעט יורידו לך את האינפוזיה ונלך הביתה." אמרה בחיוך\
קמתי ועשיתי כדבריה, לאחר חצי שעה של המתנה הורידו לי את האינפוזיה והאחות שוב הזהירה אותי לאכול ולשתות.
נפרדתי משוהם, שאותה ישחררו רק בעוד יומיים ואמרתי לה שתשמור על קשר.
כשהגעתי הביתה, כ"כ שמחתי,
התנהגתי כאילו שנים לא ביקרתי בו.
שמתי את התיק עם הבגדים על הרצפה בחדרי והלכתי אל המחשב,
נכנסתי לבלוג שלי וכתבתי מה שעבר עליי, כך גם בפורום,
הגבתי לתגובות, ושמעתי כל מני שירים.
לאחר שנמאס לי והרגשתי די עייפה, נשכבתי לנוח.
כאשר התעוררתי שמתי לב שאני לבד בבית,
שיר אצל סמדי וצחי,אך היכן אמא?
הלכתי אל המטבח ומילאתי לי כוס מים עם קרח, על המקרר היה פתק.
"שני,
התקשרו מהעבודה וקראו לי דחוף.
לא רציתי להעיר אותך,
אני יחזור ב- 14:00 , אל תשכחי להביא את שיר מהגן בשעה 12:00
אני יתקשר אלייך יותר מאוחר להזכיר לך.
מצטערת,
ותרגישי טוב.
אמא."
אוף, היא אמרה שהיא בחופש היום.
הלכתי אל הטלויזיה והדלקתי ערוץ ניקולדיאון, היה 'לא מדהימה',
צפיתי בתוכנית עד סיומה, בדקתי עם השלט מה יש אח"כ והיה 'בובספוג' [שש.. לא לצחוק, הוא חמוד 😛 ]
צפיתי בתוכנית והעברתי ל- MTV ראיתי 16 מתוק [טוב עכשיו כל הערוצים האלה, קדימה תוציאו מזומנים... אני עושה לכם פרסומת]
כעבור שלוש שעות, כשנמאס לי מהטלויזיה, עברתי אל המחשב,
הייתי בו עד השעה 11:30
הטלפון צלצל, עניתי, קולה של ציפי,המורה, נשמע.
דיברתי איתה קצת והסברתי לה למה לא באתי היום.. היא איחלה לי החלמה מהירה,
בדיוק כאשר סגרתי את השפורפרת, הטלפון שוב צלצל, הפעם זו הייתה אמא.
היא אמרה לי ללכת להביא את שיר מהגן,
"בסדר אני עכשיו יוצאת" אמרתי לה לתוך האפרכסת וניתקתי.
לבשתי עליי טרנינג , סירקתי את שיערי ואספתי אותו לקוקו, והלכתי להביא את שיר מהגן.
כשנכנסנו הביתה היא אמרה לי שהיא רעבה, הכנתי לה לאכול והדלקתי לה 'הופ' בטלויזיה,
היא ביקשה שאני ישאר איתה, אז ראינו ביחד 'דורה' [איי לאב יו דורהההה 😛 ]
כשהתוכנית הוחלפה בתוכנית אחרת משעממת, קמתי בשקט בשקט מן הספה, מקווה ששיר לא תגלה, והלכתי אל חדרי,
סגרתי את הדלת, והלכתי אל המחשב.
נכנסתי לאייסיקיו, והשארתי אותו דלוק,
שיחקתי קצת בוואלה משחקים, עד שקפצה אליי הודעה משי.
ההודעה הזאת השאירה אותי בהלם....
מצטערת על הפרק המעפןן :/
מבטיחה לפצות
מושלםםם ! (:
חחח כמה פרסומות את עושה! XD
ו... גמאני חושבת שבובספוג חמוד! 3> P:
תמשיכיי =)
שום מעפן!
הפרק מדהים!
אוחחחחחחחח אתתת כל כך מוכשרתתת לאב יווו 3>>
אתר האהבה הישראלי